הגדל גופן הקטן גופן
Fra
 
Deu
 
Eng
העיר חולוןעסקיםמבקריםתושביםהעירייה

השומרונים 

השומרונים הינם שרידים לעם ישראל, צאצאי שבטי מנשה, אפרים ולוי. הפילוג בינם לבין אחיהם בני יהודה (היהודים) החל בתקופת עלי הכהן, ושיאו היה בתקופת מלכות ישראל ומלכות יהודה, כאשר השומרונים (אז מלכות ישראל) סירבו לקבל את ירושלים כמקום הנבחר, ונשארו דבקים בהר גריזים כמקום הנבחר. 
זהו למעשה ההבדל העיקרי בינם לבין אחיהם היהודים עד היום הזה. הקהילה השומרונית מונה כיום כ 750 נפש, חציים בהר גריזים, וחציים בחולון. מיעוט מספרם נובע מעצם דבקותם בארץ ישראל. במהלך המאות ה - 19 ספגה הקהילה השומרונית הפרעות ורדיפות מהשלטונות אשר שלטו בארץ ישראל, ולמרות זאת הם לא עזבו את הארץ. הדבר גרם לדילול מספרם עד כדי 150 נפש בלבד.  רק במאה ה- 20 עם שיפור מצבם הכלכלי והמדיני עלה מספרם לכ- 630 נפש. 

הדת השומרונית

הדת השומרונית מבוססת על חמישה עיקרי אמונה: 

  • אל אחד.
  • נביא אחד- משה.
  • ספר קדוש אחד- התורה.
  • מקום נבחר אחד- הר גריזים.
  • יום נקם ושילם אשר הוא אחרית הימים.

השומרונים מקיימים את כל המצוות והחגים על פי הכתוב בתורה ככתבו וכלשונו ללא פלפול והתחכמות בפירושים. 

השבת 

את השבת השומרונים שומרים ככתוב: "לא תבעירו אש בכל מושבותיכם ביום השבת". אין הם מבעירים אש ביום שבת.

חגי השומרונים 

השומרונים חוגגים שבעה חגים בשנה: פסח, חג מצות, שבועות, מועד ראש חודש שביעי, כיפור, סוכות ושמיני עצרת. 
מועדי החגים וימיהם בשבוע נקבעים על ידי הכהן הגדול היושב בשכם בלבד, על פי חישוב לוח עתיק יומין הנקרא: "חשבון אמת". 
שלא כמו אחיהם היהודים, אשר ימי חגיהם מבוססים על העיקרון לא ימי ב' ד' ו' פסח, לא ימי א' ג' ו' כיפור, חגי השומרונים חלים בכל ימי השבוע ללא דחיות או הקדמות. 
כמו אחיהם היהודים, הלוח השומרוני מבוסס על מחזור בן 19 שנה אשר בו חלות 7 שנים מעוברות, אך בלוח השומרוני השנים המעוברות נקבעות על פי חישוב, לא כחלק ממתכון קבוע. 
בפסח מקריבים השומרונים קורבן בהר גריזים, במדויק על פי הכתוב בתורה, בפרשת יציאת מצרים. את ספירת העומר מתחילים השומרונים ממחרת שבת של פסח, ולא ממחרת החג הראשון של פסח כאחיהם היהודים. כך יוצא שחג השבועות יחוג לעולם ביום ראשון בשבוע. 
ביום כיפור מקיימים השומרונים את מצוות "כל הנפש אשר לא תענה": כל ילד אשר חדל לינוק צם ביום כיפור. 
בסוכות תולים השומרונים בסוכה את מיטב הפרות אשר נתברכה בהם הארץ, לפי הפרשנות לביטוי "פרי עץ הדר" - כל פרי יפה הוא פרי עץ הדר. 
חובת העלייה לרגל להר גריזים חלה בשלושת מועדי חג המצות (שביעי של פסח) חג שבועות וחג סוכות. 

נישואים 

השומרונים נישאים בטקס דתי אשר מקיימים כהני העדה. בדרך כלל הנישואים הם פנים עדתיים, אך בשנים האחרונות בגלל מחסור בבנות, רבו המקרים בהם נישאו בני הקהילה בנישואים מעורבים עם בנות אחיהם היהודיים, לאחר שהללו קיבלו עליהן את הדת השומרונית על כל המשתמע מכך. 

הדור הצעיר 

ילדי השומרונים לומדים בבית ספר ממלכתי, ואחר הצהרים הם לומדים בלימודי חדר את קריאת התורה וסידורי התורה על ידי מורים אשר הוסמכו לכך במיוחד בתוך מסגרת הקהילה. 

