הגדל גופן הקטן גופן
Pyc
 
Fra
 
Deu
 
Eng
העיר חולוןעסקיםמבקריםתושביםהעירייה

המבוגר האחראי

תאריך: 10/05/2018

איורים של דמויות מבוגרים איקוניות בספרות הילדים הישראלית לאורך 70 שנות מדינה

המבוגר האחראי:  7.6.18- 25.8.18, שד' דב הוז משתרעות מנתיבי  איילון ועד כיכר סטרומה בחולון.

 

 

 המבוגר האחראי"- תערוכה חוצות חדשה, תפתח ב-תאריך 7.6.18 בשד' דב הוז במסגרת תערוכות הקיץ של חולון.

בתערוכה  יוצגו 38 איורים של מיטב המאיירים הישראלים – מדור המייסדים, שפעל בשנות קום המדינה, ועד הדור הצעיר של האיור הישראלי בן-זמננו.
האיורים העשויים בקשת רחבה של טכניקות, גישות, דגשים ופרשנויות –מזמינים  את הצופים – ילדים ומבוגרים גם יחד – לביקור חוזר בילדות הנשכחת ובילדות העכשווית, תחת עיניהם הפקוחות של כל אותם גיבורים מבוגרים שליוו ומלווים את ילדי ישראל עד עצם היום הזה.

התערוכה מבקשת לפתוח צוהר לערכים, למוסכמות ולתפישת מקומו של המבוגר בחיי הילד, כפי שבאו לידי ביטוי בספרות הילדים הישראלית בעשורים השונים.
אוצרת התערוכה: מיכל פז-קלפ

זה יותר משבעים שנה פעילה בישראל זירה ספרותית פורייה ומגוונת, המוקדשת לקהל הצעיר. מרבית גיבוריה הם ילדים, החווים התנסויות מופלאות, משעשעות ומרגשות, ומעוררים הזדהות בקרב הקוראים והשומעים הצעירים. ואולם לא כל הדמויות המשמעותיות בספרות הילדים הישראלית הן צעירים. לאורך השנים צצות ומופיעות עוד ועוד דמויות של מבוגרים, אשר כובשות את הקוראים ומותירות את חותמן בזיכרונות ילדותם.

מתוך אבא עושה בושות של מאיר שלו

איור: יוסי אבולעפיה

תפקידם של המבוגרים בספרות הילדים הישראלית עבר שינויים ותהפוכות עם השנים. בתחילת דרכה ועד סוף שנות השישים של המאה העשרים הציגה ספרות הילדים הישראלית את המבוגרים בהדרת כבוד. תפקיד ההורים היה לפרנס את ילדיהם ולחנכם, וערכי המשפחה עמדו בראש סולם העדיפויות שלהם. את המשפחה הוביל האב, שסימל חוזק, עוצמה והגמוניה. הורים, מורים ושאר מבוגרים הוצגו כדמויות אמינות, חרוצות ואחראיות, המשתמשות בסמכות הבלעדית שניתנה להן כדי להדריך את הילד ולגונן עליו.

מרבית דמויות המבוגרים "השמרניות" בספרות הילדים של תקופה זו לא שרדו את מבחן הזמן. יוצאות מן הכלל שתיים: אבא פיל ודוד ירח. שתי דמויות לא אנושיות אלו ייצגו סטריאוטיפ של שני תפקידים מרכזיים במשפחה: האב – גדול, חזק, אמין, נושא את כולם על כתפיו, והדוד – מביט מהצד, מגיב כשמפרים את החוקים אך יודע גם לסלוח בנשיקה אוהבת.

