גולדמן נחמה רוז'ה ד"ר ז"ל

 יקירי העיר

שנת קבלת האות 2012 - תשע"ב
תיאור
​​​​​ילידת פולין, שנת 1919. סיימה בית ספר לאחיות מוסמכות בוורשה ובתקופת מלחמת העולם השנייה ברחה עם אחיה ואחותה לעבר רוסיה. בקייב שבאוקראינה למדה רפואה ובמקביל עבדה כאחות בצבא האדום. ​במהלך המלחמה איבדה את אביה וארבעה מאחיה ובסופה חזרה לוורשה. הייתה רופאה בבית יתומים יהודי ובמקביל התמחתה בבית חולים אוניברסיטאי לילדים. בשנת 1957 עלתה ארצה יחד עם בעלה יוסף ושתי בנותיה חוה וטובה והשתקעה בחולון.
ד"ר רוז'ה היא אישה שאינה יכולה להפריד בין מקצועה כרופאה לזהותה. בהגיעה לארץ נתקלה בגישה שלפיה  אין צורך ברפואת ילדים, אך היא סירבה להחליף את ההתמחות שהייתה כה יקרה לליבה. מאות ילדים מודים לה על כך עד היום. בשנת 1958 החלה לעבוד כרופאת ילדים בקופת חולים כללית בסניף תל גיבורים, לשם הייתה מביאה בגדים לאוכלוסייה הענייה שבה טיפלה. למרות היותה עולה חדשה שאפילו לא למדה באולפן, יצרה קשר אנושי ומקצועי מרגש ופורה עם הצוות, עם ההורים ועם הילדים שבהם טיפלה. במקביל שימשה בהתנדבות כרופאה של מעון הילדים בתל גיבורים. לאחר שעות העבודה הייתה נוסעת על הטוסטוס של בעלה יוסף לערוך ביקורי בית.
במהלך השנים הספיקה לעבוד בסניפים נוספים של קופת חולים כללית ומאוחדת ואף לשמש כרופאה בבתי הספר התיכוניים "קוגל" ו"מיטרני" בהתנדבות. בכל תקופת עבודתה והתנדבותה לא הפסיקה ללמוד דברים חדשים ולהשתלם ברפואה.
עבורה חולון תמיד הייתה עיר הילדים ובעבור אותם ילדים שכבר בגרו, היא הייתה רופאה, דוגמא ומופת.
תמונה
גולדמן נחמה רוז'ה ד"ר
סדר הופעה  
תאריך לידה 31/12/1919
תאריך פטירה 18/05/2020
שנת פטירה 2020
שנת לידה 1919
קבצים מצורפים

גולדמן נחמה רוז'ה ד"ר ז"ל

גולדמן נחמה רוז'ה ד"ר
שנת קבלת האות:2012 - תשע"ב
שנת לידה:1919
שנת פטירה:2020
​​​​​ילידת פולין, שנת 1919. סיימה בית ספר לאחיות מוסמכות בוורשה ובתקופת מלחמת העולם השנייה ברחה עם אחיה ואחותה לעבר רוסיה. בקייב שבאוקראינה למדה רפואה ובמקביל עבדה כאחות בצבא האדום. ​במהלך המלחמה איבדה את אביה וארבעה מאחיה ובסופה חזרה לוורשה. הייתה רופאה בבית יתומים יהודי ובמקביל התמחתה בבית חולים אוניברסיטאי לילדים. בשנת 1957 עלתה ארצה יחד עם בעלה יוסף ושתי בנותיה חוה וטובה והשתקעה בחולון.
ד"ר רוז'ה היא אישה שאינה יכולה להפריד בין מקצועה כרופאה לזהותה. בהגיעה לארץ נתקלה בגישה שלפיה  אין צורך ברפואת ילדים, אך היא סירבה להחליף את ההתמחות שהייתה כה יקרה לליבה. מאות ילדים מודים לה על כך עד היום. בשנת 1958 החלה לעבוד כרופאת ילדים בקופת חולים כללית בסניף תל גיבורים, לשם הייתה מביאה בגדים לאוכלוסייה הענייה שבה טיפלה. למרות היותה עולה חדשה שאפילו לא למדה באולפן, יצרה קשר אנושי ומקצועי מרגש ופורה עם הצוות, עם ההורים ועם הילדים שבהם טיפלה. במקביל שימשה בהתנדבות כרופאה של מעון הילדים בתל גיבורים. לאחר שעות העבודה הייתה נוסעת על הטוסטוס של בעלה יוסף לערוך ביקורי בית.
במהלך השנים הספיקה לעבוד בסניפים נוספים של קופת חולים כללית ומאוחדת ואף לשמש כרופאה בבתי הספר התיכוניים "קוגל" ו"מיטרני" בהתנדבות. בכל תקופת עבודתה והתנדבותה לא הפסיקה ללמוד דברים חדשים ולהשתלם ברפואה.
עבורה חולון תמיד הייתה עיר הילדים ובעבור אותם ילדים שכבר בגרו, היא הייתה רופאה, דוגמא ומופת.