הגדל גופן הקטן גופן
Pyc
 
Fra
 
Deu
 
Eng
העיר חולוןעסקיםמבקריםתושביםהעירייה

כותרת

סוג ההודעה

תקציר

תיאור

תמונה

תאריך תחילה

תאריך תפוגה

גלריה

קבצים מצורפים
נוצר בתאריך על-ידי
שונה לאחרונה ב- על-ידי

ביקור הצעצועים, מחווה לטלוויזיה וסיפורים לפני השינה - 3 תערוכות חדשות בגלריות העירוניות

תאריך: 05/07/2017

1.7.17 - 31.8.17

חולון פותחת את הקיץ עם 3 תערוכות חדשות בגלריות העירוניות במסגרת העונה הישראלית לעיצוב בעיר. התערוכות ייפתחו ב 1/7 ויינעלו ב 31/8.

קיץ חם במסגרת העונה הישראלית לעיצוב בחולון!

3 תערוכות חדשות בגלריות העירוניות:

* ביקור הצעצועים 2 – האוטו שלנו  - בגלריית המשכן - בית מאירוב.

* תערוכת חוצות חדשה בשד' דב הוז  בחולון - טלוויזיה - מה היא עושה לנו? - מחווה לטלוויזיה הישראלית

* סיפורים לפני השינה - גלריית החווה

רפי וזאנה, עוזר מנכ"ל עיריית חולון לתרבות ואמנות אומר כי: "הקיץ במסגרת העונה הישראלית לעיצוב בחולון עיר הילדים, נפתח שלוש תערוכות חדשות שמגשרות על פער הדורות ומחברות בין עולם המבוגרים לעולם הילדים ויוצרות הזדמנות לבילוי משותף, משפחתי, קרוב לבית. אופנה וסיפורי ילדים, צעצועים ומשחקי ילדות וקריקטורות לצד איורי קומיקס, תערוכות שבהן המבוגרים יוכלו להעלות זיכרונות ולהזדהות והילדים יוכלו ליהנות משפע הצבעים, הסגנונות והמוצגים.

ביקור הצעצועים 2 – האוטו שלנו
גלריית המשכן בית מאירוב. אוצרת: מיה פרנקל טנא

צעצועים הם סמלים שבכוחם להמחיש מחשבות ורגשות, שמקורם בילדות, אבל אינם בהכרח ילדותיים. אנו מזהים בצעצועים חלק מעצמנו, מסודותינו, מהעצמי המדומיין שלנו. להיזכר פתאום בצעצוע ישן, או לגלות אחד כזה שאבד מזמן, מעורר מפל של זיכרונות נשכחים. צעצועים הם בני לוויה למסע הרגשי מילדות לבגרות, אך הם גם אובייקטים תרבותיים, אשר מעוצבים על ידי ערכים, רעיונות, אובססיות, אופנות, וטכנולוגיות של החברה המייצרת אותם.

התערוכה "ביקור הצעצועים 2 – האוטו שלנו" מבקשת להתמקד בצעצועי התחבורה שהפכו להיות מושא פנטזיות ומשחק. לאורך המאה ה-20 עברו מכוניות הצעצוע שינויים עיצוביים וטכנולוגיים מהותיים -  מגוש עץ פרימיטיבי עם ארבעה גלגלים, למכוניות מודל עם דלתות נפתחות וחלל פנימי משופע בפרטים. תערוכה זו הינה תערוכת המשך לתערוכה "ביקור הצעצועים" שהוצגה בגלריה לפני שנתיים באוצרותה של חנה הרצמן.

