הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
 

השם חולון וסמל העיר

​​​​השם

בשנת 1937 עם תחילת האכלוס של קריית עבודה, נוצר הצורך בבחירת שם לישוב החדש. הוקמה​ ועדה מיוחדת שחבריה היו דוד רמז ממנהיגי תנועת העבודה ומזכירה הכללי של הסתדרות העובדים, דר’ חיים הררי מחנך איש "מקווה ישראל", הסופר שלמה הללס, שבתאי מירנבורג אחד מבעליו של "אגרובנק" ולאו קדמן מראשי חברת "שיכון" ההסתדרותית. לפני הועדה הובאו כמאה שמות, בסכום הדיון נסב הויכוח סביב השמות "נאוה" ו"חולון" (שמות ראויים אחרים שהוצעו היו "קריתיים" ו"רבת דן"). 

לבסוף החליטה הועדה לבחור בשם חולון הנזכר לראשונה בתנ"ך בספר יהושע (ט"ו,נ"א): "וגשן וחלן וגלה ערים אחת עשרה וחצריהן" ובהמשך בפרק כ"א, פסוק ט"ו "ואת חלן ואת מגרשה ואת דבר ואת מגרשה". ככל הנראה מדובר באחת מערי הכוהנים ששכנה בהרי יהודה. הישוב הקדום נזכר כנראה גם כ-"חילן" בדברי הימים א', פרק ו', פסוק מ"ג נכתב: "…ולבני אהרון נתנו את ערי המקלט את חברון ואת לבנה ואת מגרשיה ואת יתר ואת אשתמע ואת מגרשיה. ואת חילן ואת מגרשיה ואת דביר ואת מגרשיה".

אף שלא הוכח הקשר בין העיר המקראית למיקומה של העיר בימינו, החליטו חברי הועדה כי השם "חולון" מייצג נכונה את אופיו של הנוף באזור, על חולותיו הזהובים.
סמל העיר הראשוןהס​​מל
את סמל העיר בחרה בשנת 1946, וועדה ציבורית, בה היו שלושה חברים: דר’ אליעזר מנסבך, אליהו לוסטיג (רונן) ועוזיאל שולדינגר (שלו). הסמל נבחר מתוך מספר הצעות שהוגשו לוועדה.
את הסמל עיצבה אדריכלית מפורסמת באותם הימים – הגברת ברלין. 

בסמל ניתן לראות את דיונות החול עליהן נבנתה חולון ואת בתי האבן הקטנים וכמובן את עץ השקמה ("הג'ומס" בערבית) שהיה אופייני לאזור בעבר (גם כיום ניתן למצוא בחולון עצי שקמה בכניסה לעיר, בקריית בן גוריון ובאתרים נוספים).

בראש הסמל חקוקה הכתובת: "אף על פי כן ולמרות הכל", שנלקחה מתוך השיר "ארץ ישראל" מאת המשורר דוד שמעוני, והיא ביטוי להחלטתם הנחושה צילום השקמה הבסיס לסמלשל התושבים הראשונים להקים בחולות עיר ואם בישראל, על אף ולמרות קשיי הימים ההם, מאורעות הדמים, העדר עבודה ומקורות פרנסה, הבדידות והמצוקות הכלכליות.






השיר "ארץ ישראל" מאת ​​דוד שמעוני

שיר זה נכתב על ידי המשורר דוד שמעוני (1891-1956) בשנת 1929 כתגובה על מאורעות תרפ"ט שהתרחשו בחודש אב באותה שנה.

מימין לשמאל - דוד שמעוני, יוסף חיים ברנר, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), שמואל יוסף עגנון (1910).ארץ ישראל

מילים: דוד שמעוני
לחן: פואה גרינשפון

וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, וְלַמְרוֹת הַכֹּל
אֶרֶץ, אֶרֶץ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

וְכָל עוֹד דּוֹפֵק בָּעוֹלָם לֵב יִשְׂרָאֵל
וְכָל עוֹד נִשְׁמָע בָּעוֹלָם "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
אַתְּ אֶרֶץ, אֶרֶץ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

הופיע בספר/ חוברת "פואה גרינשפון: שירים", 
חלילית, ללא תאריך, עמוד 80-81

להאזנה לשיר לחץ כאן​
תמונת הסופרים (1910) - מימין דוד שמעוני, יוסף חיים ברנר, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ ושמואל יוסף עגנון

המשורר דוד שמעוני   

דוד שמעוני נולד בשנת 1891 בעיר בוברויסק שבבלארוס, הוא למד בחדר ופרסם מספר שירים בעברית ובאידיש בעיתוני התקופה. שמעוני עלה לארץ ישראל בשנת 1909, פגש בה את הסופר חיים ברנר, עבד כשומר בפרדסים וחזר לרוסיה לבקר את הוריו.
בשנת 1912 נסע שימעוני ללמוד בלשנות שמית ופילוסופיה בברלין. בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה לא חזר לארץ ישראל. רק בשנת 1920 לאחר תלאות רבות הגיע ארצה אל המושבה רחובות. הספרות הייתה לעיסוקו המרכזי, הוא עקר לתל אביב והיה למורה לספרות ולתנ"ך בגימנסיה 'הרצליה' ובבתי ספר תיכון נוספים.
שמעוני עסק גם בתרגומים של מיטב הספרות העולמית, היה חבר ועד הלשון וחבר האקדמיה העברית ללשון העברית.
דוד שמעוני נפטר בתל אביב ב10 בדצמבר 1956.
עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל.
דיוקנותיהם של הסופרת דבורה בארון, הרב קוק, דוד שמעוני, ש"י עגנון, א"ז רבינוביץ' וי"ח ברנר, שהתגוררו בנווה צדק ביפו בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל.