הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
 

חולון כזירה להתרחשות ולעניין תרבותי

מסקרים, שערכה העיר בשנת 1994, עלה כי דימוייה הציבורי של העיר חולון מושפע מהתנסות וחוויה חיובית של המבקרים בה ולכן, הובן כי חשוב ליצור מגוון פעילויות ומוקדי משיכה בעיר, אשר יספקו למבקרים בהם חוויה ודימוי חיובי אודותיה.

בהעדר מוקדי משיכה בולטים: טבעיים או היסטוריים, החליטה הנהלת העיר ליצור מוקדי משיכה אחרים, מעשה ידי אדם, אשר ייחדו את העיר ויבליטו אותה. אירועי תרבות, כמו גם מוסדות תרבות ייחודיים, יכלו לשמש מוקדי פעילות, שיגבירו את הזדהות התושבים עם עירם וימשכו אליה מבקרים.

כך הוחל בייזום אירועי תרבות אטרקטיביים ופסטיבלים שנתיים, המציעים פעילות תרבות ובילוי. שתי היוזמות הראשונות התבססו על פעילויות, שהתקיימו כבר בעיר והוכיחו את עצמן כמוצלחות. ראש העיר, מוטי ששון, חובב זמר עברי ובעל כשורים מוזיקאליים, הציע להפוך את סדרת הזמר אשר התקיימה מספר שנים בתיאטרון – לפסטיבל של ממש -  פסטיבל 'ימי זמר', אשר זכה להצלחה ולקהל אוהדים רחב, והעלה את חולון על מפת הפסטיבלים בארץ. בדומה לכך פסטיבל 'מספרי הסיפורים', היה במידה רבה הרחבה של המפגשים, שהנחה יוסי אלפי בשבתות בתיאטרון חולון.

לעומתם, הפסטיבל השלישי שהופק הינו פסטיבל מקורי וייחודי לעיר וראשון מסוגו בארץ: פסטיבל 'אשה', פרי יוזמתה של חנה הרצמן, מנכ"לית עיריית חולון לשעבר, שהייתה האשה הראשונה, אשר כיהנה בתפקיד זה בארץ. הרצמן ראתה בקיום הפסטיבל ייעוד ושליחות - לתת במה לנשים יוצרות ומובילות במגוון תחומים: אמנות ותרבות, חברה ופוליטיקה, כלכלה ועוד.​

שנה לאחר מכן נולד 'הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות ולסרטי בובות', המפנה זרקור אל אמנות הבובנאות, אשר מתחברת ל'עדלאידע' הגדולה של חולון, שהפכה לאחד האירועים הבולטים בפורים ולמוקד משיכה למאות אלפי צופים מכל רחבי המדינה.

ראשיתה של העדלאידע היתה יחסית צנועה ושדרוגה ל"עדלאידע של המדינה" כתהלוכה גדולה וחגיגית, התרחש כחלק מביסוס מעמדה של חולון כ"עיר גדולה לילדים".

האופי העממי המודגש של העדלאידע החולונית, בה משתתפים אלפים רבים מילדי העיר, לצד ילדים מכל הארץ, עם נציגות של כל המרכזים הקהילתיים בעיר, כשאלה מעצבים בעצמם את חלקם בתהלוכה – הפכה את התהלוכה לאירוע ססגוני, המושך אליו המונים.

העדלאידע בחולון – כמו חולון עצמה – הפכה להיות מותג, שרבים מעדיפים אותו על פני כל מתחריו.

בשנים האחרונות נפתח במרכז תיאטרון בובות בחולון מרכז הדרכה לאומנות התהלוכה ובניית מיצגים ובובות. המרכז מוביל מידי שנה את המייצגים העדלאידע.

בשנת 2000 יזמה חולון את הפסטיבל הראשון הממוקד בקהל הילדים. לא מעט התלבטו בחולון איזה אופי להעניק לפסטיבל זה. מתוך כוונה שלא להתחרות בפסטיבל תיאטרוני הילדים המתקיימים במקומות אחרים, אך גם לא לגלוש לרדידות המאפיינת אחדים ממופעי הילדים – הוחלט על פסטיבל בעל אופי איכותי, 'פסטיבל צלילי ילדות', שהוקדש לאמנויות הבמה, תוך מתן דגש על מוסיקה קלאסית ומחול. במהלך השנים ביסס הפסטיבל את מעמדו בקרב קהל הולך ומתרחב של משפחות המחפשות בילוי ותוכן איכותי לילדיהן.

בשנת 2006 החל שיתוף פעולה עם פסטיבל ישראל, במקביל לפסטיבל למבוגרים שמתקיים בירושליים, מביא  הפסטיבל למתחם המדיטק את 'פסטיבל ישראל לילדים' עם היצע תיאטרוני איכותי ומגוון מהארץ ומהעולם הפונה לקהל הילדים והנוער.

עוד מתקיימים בחולון פסטיבל המחולות הבינ"ל, המציג בפארק פרס מגוון גדול של להקות מחול ופולקלור וגם פסטיבל 'הביטלס', המתקיים במרכז המוסיקה שטיינברג וזוכה להצלחה רבה בקרב גילאים שונים ותחרות הגראנד-פרי – אליפות בינלאומית בהתעמלות אמנותית.

פסטיבלים נוספים שהתקיימו במהלך השנים בעיר היו: פסטיבל 'אוספי ילדות' – המציג את ההיסטוריה החברתית, הפוליטית והתרבותית של קהילות שונות באמצעות אוספים ייחודיים מכל הזמנים, פסטיבל 'טעמי ילדות', שנולד מתוך רצון לחנך את הילדים לתזונה נכונה ובריאה, 'הביאנלה לאומנות דיגיטאלית', תחרות ה'רוקנחול' ועוד.

הפסטיבלים והאירועים השונים פרושים לאורך השנה כולה, בדרך כלל בסמוך לחופשות ולחגים,  והם מספקים לתושבי העיר ולבאים מבחוץ מוקדי משיכה ועניין מתחדשים.