במסגרת התערוכה יוצגו עשרות צעצועי תחבורה: מטוסים, מכוניות, סירות,  אופניים ועוד, מתוך אוסף בני ירוחם. הצעצועים, שיוצרו ברובם בשנות החמישים של המאה הקודמת, מחומרים כמו פח, ברזל עץ ופלסטיק ממחישים את השינויים שעברה תעשיית הצעצועים לאורך השנים. כך למשל מכוניות עץ הופיעו מעט אחרי המצאת המכוניות הראשונות, בשנות השמונים של המאה ה-18. הטכניקה הקלאסית של כיפוף עץ אפשרה לאנשים רבים ליצור מכוניות עבור ילדיהם.

מכוניות פח הפכו נפוצות בתחילת המאה ה-19. הפח היה קל לצביעה ולעיצוב, ושימש כחומר מצוין לצעצועים ומודלים מורכבים. בשנות החמישים של המאה הקודמת, כאשר תעשיית הפלדה החלה לשגשג בארה"ב, הפכו מכוניות עשויות מלוחות פלדה פופולאריות, בשל רמת הפרטים והדיוק. מכוניות המודל שימשו בעיצוב ובנייה של מכוניות אמתיות. בשנות החמישים, הפך הפלסטיק מתוצר לוואי של תעשיית הדלק לחומר ייצור בפני עצמו. המצאת הפלסטיק יצרה מהפכה עבור יצרני הצעצועים, ואפשרה להם לייצר בשניות מכוניות חזקות יחסית, בעלות מראה מדויק במחיר נמוך מאוד.

מתוך התערוכה 'ביקור הצעצועים' בגלריית המשכן - בית שטיינברג.
מתוך התערוכה 'ביקור הצעצועים' בגלריית המשכן - בית מאירוב.

לצד צעצועים אלו יוצגו בתערוכה פרשנויות עכשוויות למושג מכונית צעצוע, כפי שעוצבו על ידי סטודנטים מהמכון הטכנולוגי בחולון. בעבודתם מתייחסים הסטודנטים לכל אותן תהפוכות חומריות, טכנולוגיות ותפיסתיות שחלו בעולם מכוניות הצעצוע. חלקם ביקשו לפשט את מושג המכונית עד למינימום הנדרש, אחרים ביקשו להתחבר לחוויות ילדות, או לפתור בעיה אמיתית בעולם המשחק הילדי. הפרויקט של נטע שלום למשל, נקרא מכוניות נערמות והרעיון שבבסיסו הגיע מתוך זיכרון ילדות, בו סידרה עם אחיה את מכוניות הצעצוע בפקק תנועה אחד גדול ברחבי הבית. המכוניות עוצבו כך שניתן לערום אותן זו על זו. והן עשויות  עץ ופלסטיק. במערום נסתרים גגות המכוניות, ובפירוק נגלים צבעיהם השונים.

פעילות לילדים מידי יום שלישי במהלך יולי - אוגוסט
במסגרת התערוכה תתקיים בגלריה מידי יום שלישי פעילות לילדים.
הפעילות כוללת: מתחם מכוניות מרוץ על שלט, מתחם מכוניות משחק מסוגים שונים, מתחם יצירה ופאזלים להרכבה  בליווי מדריך מלווה צמוד.

הפעילות תתקיים בין השעות: 17:00 - 20:00, לילדים עד גיל 6 בליווי מבוגר.

הכניסה חופשית.

טלוויזיה – מה היא עושה לנו?
תערוכת חוצות דב הוז
. אוצרת: דניאלה סנטו – גרדוש

לאחר סערות ומאבקים פוליטיים ויצריים תמו לאחרונה שידוריו של ערוץ 1 לאחר 49 שנים. ערוץ זה שעל ברכיו צמחה הטלוויזיה הישראלית היה אבן דרך מובילה בעיצוב התרבות הישראלית. תערוכת הקריקטורות : "טלוויזיה – מה היא עושה לנו?" היא מחווה לערוץ 1 ולטלוויזיה הישראלית.

