נולד ב- 1921 בירושלים. מצד אמו- דור שביעי בארץ, נצר לישראל בק ולבנו ניסן, שעלו ב- 1831 ארצה והקימו את הדפוס העברי הראשון בארץ, תחילה בצפת ולימים בירושלים.
עקב מאורעות תרפ"א (1921) עברה משפחתו ליפו ולאחר מכן לתל-אביב, שבה למד בבית הספר לבנים על-שם אחד העם, והיה לבוגר גימנסיה "הרצליה" (מחזור כ"ז).
נמנה עם ראשוני תנועת "המחנות העולים" ומדריכיה והיה חבר הכשרתה ברמת-הכובש. ב- 1940 התנדב לצבא הבריטי ושירת בלבנון, בסוריה, במצרים, בלוב ובאל- עלאמין. עם הקמת החטיבה היהודית ("הבריגאדה") צורף אליה ושירת בפלוגת ההנדסה באיטליה, בבלגיה ובהולנד, שם נרתם לעזרת ניצולי השואה.
ב- 1946 פנה ללמוד הנדסת מכונות בטכניון ובמלחמת העצמאות פעלו הוא ורעייתו בתעשיה הצבאית והיו ממייצרי הטילים הראשונים מדגם "פיאט", שאחד מהם הוא שפגע בטנק הסורי בחצר דגניה וגרם לנסיגת הסורים.
ב- 1951 השלים את לימודיו בטכניון וכעבור שנה הקים את ביתו בחולון.
תחילה עבד בתע"ש בתל-אביב ולאחר מכן פנה לייצור מכונות לבתי אריזה לפרי הדר.
ב- 1970 הקים עם בני משפחתו באזור התעשייה חולון את המפעל "שבח" לייצור מפוחים ומסנני אבק – הגדול בישראל מסוגו – המעסיק 120 עובדים. 20% מתוצרתו משווקת בארצות הברית.