הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
 

דרך הביטחון

מסלול דרך הביטחוןהיכן עברה הדרך ומדוע היא נקראה כך?

"דרך הביטחון" הייתה דרך חלופית שנועדה לעקוף את היישובים הערביים שישבו בסמוך לכביש יפו – יעזור – רמלה וירושלים (כיום כביש מספר 44). הצורך במציאת דרך עוקפת ובטוחה יותר נולד בעקבות הריגת שבעה נוטרים בפאתי הכפר יעזור, ב- 22 בחודש ינואר 1948, עת אבטחו מעבר שיירה לירושלים.
הדרך העוקפת שנקראה גם "דרך החולות", עשתה בחלקה שימוש בתוואי קיים, חלקיה הדרומיים בתחום חולון נפרצו במיוחד.

מסלול "דרך הביטחון"

"דרך הביטחון" החלה בשכונת עזרא (הצמודה לשכונת התקווה) בדרום תל אביב, חצתה על פני גשר עץ את ואדי מוסררה (כיום נחל איילון, יובלו הדרומי של הירקון), נכנסה אל בין שדרת הדקלים בבית הספר החקלאי 'מקווה ישראל', המשיכה דרומה לאורך רחוב חנקין, חלפה על פני 'חוסמסה', עברה בינות לבתי שכונת מולדת והמשיכה מזרחה לעבר פרדסי נחלת יהודה. שם פגשה הדרך את כביש האורך בית דגן ראשון לציון. במפגש עם הכביש פנתה הדרך דרומה לעבר מרכזה של ראשון לציון, השיירות נהגו לחנות מול "בית מגן דוד" (בית יעקב קנר) העומד ברחוב רוטשילד בראשון לציון ומשם יצאו דרומה לעבר נס ציונה ורחובות. במושבה רחובות התפצלה הדרך: מזרחה דרך כפר ביל"ו ומזכרת בתיה אל חולדה, שער הגיא וירושלים (ערב ההפוגה הראשונה בתחילת חודש יוני 1948, נעו השיירות "בדרך בורמה", ועקפו את שער הגיא). בכיוון דרום חצתה הדרך את המושבה גדרה, באר טוביה ומשם דרך קיבוץ נגבה הובילה אל יישובי הנגב הרחוקים שברוב חודשי המלחמה הראשונים היו נצורים. 

"דרך הביטחון" בחולון

בחולון היה תוואי "דרך הביטחון" כביש בטון, שיצקו מהנדסי חברת 'אגרובנק' בין השנים 1936 עד 1938. את הכביש סללו בשיטה  הבריטית שכללה יישור גבעות החול, הנחת כורכר והידוקו והנחת לוחות בטון אותם יצקו בניפרד על גבי רשתות ברזל. את לוחות הבטון הניחו עם מרווחים צרים ביניהם. באופן טבעי כיסו חולות נודדים חלק גדול מהכביש והיה צורך תדיר לפנותם. בכדי למנוע את כיסוי הכביש הניחו בעמל רב שורות של חביות, בהן הביאו את הזפת לזיפות קטע הכביש דרומה. החביות הונחו ממערב לכביש, לעיתים זו על גבי זו בשתיים ושלוש "קומות". את שנותר "מקו החביות" ניתן לראות היום בצמוד לתוואי "דרך הביטחון", היורד דרומה אל בית המטבחיים ורמת אליהו בראשון לציון.
לצפייה בסרטון הסבר אודות דרך הביטחון - לחצו כאן.

דרך הביטחון'מזקפים' בדרך הביטחון  

לאורכה של הדרך הוקמו מספר 'מזקפים' – עמדות מגן מבוצרות בשפת אותם הימים: בשכונת עזרא, מקווה ישראל, בתי החרושת "ספירט" ו"היוצק" שעמדו בסמוך לצומת חולון כיום, מגדל המים של מולדת, עמדת העץ, שכונתה עמדת "הקופים" במזרחה של מולדת, ועמדת הבטון (בית באר) בסמוך לנחלת יהודה. חלק מה'מזקפים' והעמדות קיים גם כיום.

קרבות על דרך הביטחון

ב 11 בפברואר 1948 עלה אוטובוס של קואופרטיב 'דרום יהודה' על מוקש שהונח על דרך הביטחון וכתוצאה מהפיצוץ נהרגו שניים מנוסעיו וכשלושים נפצעו. אחד ההרוגים היה ד"ר דניאל דישון שהיה איש מכון ויצמן ומומחה בתעשיות חומרי הנפץ. אל האמבולנס של מגן דוד אדום, שחש למקום מראשון לציון נפתחה אש ואנשיו נפגעו. כתגובה החליט מטה ה"הגנה" על ביצוע פעולות עונשין. המשימה הוטלה על גדוד 52 של חטיבת גבעתי. לוחמי הגדוד בפיקוד סגן מפקד פלוגה ב' שלמה להט (ציץ') לימים אלוף בצה"ל וראש עיריית תל אביב, פוצצו את בית אבו ג'בן, ששרת את הכנופיות ועמד בפרדסים שמצפון מזרח לדרך הביטחון ומולדת (כיום בתחומי המכון הוולקני לחקר החקלאות).   

בשל החשש מהנסיעה בקטע המזרחי הוחלט לסלול עוקף נוסף דרומה. ואכן בחודש מרץ 1948 נסלל באספלט קטע הדרך שבין שכונת מולדת דרומה לעבר שכונת "עזרה וביצרון" (רמת אליהו כיום). התנועה התנהלה בקטע זה ללא הפרעת הערבים.   

עם כניעתה של יפו הערבית ב 13 במאי 1948 ובריחת ערביי יעזור ובית דג'ן ננטשה 'דרך הביטחון' והתנועה היהודית חזרה להשתמש בכביש יפו – יעזור בית דג'ן.  

מפי הלוחמים:

  • "זאת הייתה דרך בורמה הראשונה שלנו".
    "אין עוד מקום בארץ בו רואים בו זמנית שתי שקיעות: שקיעת השמש במערב ושקיעת המשאית בחול".

סרטון דרך הביטחון

חלק א'

 

חלק ב'

 


 

גן סיפור "דרך הבטחון"

בחודש ינואר 2008 חנכה עיריית חולון את "גן סיפור דרך הביטחון" ברחוב רפאל איתן הנמצא בקריית פנחס אילון. לקטע הדרך המקורי שנחשף לאורך של כ 40 מ' נוספו מפות הדרך ואלמנט פיסולי המציג את שיירות כלי הרכב שעברו בדרך בתש"ח. המיצב בוצע על ידי א. א. תבנית ויציקה בע"מ.

למידע נוסף אודות גן סיפור "דרך הביטחון".
  
 
החומר בנושא ראשיתה של העיר ותולדותיה מתוך:
"חולון – היסטוריה" מאת: רמי אהרוני, חוקר תולדות חולון. ramia@holon.muni.il
החוברת "מחולות לחולון", בהוצאת עיריית חולון, 1994 כתיבה ועריכה: סמדר בת-אדם, איסוף חומר: נעמי כץ.