השומרונים בחולון 

השכונה השומרונית בחולון נבנתה בתחילת שנות החמישים בדרום מזרח העיר, בעזרתם של נשיא המדינה יצחק בן צבי וראשי העיר חיים קוגל ופינחס אילון וראש הקהילה אז יפת בן אברהם ז"ל. 
כל ראשי העיר דאגו לטפח את השכונה כמרכז מבקרים חשוב בעיר חולון, על ידי מימון מיוחד אשר העניקו לעדה לצרכים אלו. 
בני הקהילה בחולון מתפרנסים ממקצועות חופשים, מורים, פקידים וענפי מסחר שונים. 
בשכונה קיים ועד אשר מטפל בענייניה השוטפים של הקהילה, ובענייני הקהילה. כמו כן מתחזק ועד הקהילה את המוסדות הציבוריים של הקהילה (שני בתי כנסת ומרכז קהילתי), מתוך התקציב השוטף אשר מתקבל הוא ממוסדות המדינה לצרכים שונים. 
מידי שבועיים יוצא גם ביטאון שומרוני "א.ב" אשר מדווח דיווחים אקטואליים מחיי הקהילה. כמו כן מפרסם הבטאון מחקרים ישנים וחדשים בנושא הקהילה השומרונית.  
      
    
שומרוני חולון, כמו אחיהם השומרונים בהר גריזים, מייחלים שהקשר בין שתי השכונות יישאר חופשי ופתוח, כפי שהוא קיים מאז מלחמת ששת הימים, ומקווים הם שהדבר יתרום לריבוי הקהילה וחיזוקה מבחינה רוחנית ומספרית

נכתב ע"י: נפתלי צדקה - יו"ר הועד השומרוני בחולון

סיור בשכונה השומרונית בחולון

נכתב על ידי – רמי אהרוני, 050-7422111


קצת היסטוריה
זכתה העיר חולון, זכו תושביה ובתחומה מתגוררים זה למעלה מחמישה עשורים, בני אחת הקהילות העתיקות והקטנות בעולם, השומרונים.
נשיאה השני של מדינת ישראל יצחק בן צבי שחקר את מוצאן ומנהגיהן של עדות ישראל, פגש בשנת 1908 ביפו את השומרוני אברהם בן מרחיב צדקה הצפרי, עת שכר ממנו חדר למגורים. סיפורה המופלא של העדה הקטנה (בשנת 1918 מנתה רק 185 נפשות) ריתק את בן צבי שביקר בשכונה השומרונית בשכם וקשר עם בני העדה קשרים הדוקים.
לימים כתב בן צבי את תולדות העדה בספרו "השומרונים" (1935). בהקדמה לספרו כתב "עלינו לזכור שעדה קטנה זו היא היחידה ששמרה על נוסח מיוחד של תורתנו ודברי ימינו". בן צבי היה לשומרונים לא רק היסטוריון וחוקר, כי אם גם למשענת ותומך.
לאחר מלחמת העצמאות בקש בן צבי ליישב את מקצת מבני העדה שהביעו נכונות לעזוב את שכם, בתחומי מדינת ישראל. בן צבי יצר קשר עם ראש העירייה השני פנחס אילון ז"ל שהביע מיד את נכונות עיריית חולון לסייע בקליטת השומרונים והקצה לצורך זה כחמישה עשר דונמים במזרח העיר (כיום במפגש הרחובות שדרות ירושלים והמלאכה).
באמצעות ארגון הג'וינט, חברת 'שיכון עובדים' ההסתדרותית ובתמיכה ממשלתית הוקמה בשנת 1951 השכונה השומרונית בחולון הנקראת בפי השומרונים "נווה מרקה". השם נבחר על ידי בני העדה בשנת 1994 והוא נועד להנציח את מרקה בן המאה הרביעית לספירה, בנו של עמרם בן סרד שהיה פייטן, דרשן, פרשן וחכם הלכה.
בתחילה הוקמו מספר אוהלים, חברת "סולל בונה" סייעה בבניית עשרת בתי הקבע החד קומתיים. בשנת 1963 חנך הנשיא בן צבי בהופעתו הפומבית האחרונה, כחודשיים לפני מותו, את בית הכנסת השומרוני בשכונה. בשנת 1984 נוספו לשכונה שני מבנים בני שלוש קומות עבור בני הדור השני והשלישי ובהם עשרים וארבע דירות מגורים.
בשנת 2005 מנתה העדה השומרונית 647 נפשות, מהם כ - 340 מתגוררים בחולון והאחרים בשכם, בקריית לוזה שבהר גריזים ובשכונה השומרונית בעיר הנמצאת באחריותה של הרשות הפלשתינאית 

היכן לבקר ומה ניתן לראות בשכונה
השכונה נבנתה בשנות החמישים כשכונה של בתים צמודי קרקע, הרחובות והמעברים בין הבתים קטנים וצרים. כל תושביה הם שומרונים. במרכז השכונה נמצא רחוב בן עמרם, גבולותיה הם הרחובות: המלאכה במזרח, מרבד הקסמים מעלות ועמוס.
השכונה השומרונית בחולון פתוחה לביקורי הקהל, בני הקהילה הקטנה שמחים תמיד לארח את תושבי העיר ומבקרים מכל קצות הארץ והעולם. עניין מיוחד ניתן למצוא בשכונה בימי חג הסוכות השומרוני (לוח השנה על פיו נוהגים השומרונים שונה במועדיו מלוח השנה היהודי). בסוכות, מקשטים בני הקהילה את בתיהם במגוון מדהים של פירות, עיטורים וקישוטים.  
    
להרחבה בנושא השומרונים – סקירתו של הגיאוגרף ההיסטורי רמי אהרוני
לאתר השומרונים

Get Microsoft Silverlight