הטלוויזיה, אחת ההמצאות הגדולות של התקופה המודרנית היא  כלי רב עוצמה המשפיע ואף מעצב תחומים רבים כמו : יחסים במשפחה, דעות וטעמים, מודלים להצלחה ולסגנון חיים, צריכת תרבות, פוליטיקה ועוד. הטלוויזיה בישראל נולדה לפני כ-49  שנה בלבד תוך וויכוחים פוליטיים סוערים בעד ונגד הקמתה במהלך שנות ה 60 של המאה הקודמת וזאת באיחור ניכר לעומת ארצות אחרות בהן החלו השידורים כבר בשנות ה – 40. רק בשנת 1968 החלה הטלוויזיה הישראלית לשדר כערוץ ממלכתי יחיד  ששידוריה נדרשו להיות בעלי ערך חינוכי ולאומי ולא רק בעלי ערך בידורי.  מאז תחילת שידוריה זכתה הטלוויזיה בישראל לפופולריות גדולה , הישראלים, התאהבו בה ונצמדו אליה שעות ארוכות במשך היום.

מישל קישקה
מתוף תערוכת החוצות - "טלוויזיה מה היא עושה לנו?". עבודה של מישל קישקא

האוסף הייחודי של הקריקטורות בתערוכה מציג רגעים נבחרים בתולדות  הטלוויזיה הישראלית לצד מקבץ מיוחד ועכשווי  של קריקטורות  בנושא תאגיד השידור הציבורי החדש  "כאן" , שהחליף את הערוץ  הטלוויזיוני ההיסטורי של רשות השידור  לאחר מאבקים לא פשוטים. הקריקטורות השונות מתייחסות גם לעוצמת השפעתה של הטלוויזיה על חיינו - פוליטיקה, משפחה, תרבות, סגנון חיים כמו גם את התמורות שחלו במהלך השנים שהובילו לשינוי בהרגלי הצפייה: הקמת הערוץ המסחרי,  השתלטות תוכניות ראליטי על המסך, הרחבת הצפייה  בתוכן טלוויזיוני   גם למסכי המחשב, הסמארטפון והטאבלט. ההתפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת לצופה להיות גם אקטיבי : להשתתף בתוכניות באמצעות האינטרנט וליצור תוכן טלוויזיוני שיכול להגיע לקהל עצום.

סיפורים לפני השינה – מעצבים מלבישים סיפורי ילדים
גלריית החווה. אוצרת: נורית טל-טנא

כל ילד ממתין לרגע הזה המסמל את סיום היום – קריאת סיפור לפני השינה, רגע בו הוא בורח לעולמות אחרים של פנטזיה ודמיון עד לסיום המתוק בו הטוב מנצח.  בתערוכה "סיפורים לפני השינה" יציגו מעצבים פרשנות עכשווית לסיפורי ילדים, אגדות ומעשיות. כל אחת מהעבודות המוצגות מציעה נקודת התבוננות אחרת על סיפור הילדים הנבחר ומבטאת ביקורת, מחאה, פיוס, והשלמה.

המעצבים המשתתפים: נעמה בצלאל, ירון מינקובסקי, לארה רוסנובסקי, חגית ברנה, קרן וולף, גלית לוי, מאור צבר, מעוז דהאן, אורן וקסלר, ברק חודריאן, פזית גת סגל, נטלי פודולוב, רלי סמית ואסנת יפה צימרמן "מלבישים מחדש" את הסיפורים: עליסה בארץ הפלאות, הזחל הרעב, כיפה אדומה, הפיל שרצה להיות הכי, הנסיך הקטן, בוא אלי פרפר נחמד, סינדרלה, שלגיה, היפיפייה הנרדמת, פו הדוב, עמי ותמי ופיטר פן.

מאז ומעולם מילאו התלבושות והאובייקטים הנלווים לה, תפקיד חשוב בעלילת סיפורי הילדים והיו שפה בעלת משמעות בפני עצמה. המעצבים המשתתפים בתערוכה יצרו באמצעות עיצוב, צבע, בד וחומרים אחרים, משמעות אחרת לסיפורים שהם בחרו מעבר לזה של הסיפור כפשוטו.

