שבח יחיאל ז"ל

 יקירי העיר

שנת קבלת האות 1994 - תשנ"ד
תיאור
מתוך חוברת יקיר העיר לשנת תשנ"ד 1994:

"נולד ב- 1921 בצנעא שבתימן. בנעוריו עבד במקצועות שונים: אריגה, צורפות וסנדלרות. ב- 1942 ארגן קבוצה בת 25 צעירים שיצאו מצנעא ברגל עד לעדן, ומשם באונייה למצרים וברכבת ארצה. כעבור זמן קצר בא לחולון ועבד כפועל שחור בעבודות מזדמנות במקום ומחוצה לו, והרחיק עד למושבות השרון לעבוד בחקלאות. 18 שנה (עד 1961) שימש כאב-הבית בפנימיית ישיבת כפר-גנים בפתח-תקוה. שם היה אחראי על "סליק" הנשק של "ההגנה". חמש שנים עבד במקוה-ישראל.

עם נישואיו ב- 1948 הקים בית ומשפחה בחולון והחל לעסוק בצרכי ציבור. במלחמת העצמאות בתש"ח נפל אחיו הצעיר צדוק – חבר "ההגנה" וחייל צה"ל. היה מהיוזמים והמקימים של "יד-לבנים" בחולון והקדיש את מרצו מאז ועד היום לטיפול במשפחות הנופלים ולפתרון בעיותיהם ועשה רבות להנצחת חללי צה"ל בני עירנו.

עשרות שנים (עד 1992) כיהן כיו"ר ועד המשפחות השכולות והיה מהעושים להקמת בית "יד-לבנים" בעיר. מדי שנה היה עורך מסיבת בר-מצוה ליתומי צה"ל, אירגן טיולים למשפחות השכולות להכרת הארץ והתכנסויות "שבת-סוף שבוע" במקומות שונים.

שנים רבות נמנה עם חברי הנהלת אגודת "עזרת אחים" העוסקת בעזרה לנזקקים ובסיוע לתלמידים מבני יוצאי תימן. מתמסר לגמילות-חסד לכל פונה נזקק. כל אלה עושה בהתנדבות ולשם שמיים.

היה מראשוני המקימים של בית-הכנסת "שבות-עם" במרכז העיר, שהוא אחד מפניני עירנו ומשמש לא רק כבית-תפילה אלה כמרכז תרבותי ורוחני ראשון במעלה. הוא מכהן גם היום כיושב-ראש הגבאים בבית-הכנסת.

ב- 1958 קיבל אות הצטיינות מטעם המועצה הדתית בעיר על הקמת בית-הכנסת ועל תרומתו לחינוך הדתי. כן צויין לשבח ב- 1986 מטעם היחידה להתנדבות של עיריית חולון על מסירותו למען הקהילה, וב- 1988 זכה ב"מגן ראש העיר" כיקיר המתנדבים.
תמונה
שבח יחיאל ז"ל
סדר הופעה 6
תאריך לידה 31/12/1921
תאריך פטירה  
שנת פטירה  
שנת לידה 1921
קבצים מצורפים

שבח יחיאל ז"ל

שבח יחיאל ז"ל
שנת קבלת האות:1994 - תשנ"ד
שנת לידה:1921
מתוך חוברת יקיר העיר לשנת תשנ"ד 1994:

"נולד ב- 1921 בצנעא שבתימן. בנעוריו עבד במקצועות שונים: אריגה, צורפות וסנדלרות. ב- 1942 ארגן קבוצה בת 25 צעירים שיצאו מצנעא ברגל עד לעדן, ומשם באונייה למצרים וברכבת ארצה. כעבור זמן קצר בא לחולון ועבד כפועל שחור בעבודות מזדמנות במקום ומחוצה לו, והרחיק עד למושבות השרון לעבוד בחקלאות. 18 שנה (עד 1961) שימש כאב-הבית בפנימיית ישיבת כפר-גנים בפתח-תקוה. שם היה אחראי על "סליק" הנשק של "ההגנה". חמש שנים עבד במקוה-ישראל.

עם נישואיו ב- 1948 הקים בית ומשפחה בחולון והחל לעסוק בצרכי ציבור. במלחמת העצמאות בתש"ח נפל אחיו הצעיר צדוק – חבר "ההגנה" וחייל צה"ל. היה מהיוזמים והמקימים של "יד-לבנים" בחולון והקדיש את מרצו מאז ועד היום לטיפול במשפחות הנופלים ולפתרון בעיותיהם ועשה רבות להנצחת חללי צה"ל בני עירנו.

עשרות שנים (עד 1992) כיהן כיו"ר ועד המשפחות השכולות והיה מהעושים להקמת בית "יד-לבנים" בעיר. מדי שנה היה עורך מסיבת בר-מצוה ליתומי צה"ל, אירגן טיולים למשפחות השכולות להכרת הארץ והתכנסויות "שבת-סוף שבוע" במקומות שונים.

שנים רבות נמנה עם חברי הנהלת אגודת "עזרת אחים" העוסקת בעזרה לנזקקים ובסיוע לתלמידים מבני יוצאי תימן. מתמסר לגמילות-חסד לכל פונה נזקק. כל אלה עושה בהתנדבות ולשם שמיים.

היה מראשוני המקימים של בית-הכנסת "שבות-עם" במרכז העיר, שהוא אחד מפניני עירנו ומשמש לא רק כבית-תפילה אלה כמרכז תרבותי ורוחני ראשון במעלה. הוא מכהן גם היום כיושב-ראש הגבאים בבית-הכנסת.

ב- 1958 קיבל אות הצטיינות מטעם המועצה הדתית בעיר על הקמת בית-הכנסת ועל תרומתו לחינוך הדתי. כן צויין לשבח ב- 1986 מטעם היחידה להתנדבות של עיריית חולון על מסירותו למען הקהילה, וב- 1988 זכה ב"מגן ראש העיר" כיקיר המתנדבים.