ברטונוב דבורה ז"ל

 יקירי העיר

שנת קבלת האות 1994 - תשנ"ד
תיאור
מתוך חוברת 'יקיר העיר' תשנ"ד-1994:

"נולדה ב- 1915 בטיביליסי שבגרוזיה וגדלה במוסקבה כבתו של השחקן יהושע ברטונוב, ממייסדי תיאטרון "הבימה" וחתן פרס ישראל. בצעירותה למדה בלט ב"בולשוי" במוסקבה. ב- 1928 עלתה משפחתה ארצה וכאן הופיע בראשונה בהופעת יחיד בגיל 13. ב- 1929 יצאה ללמוד בלט בברלין: וכבת 17 לימדה מחול בקונסרבטוריון בירושלים.  ב- 1934-36 השתלמה בריקוד באנגליה.
 
ב- 1937 נישאה לסופר עמנואל בן-גוריון, בנו של הסופר הנודע מיכה יוסף ברדיצ'בסקי-בן-גוריון. באותה שנה החלה בהופעות יחיד בארץ ובעולם – בארצות הבלטיות ובצ'כיה, ולאחר מכן בניו-יורק – ברודווי (1948) ובתיאטרון האומות בפאריס (1962) ובפסטיבל פנטומימה בברלין (1963).
 
ב- 1960 וב- 1965 הופיעה בגאנה שבאפריקה שם גם עסקה, מטעם אונסק"ו, במחקר בתחומי המחול והמוסיקה וגם לימדה.
 
ב- 1966 נסעה להודו לצורכי מחקרה, שם גם הופיעה. ב- 1986 הופיעה בקונגרס לאמנות יהודית בניו-יורק בריקוד הקבצנים מהצגת "הדיבוק".
 
בריקודיה עסקה בעיצוב דמויות ובחיפוש אחר סגנון עברי-תנכ"י שנתגלם בעבודתה "זכרונות עם" – מסכת מחולות על רקע קריאת פרקי תנ"ך מפי אחיה שלמה ברטונוב, על-פי מוסיקה מאת יוסף טל.
 
ב- 1966 עברו משפחות ברטונוב – האב ושני ילדיו – לגור בחולון. כאן פתחה סטודיו למחול ופעלה בו במשך שנים. רבות מאמהות חולון דהיום היו תלמידותיה בילדותן. כאן הקימו את בית דבורה ועמנואל המכיל את עזבונו העשיר של מ"י ברדיצ'בסקי, על ספרייתו וארכיונו הייחודי, המשמש כמקום מחקר ועיון ללומדי ספרות ולחוקריה ומנוהל בידי ד"ר אבנר הולצמן.
 
ב- 1972 נפטר בנה היחיד עדוא בן-גוריון, שהתבלט כבר בראשית דרכו כשחקן וכבימאי ועסק בכתיבה ובתרגום.
 
ב- 1985,  בגיל 70, חזרה לרקוד לאחר 15 שנות הפסקה.
 
מ- 1940 עוסקת בהוראת המחול ובהקניית ערכי התרבות הבימתית. שימשה כמרצה באוניבסיטת חיפה ופירסמה ספרים ומחקרים בנושאי הריקוד העממי האתני והדתי, בהם: "ריקוד אלי אדמה", "מסע אל עולם הריקוד" ועוד.
 
ב- 1991 זכתה בפרס ישראל לאמנות המחול והבימה על מפעל חייה וב- 1992 הוענק לה פרס איגוד אמני ישראל."

ניפטרה בשנת 2010.
תמונה
ברטונוב דבורה ז"ל
סדר הופעה 3
תאריך לידה 31/12/1915
תאריך פטירה 31/12/2010
שנת פטירה 2010
שנת לידה 1915
קבצים מצורפים

ברטונוב דבורה ז"ל

ברטונוב דבורה ז"ל
שנת קבלת האות:1994 - תשנ"ד
שנת לידה:1915
שנת פטירה:2010
מתוך חוברת 'יקיר העיר' תשנ"ד-1994:

"נולדה ב- 1915 בטיביליסי שבגרוזיה וגדלה במוסקבה כבתו של השחקן יהושע ברטונוב, ממייסדי תיאטרון "הבימה" וחתן פרס ישראל. בצעירותה למדה בלט ב"בולשוי" במוסקבה. ב- 1928 עלתה משפחתה ארצה וכאן הופיע בראשונה בהופעת יחיד בגיל 13. ב- 1929 יצאה ללמוד בלט בברלין: וכבת 17 לימדה מחול בקונסרבטוריון בירושלים.  ב- 1934-36 השתלמה בריקוד באנגליה.
 
ב- 1937 נישאה לסופר עמנואל בן-גוריון, בנו של הסופר הנודע מיכה יוסף ברדיצ'בסקי-בן-גוריון. באותה שנה החלה בהופעות יחיד בארץ ובעולם – בארצות הבלטיות ובצ'כיה, ולאחר מכן בניו-יורק – ברודווי (1948) ובתיאטרון האומות בפאריס (1962) ובפסטיבל פנטומימה בברלין (1963).
 
ב- 1960 וב- 1965 הופיעה בגאנה שבאפריקה שם גם עסקה, מטעם אונסק"ו, במחקר בתחומי המחול והמוסיקה וגם לימדה.
 
ב- 1966 נסעה להודו לצורכי מחקרה, שם גם הופיעה. ב- 1986 הופיעה בקונגרס לאמנות יהודית בניו-יורק בריקוד הקבצנים מהצגת "הדיבוק".
 
בריקודיה עסקה בעיצוב דמויות ובחיפוש אחר סגנון עברי-תנכ"י שנתגלם בעבודתה "זכרונות עם" – מסכת מחולות על רקע קריאת פרקי תנ"ך מפי אחיה שלמה ברטונוב, על-פי מוסיקה מאת יוסף טל.
 
ב- 1966 עברו משפחות ברטונוב – האב ושני ילדיו – לגור בחולון. כאן פתחה סטודיו למחול ופעלה בו במשך שנים. רבות מאמהות חולון דהיום היו תלמידותיה בילדותן. כאן הקימו את בית דבורה ועמנואל המכיל את עזבונו העשיר של מ"י ברדיצ'בסקי, על ספרייתו וארכיונו הייחודי, המשמש כמקום מחקר ועיון ללומדי ספרות ולחוקריה ומנוהל בידי ד"ר אבנר הולצמן.
 
ב- 1972 נפטר בנה היחיד עדוא בן-גוריון, שהתבלט כבר בראשית דרכו כשחקן וכבימאי ועסק בכתיבה ובתרגום.
 
ב- 1985,  בגיל 70, חזרה לרקוד לאחר 15 שנות הפסקה.
 
מ- 1940 עוסקת בהוראת המחול ובהקניית ערכי התרבות הבימתית. שימשה כמרצה באוניבסיטת חיפה ופירסמה ספרים ומחקרים בנושאי הריקוד העממי האתני והדתי, בהם: "ריקוד אלי אדמה", "מסע אל עולם הריקוד" ועוד.
 
ב- 1991 זכתה בפרס ישראל לאמנות המחול והבימה על מפעל חייה וב- 1992 הוענק לה פרס איגוד אמני ישראל."

ניפטרה בשנת 2010.