נולדה ב- 1938 בלטביה להורים ציונים, לימים אסירי ציון. בהיותה בת שלוש נשלח אביה, שהיה ממפקדי בית"ר בלטביה, למחנה כפיה ברוסיה והיא ואמה הוגלו לסיביר. שם למדה בבית-ספר יסודי והמשיכה ללמוד ברוסיה התיכונה – מקום שהותר למגורי אביה, שב - 1949 נעצר שוב באשמת "פעילות אנטי סובייטית", נאסר והוגלה לסיביר והמשפחה בעקבותיו.
ב- 1952 ברחה בחשאי מאזור נידח בסיביר ושבה לריגה, בירת לטביה, שבה סיימה להתמחות ברפואה פנימית. בתוך כך שבה המשפחה והתאחדה בריגה.
ב- 1972, לאחר סירובים חוזרים ונשנים, ניתן למשפחה לעלות ארצה. לאחר שהייה במרכז קליטה בדימונה באו להשתקע בחולון. ב - 1973 החלה לעבוד כרופאה פנימית מחלקה של פרופ' ברונר, תחילה בבית-החולים דונולו ביפו ומ - 1980 בבית - החולים וולפסון בחולון, שם תפקדה כסגנית וכמנהלת בפועל של מחלקה פנימית א'. לפני שנה נתמנתה כמנהלת במחלקה פנימית ח' ובה עודנה מוסיפה לעבוד.
מ- 1988 היא משמשת כרופאת משפחה בקופת-חולים כללית בקרית-שרת.
מ- 1990 התמסרה לקליטת גלי העלייה מברית - המועצות שהתבטאה במיוחד בהגשת עזרה רפואית ובסיוע לסידורם בעבודה.
פעמיים זכתה בפרס עובדת מצטיינת ואף נבחרה כ"סגנית עובד מצטיין ארצי".