הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
 

י"ב אתרי ההגנה

חוסמסה (רחוב דוד אלעזר)

בשנת 1924 נרכשו הגבעה והבאר שעליה על ידי יעקב מירנבורג ושמעון יעבץ בעלי בנק "אגרובנק", במגמה לבנות מתקן לאספקת מים לשכונת "אגרובנק".
המהנדס הצעיר בניה סיריקן הופקד על מלאכת התכנון. סירקין שירת אז במחלקת התכנון של ה"הגנה", וההנחיות לתכנון הבית נעשו בהתאם לצורכי ה"הגנה".  ביר העמוק של הבאר הוטמנו סליקים ובכניסה לחצר נחפר סליק גדול המצוי בשטח עד היום.
בגלל ריחוקו של המקום והיותו מוקף בשטחי חולות פתוחים, נקבע המקום אימונים מרכזי של ה"הגנה" בגוש דן. אלפי חברי האירגון התאמנו כאן, השתתפו בקורסים מקצועיים וערכו מטווחים באש חיה. כדי להזהיר מפני ביקורי פתע של שוטרים וחיילים בריטיים, הוצבה במרומי המגדל תצפית קבועה.
למידע נוסף אודות מוזיאון חוסמסה 'יד להגנה' -  לחצו כאן.
חוסמסה 1950חוסמסה 2010

מגדל המים באגרובנקמגדל המים (רחוב אז"ר 5)

עמד במרכז שכונת אגרובנק ושימש כמאגר מי שתייה. בחלקו העליון נקבעה עמדת תצפית של ה"הגנה". מהמגדל התקיים קשר של איתות עם "חוסמסה", שכונת מולדת, באר טוביה בדרום ובן שמן בדרום מזרח.


 

הסליק בבית החרושת לודז'יה (רחוב שנקר 34)

בית החרושת לודז'יהבבית החרושת לודז'יה הוקם בספטמבר 1934 על ידי אריה שנקר והיה המרכז והמנוף להתפתחותה של שכונת אגרובנק ויסוד התעשייה של העיר הצעירה. כאשר פנתה ההגנה אל שנקר בעניני הביטחון המקומיים ההיענות היתה חיובית ומידית. בשלב ראשון נחפרו במרתפי בית החרושת סליקים עמוקים להסתרת כלי נשק. בשלב שני שימשה המסגריה של המפעל לטיפול והשמשת הנשקים. בחצר הסגורה ורחבת הידיים של המפעל נערכו אימונים והכשרות הצבאיות.


תחנת הנוטריםתחנת הנוטרים (רחוב הנוטרים 4)

הבריטים גייסו מספר "גפירים" (כינוי לשומרי יערות או שומרי רכוש בתקופה האוטומנית) יהודיים להגנת השכונה וסיפקו להם נשק חוקי. בימי מלחמת העולם השנייה שונה השם ל"נוטרים". התחנה מוקמה בבית משפחת קליגבייל שברחוב הנוטרים מספר 4.


עמדת העץ"עמדת העץ" (רחוב שנקר פינת רחוב מקוה ישראל)

כאן עבר הכביש היחיד אשר חיבר את שכונות חולון צפונה אל תל אביב. בשל חשיבותו של הקשר היום-יומי התקין בין העיר הגדולה לישוב הצעיר החליט מטה ה"הגנה" למקם בראש הגבעה ובצל עצי השקמה עמדת שמירה חפורה מוקפת שקי חול ומאוחר יותר עמדת בטון מצויידת במקלע ברן. תושבי השכונות שמרו בעמדה זו בתורנות בעיקר בפרוץ המרד הערבי הגדול ובזמן מלחמת העצמאות בגבור הסכנה אוישה העמדה על ידי לוחמי ה"הגנה". כיום נותר במקום עץ שיקמה עתיק.

מטה "חזית חמש" (רחוב שנקר 53)

עם פרוץ מלחמת העצמאות הפכה חולון לחלק מ"חזית חמש", כך נקרא חלק ממערך ההגנה במרחב שמדרום לתל אביב. הבית שנקרא בעבר "בית זבולנו" התאים למשימה בשל העובדה כי נחפר בו מרתף עמוק ומגגו ניתן היה לקיים תצפית אל עבר המרחב כולו.

