נולדה ב- 1911 בברלין, שם למדה בבית-ספר כללי לבנות ולאחריו – בבית-ספר תיכון למסחר והחלה לעבוד כפקידה בבנק. ב- 1936 נישאה לקורט הרשברג – פעיל ציוני – ויצאה עמו להכשרת "החלוץ" בהמבורג, שם הכינו עצמם לעלייה ארצה.
ב"ליל הבדולח" (9.11.1938 ) נאסרו בידי הנאצים ובעלה נשלח למחנה הריכוז זאקסנהאוזן. עם שחרור, כעבור חודשיים, פנו להכשרת "החלוץ" בדנמרק ולאחר כיבושה בידי הנאצים היו מן הניצולים שהוברחו בעזרת הדנים לשוודיה, שם שהו בהכשרה שש שנים עד עלייתם ארצה ב- 1949.
עם בואם השתקעו בחולון, בשכונת גרין, ובעלה – גנן במקצועו – החל לעבוד במחלקת הגנים של העירייה. ב- 1956 פנתה לעבוד במשרד עורכי-דין בתל-אביב והתמחתה בהסדרי פיצויים מגרמניה עד לפרישתה ב- 1989.
בשנות ה- 60 יזם קורט הרברג את קשרי הערים התאומות של חולון – תחילה עם ברלין-וודינג ולאחר מכן עם העיר האנמונדן. מאז ועד היום היא פעילה בטיפוח קשרי הידידות עם הערים התאומות ואירוח המשלחות השונות המגיעות לחולון, תחילה לצדו של בעלה ולאחר מותו (1991) בכוחות עצמה. כל חליפת המכתבים והשקידה על התרגומים לגרמנית נעשית על-ידה בהתנדבות ובהתמדה הראויה לשבח.
עד היום היא פעילה בליגה לידידות ישראל-דנמרק ובליגה לידידות ישראל-שוודיה.