לבקוב חיים ז"ל

 יקירי העיר

שנת קבלת האות 1995 - תשנ"ה
תיאור
נולד ב- 1916 בבקעת יבנאל למשפחת מייסדי המושבה בית-גן. שם סיים את בית-הספר העממי ופנה לעבוד במשק ההורים. ב- 1929 , בעודו נער, החל לפעול ב"הגנה" ומילא תפקידי שמירה וקשר במאורעות אב תרפ"ט (1929).

ב- 1936 התגייס כנוטר ביבנאל ונמנה עם שומרי השדות של המושבה. ב- 1938 נשלח לפלוגות הלילה (S.N.S ) שהקים "הידיד" – הקפטן צ' א' וינגייט – והשתתף במשך שנתיים בפעולות כנגד הכנופיות הערבות בצפון הארץ. ב- 1941 נשלח על-ידי יצחק שדה, מפקד הפו"ש, עם חברו ישראל בן-יהודה ("עבדו") לסוריה ולבנון, שהיו נתונות לשלטון ממשלת וישי הפרו-נאצית, לבצע פעולות חבלה במתקנים צבאיים של האוייב. עם שובם  היו ממייסדי "המחלקה הסורית" של הפלמ"ח, שממנה צמחה מחלקת "המסתערבים".

שימש כמפקד יחידת הנוטרים ביבנאל ומפקד החי"ש בגליל התחתון. במלחמת העצמאות היה מראשוני חטיבת "גולני" ומפקד בגדוד "ברק" (12). בעיצומה של המלחמה גייס את הצעירים הצ'רקסים כפלוגה בצה"ל ונתמנה כמפקד היחידה. שהשתתפה במבצע "חירם" לשחרור הגליל העליון והיתה בסיס להקמת "חיל המיעוטים" בצה"ל. בראש חייל זה פעל לאבטחת מרחב הנגב עד 1954, שבה עבר ליחידה מיבצעית בחיל המודיעין.

ב- 1957 השתחרר מצה"ל והיה לקצין הביטחון של קו צינור הנפט  אילת-אשקלון, עד 1980 – עם פרישתו לגמלאות. ב- 1966 נשלח מטעם המדינה לכורדיסטן, בצפון עיראק, לסייע לכוחות המורדים הכורדיים, בהנהגת ברזאני, שלחמו לשחרורם משלטון עיראק, ומילא שליחות זו עד 1972. ב- 1981 גוייס בשנית לצה"ל כקצין קישור לדרוזים בלבנון בתקופת "מבצע שלום הגליל". ב- 1986 שוחרר מצה"ל ומשירות הביטחון והעלה על דפי ספר בשם "שלום על הרובים" את הקורות אותו בתחום בטחון ישראל, הניתנות לפירסום. ב- 1960 באה משפחת תמימה וחיים לבקוב לגור בחולון.

זכה בתעודת הערכה מיחידות המיעוטים והמודיעין בצה"ל ומחטיבת "גולני" והוכתר כאזרח-כבוד של היישוב הצ'רקסי כפר-קמא.
תמונה
לבקוב חיים ז"ל
סדר הופעה 7
תאריך לידה 31/12/1916
תאריך פטירה  
שנת פטירה  
שנת לידה 1916
קבצים מצורפים

לבקוב חיים ז"ל

לבקוב חיים ז"ל
שנת קבלת האות:1995 - תשנ"ה
שנת לידה:1916
נולד ב- 1916 בבקעת יבנאל למשפחת מייסדי המושבה בית-גן. שם סיים את בית-הספר העממי ופנה לעבוד במשק ההורים. ב- 1929 , בעודו נער, החל לפעול ב"הגנה" ומילא תפקידי שמירה וקשר במאורעות אב תרפ"ט (1929).

ב- 1936 התגייס כנוטר ביבנאל ונמנה עם שומרי השדות של המושבה. ב- 1938 נשלח לפלוגות הלילה (S.N.S ) שהקים "הידיד" – הקפטן צ' א' וינגייט – והשתתף במשך שנתיים בפעולות כנגד הכנופיות הערבות בצפון הארץ. ב- 1941 נשלח על-ידי יצחק שדה, מפקד הפו"ש, עם חברו ישראל בן-יהודה ("עבדו") לסוריה ולבנון, שהיו נתונות לשלטון ממשלת וישי הפרו-נאצית, לבצע פעולות חבלה במתקנים צבאיים של האוייב. עם שובם  היו ממייסדי "המחלקה הסורית" של הפלמ"ח, שממנה צמחה מחלקת "המסתערבים".

שימש כמפקד יחידת הנוטרים ביבנאל ומפקד החי"ש בגליל התחתון. במלחמת העצמאות היה מראשוני חטיבת "גולני" ומפקד בגדוד "ברק" (12). בעיצומה של המלחמה גייס את הצעירים הצ'רקסים כפלוגה בצה"ל ונתמנה כמפקד היחידה. שהשתתפה במבצע "חירם" לשחרור הגליל העליון והיתה בסיס להקמת "חיל המיעוטים" בצה"ל. בראש חייל זה פעל לאבטחת מרחב הנגב עד 1954, שבה עבר ליחידה מיבצעית בחיל המודיעין.

ב- 1957 השתחרר מצה"ל והיה לקצין הביטחון של קו צינור הנפט  אילת-אשקלון, עד 1980 – עם פרישתו לגמלאות. ב- 1966 נשלח מטעם המדינה לכורדיסטן, בצפון עיראק, לסייע לכוחות המורדים הכורדיים, בהנהגת ברזאני, שלחמו לשחרורם משלטון עיראק, ומילא שליחות זו עד 1972. ב- 1981 גוייס בשנית לצה"ל כקצין קישור לדרוזים בלבנון בתקופת "מבצע שלום הגליל". ב- 1986 שוחרר מצה"ל ומשירות הביטחון והעלה על דפי ספר בשם "שלום על הרובים" את הקורות אותו בתחום בטחון ישראל, הניתנות לפירסום. ב- 1960 באה משפחת תמימה וחיים לבקוב לגור בחולון.

זכה בתעודת הערכה מיחידות המיעוטים והמודיעין בצה"ל ומחטיבת "גולני" והוכתר כאזרח-כבוד של היישוב הצ'רקסי כפר-קמא.