נולד ב - 1936 בחיפה, שבה למד בבית-הספר הריאלי – מוסד שהגשים ספרא וסייפא וסיסמתו הייתה "והצנע לכת". בנעוריו היה מעורב בבעיות הקריטיות של הקמת המדינה ונטל חלק בהקמת תשתיות ואף השתתף כנער בסלילת חלקו הדרומי של הכביש לאילת (1952).
במסגרת העתודה האקדמית למד באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים ב - 1958 כמוסמך לפרמקולוגיה. בה בעת עסק בביטחון השוטף של חוות הלימוד ליד תלפיות ולאחר שסיים קורס קצינים היה לאחראי על הביטחון בחווה.
ב- 1960 השתקע בחולון עיר מגורי רעייתו. עם סיום לימודיו השתלב בצה"ל באגף למחקר ותיכון (אמ"ת) וב - 1961 נקלט ברפא"ל (רשות פיתוח אמצעי לחימה) ושימש כחוקר. היה ממניחי היסודות לפיתוח מערכות נשק מתקדמות במיטב הטכנולוגיה. עם זאת קיבל תואר דוקטור בכימיה (1971) והשתתף בעשרות השתלמויות וכנסים מדעיים בארץ ובחו"ל והתקדם בסולם המקצועי - אקדמי ובסולם הניהולי. כ - 20 שנה שימש ברפא"ל כמדען ראשי במיזם גדול רב-תחומי והיה פעיל, כחבר וכיו"ר, בועדות מרכזיות ברפא"ל, במשרד הביטחון ובצה"ל.
זכה בפרס רפא"ל ולתעודות הוקרה בתחומי עשייתו והיה שותף לצוות שזכה ב"פרס בטחון ישראל".
מאז פרישתו (2000) הוא ממשיך בעשייה מדעית-טכנולוגית, חונך חוקרים צעירים ויועץ למערכות בטחוניות.
בפעילותו הציבורית – משמש בחבר הנאמנים של המכון האקדמי-טכנולוגי של חולון ובוועדה להענקת פרסי הצטיינות במדעים לבני העיר.