המפקדה האזורית (רחוב מונטיפיורי פינת רחוב החשמונאים)

בבית שעמד בפינת הרחוב התמקמה המפקדה האזורית של שכונת גרין שהייתה המפקדה הקרובה ביותר אל קווי הערבים שישבו בכפר תל-א-ריש. מבית המפקדה נמתחו קווי ההגנה – גדרות התיל ותעלות הקשר לכיוון צפון מערב.

עמדת גרין (רחוב אלחריזי)

בחצר ביתו של מייסד השכונה שלמה גרין הוקמה עמדת הגנה. העמדה הותקפה מספר פעמים על ידי הערבים אולם לא נכבשה.

החירבה (רחוב המעפילים פינת רחוב טמאטאב)

כאן שכן מבנה ערבי אשר כונה ה"חירבה". מן המבנה צלפו הערבים לעבר בתי חולון. ביום ה- 14 בדצמבר 1947 תקפו כוחות ה"הגנה" את המבנה והרסו אותו. בתולדות מלחמת העצמאות נודע הקרב על ה"חירבה" בחולון, כאחד הקרבות הראשונים אשר תוכננו ובוצעו לאור היום ומתחת לאפם של הבריטים.

הנוטרים בצילום קבוצתי בבית קפה יהודה 193עמדת הנוטרים (גן ציבורי ברחוב יפו)

מצפון לשכונת גרין על גבול יפו ניבנו 44 יחידות דיור דו משפחתיות. שכונה זו שכונתה מאוחר יותר "שכונת אביב" נחשבה אז ל"סוף העולם" והיתה מוקפת פרדסים ששימשו מסתור לכנופיות. לפי דרישת התושבים ובעידוד "ההגנה" נעשתה פניה לשלטונות המנדט הבריטי לאשר לשכונה תחנת נוטרים. השלטונות נענו לאחר משא ומתן ארוך והקימו ברחוב יפו מבנה בן שתי קומות ששימש כתחנת משטרה. בתחנה שירתו 10 נוטרים, כולם חברי "ההגנה" ולרשותם הועמד הנשק הבריטי הסטנדרטי. הערבים תקפו אותה בליל ה- 2 בינואר 1948 ופוצצו אותה, בדרך נס לא נפגעו המגינים.

"הבית הלבן" ו"הבית האדום" (רחוב הגבעול בסמוך לתיכון הרצוג)

בתי המפקדה הערבית בכפר תל-א-ריש כונו בפי לוחמי ההגנה "הבית הלבן" ו"הבית האדום". על גג הבית הלבן הוצב מקלע "שפנדאו" וממנו צלפו הכנופיות הערביות לעבר בתי חולון. בליל 24 – 25 בדצמבר 1947 התקיף כוח של ה"הגנה" את ה"בית האדום" שעמד בסמוך והרס אותו. בקרב נפלו שניים: יעקב כץ וכרמי רבינוביץ. ב- 17 בינואר 1948 פשוט לוחמי ההגנה בשנית על הכפר ב"מבצע כרמי" ובמהלכו פוצץ "הבית הלבן" על יושביו.

הפילבוקס (פארק הנוער בתל גיבורים)

המבנה הוקם על ידי הערבים בלילה אחד של חודש ינואר 1948. בליל ה- 27 באפריל (במסגרת "מבצע חמץ") תקפו כוחות של חטיבת "גבעתי" את התל וכבשו אותו. הערבים הגיבו בהתקפת נגד שלוותה בירי כבד של מקלעים ומרגמות אשר גרמו ל- 21 הרוגים וקרוב למאה פצועים. הקרב על התל היה אחד מגורמי ההתמוטטות של יפו הערבית אשר נכנעה ב- 13 במאי 1948.
למידע נוסף אודות הפילבוקס - לחצו כאן.

הפילבוקס לאחר מלחמת העצמאות, מתוך ארכיון והמוזיאון לתולדות חולוןהפילבוקס 2010

החומר בנושא ראשיתה של העיר ותולדותיה מתוך:
"חולון – היסטוריה" מאת: רמי אהרוני, חוקר תולדות חולון. ramia@holon.muni.il
החוברת "מחולות לחולון", בהוצאת עיריית חולון, 1994 כתיבה ועריכה: סמדר בת-אדם, איסוף חומר: נעמי כץ.