מתוך סיר הסירים

איור: אלונה פרנקל

ואולם בעשורים הראשונים של המדינה הופיעו בספרות הילדים הישראלית גם דמויות מבוגרים "לא שמרניות", והן שרדו את מבחן הזמן – המפוזר מכפר אז"ר ודודי שמחה, שני גיבורי ענק שהפכו לסמל איתן לישראליות. שתי הדמויות הללו חרגו מהכללים המוסכמים באותה התקופה, והציגו מבוגרים מבולבלים, מצחיקים, טועים ותועים - המתנהגים כמו ילדים יותר מאשר כמבוגרים. הם כבשו את לבבות הקוראים לא בזכות עליונותם החברתית / כלכלית כי אם בשל תחושת ההזדהות שעוררו. דמות מיוחדת נוספת שהופיעה באותן שנים היא נחום גוטמן המספר - מבוגר עם נשמה של ילד, הרפתקן, סקרן ומשעשע, שסיפר סיפורים וגם היה חלק בלתי נפרד מהם.

המהפך הגדול בדמות המבוגר בספרות הילדים החל בשנות השבעים של המאה העשרים. כמו פעוט שמתבגר והערצתו להוריו מתחלפת בביקורת עליהם, כך גם ספרות הילדים החלה למרוד. דמויות המבוגרים חדלו להיות מושא הערצה. לפתע פתאום החלו להופיע מבוגרים מצחיקים, לא מושלמים, ובעיקר – שווים לילדים. באופן לא מפתיע, רבים מהמבוגרים הללו היו אבות, כתגובת נגד לדמות האב המושלמת שהוצגה עד אז. גיבורים אחרים מופיעים כאשר האבות יוצאים למלא את תפקידיהם המסורתיים ולכן נעדרים מחיי ילדיהם. אבא שעושה בושות, אבא שבורח עם הקרקס, דודה שהולכת לאיבוד בין כל ילדיה, מורה מבולבל ומצחיק, גמדים מבוגרים שהופכים לחברים הכי טובים, דוד שמתיידד עם טרקטור או סבא שלא מצליח להשתלט על ירק אחד -  בסיפורים אלה וברבים אחרים מוצגים מבוגרים חדשים, הקרובים יותר לקורא הילד והופכים למושא שיפוטו, אך בעיקר למושא אהבתו. מסורת זו של גיבורים מבוגרים-ילדים ממשיכה עד היום ומוסיפה לשגשג. מבוגרים כמו הדוד אריה או חנן הגנן מלהיבים את ילדי ישראל ומספקים להם חוויה של הזדהות כנה.

דמויות ספרותיות אלו, שנוכחות בעולמנו התרבותי בראש ובראשונה הודות לסופרים שבראו אותן, קרמו עור וגידים במכחוליהם של מאיירים רבים ומגוונים.
יצירות אלו פורשות לפנינו לא רק את העושר החברתי והתרבותי שהדמויות הספרותיות מייצגות, אלא גם את שלל גווניו וסגנונותיו של האיור הישראלי, את עושרו ואת אנושיותו מכמירת הלב. לצד החוויה האסתטית והספרותית שהמפגש עם גיבורים אלו מזמן, הוא בראש ובראשונה מייצג את פני המבוגר שהחברה הישראלית ביקשה ומבקשת להכיר לילדיה. השוני בגישות כלפי דמות המבוגר ניכר מאוד באיורים: בספרי הילדים המוקדמים מופיעים מבוגרים גדולים, מרשימים ורציניים, המשדרים סמכות, כוח ושליטה במצב. ואילו חזותן של דמויות המבוגרים משנות השבעים, כמו גם של דמויות פורצות דרך משנות הארבעים והשישים, היא לרוב בוגרת, אך תמיד שזורה בה קריצת עין הומוריסטית המדגישה את נקודת החיבור של הדמות עם הילד. מבט תמים, לבוש מרושל, תסרוקת משעשעת, גזרת גוף שמנמנה ולא מהוקצעת – כל אלה ועוד מאפשרים למאיירים לשוות לדמות מראה אנושי וחמים, לנפץ את הילת ה"כול-יכול" של המבוגר ובמקומה להעניק לו מראה מזמין ושובה לב. 

מתוך גן גורים

איור: איזה הרשקוביץ