למשל: המעצבת נעמה בצלאל עיצבה בהשראת הסיפור "שלגיה ושבעת הגמדים",  שמלה שיש בה מין המוטיבים הידועים של שמלת שלגיה, כדוגמת הצווארון והשרוולים, אך נתנה להם טוויסט ונגיעה אישית. היא הוציאה את השמלה מהמקום המתוק והעניקה לה עוצמה נשית חדשה בדמות צבע אדום - סמל לחיים, חוזק, חיות, פוריות, אהבה, תשוקה, אש, אנרגיה, כוח ועוצמה. הצבע האדום גם מתחבר ליופייה של שלגיה, המתואר: "שערה שחור כליל, עורה צח כשלג ושפתיה אדומות כדם."

עבודה מתוך התערוכה "סיפורים לפני השינה"
מתוך התערוכה "סיפורים לפני השינה"

יצירתו של המעצב ירון מינקובסקי הנמצאת כתמיד על קו התפר שבין אופנה לאומנות היא בהשראת ספר הילדים הידוע "הזחל הרעב" (אייר ועיצב אריק קרל) (מהדורה ראשונה, ארה"ב, 1969). עלילת הספר העוסקת בזחל רעב, האוכל מגוון מאכלים על פי מניין ימי השבוע, עד להפיכתו לפרפר יפיפה קיבלה משמעות קסומה בידיו של מינקובסקי.  הוא השתמש בטקסטיל-מפיות שולחן כמצע עלים להניח עליו את הזחל הרעב. העלים מונחים על טול רשת שקוף והאלמנטים המשתרגים עשויים מאורגנזה משי. הזחל והפרפר עשויים בד כותנה מודפס מהאיורים המקוריים של הספר. העלים שהם ספק עליי תאנה או עלה טרופי אחר, משליכים אסוציאטיבית לימי בראשית, ובתוספת הזחל והפרפר מחזירים אותנו לימי קדם, לסיפורי גן העדן, סיפורי הבריאה

מעצב התלבושות והכובעים, מאור צבר יצר בהשראת שיר הילדים הידוע "בוא אלי פרפר נחמד" כובע בו הפרפר הנחמד גם נקרא להתקרב, לשבת, לנוח ולא לחוש יראה, אולם במקרה זה עם קרבתו של הפרפר למוקד המשיכה, ספק אם לאחר מכן יתאפשר לו לעוף בחזרה. הכובע של צבר ממקם את הסיטואציה המקורית התמה לסצנה אחרת מאיימת ומסוכנת. החינוך ההורי במציאות של ימינו אינה מעודדת את הילד להתקרב לזר, הסכנה האפשרית אורבת. פרח צוף או ממתק עשוי להפוך למלכודת דבש                                                                                         
חגית ברנה, מעצבת וחייטת לבגדי ים עיצבה לתערוכה בגד ים המתייחס לסיפור "סינדרלה". חלקו האחד של בגד הים עשוי רשת וטלאים המאזכר לבוש איכרים וחקלאים מהמאה 17, וחלקו השני לבן וכסוף, מנצנץ ומואר בתוספת נורות. חלק זה מייצג את רגע המפגש בנשף בין הנסיך לסינדרלה, רגע קסום המייצר תקוה לתפנית ולגאולה. עבודתה של חגית עוסקת במונח "סינדרום סינדרלה" המתייחס לתופעת פסיביות נשית ולהמתנה נעדרת יוזמה למהפך בחיים באמצעות אהבה רומנטית שתתקיים לעולמי עד. היא מעוניינת להשוות בין המעשייה הנושנה לעומת המעשייה העכשווית, בה האישה בעלת כוח ונוקטת עמדה אקטיבית לשם יציאה ממצבה.

הכניסה לגלריות העירוניות בחולון ללא תשלום