פילבוקס

מנהל
טלפון
פקס
דואל
אתר אינטרנט
רחוב
מספר בית
קטגוריה
קהילה
תיאור
​​​הפילבוקס ניצב בפארק משתרע על שטח של כ- 60 דונם והוא כולל מדשאות, חורשות לפיקניק, פינות ישיבה, אתר הנצחה היסטורי, אמפיתיאטרון וכן גן מפלי-מים. הפארק הוקם על שטח ששימש משלט ערבי בתקופת מלחמת השחרור שחסם את הדרך הראשית בין יפו לירושלים. גדוד 52 של חטיבת גבעתי נלחם ביעד זה בתקופת מלחמת השחרור וסבל אבדות כבדות.
  
לאחר המלחמה הוקם על ידי עיריית חולון פארק נרחב על שטח האתר. המבנים ההיסטוריים ש​בפארק שומרו והקם אתר להנצחת הנופלים בקרב.

 וכך כתב עבר הדני (אהרן פלדמן) על הלוחם עמוס דניאלי ביום השנה הראשון לקרב על תל א-ריש, ניסן תש"ט, אפריל 1949.

"ספור אחד של תש"ח – נעדרים על התל

עמוס דניאלי נולד במושבה רחובות בשנת תרפ"ט (1929). בן פחות מעשרים נפל על התל (גבעת "הפילבוקס" בחולון). עמוס היה חניך ב"מכבי צעיר" ואחר כך מדריך. התבלט כספורטאי, שיחק בנבחרת הכדורסל ובשל גובהו קראו לו חבריו "דבש", מלשון דבשת...עמוס התנדב ל"הגנה" וגויס לחי"ש (חיל השדה) ב 22 לדצמבר 1947.
מחלקתו ליוותה באותם הימים את השיירות שיצאו מרחובות לעבר ירושלים.

חיל השדה היה לגדוד מס' 10 ולימים לגדוד מס' 52 של חטיבת 'גבעתי'.
מרחב פעולתו של הגדוד השתרע מכפר אוריה שבהרי יהודה ועד לקבוץ גלאון בדרום.  מחלקות הפלוגה פוזרו בין כפר אוריה, לגן יבנה ואחת מהן ישבה בסמוך לבית דגן.

עמוס נטל חלק בקרב הקשה עת הותקפה מחלקתו בכפר אוריה (10.1.48), מרחובות נשלחה מחלקה לעזרה וממעל סייר מטוס קל שנשלח לסייע למגינים. לאחר מכן הועברו עמוס ואנשי מחלקתו אל "קבוץ ו'" שישב בסמוך לבית דגן, שם הוטל עליהם לפוצץ את בית אבו ג'בן ששימש מסתור ומחסה ומרכז לפעילות הכנופיות הערביות שפעלו גם במרחב שכונות חולון. בפיצוץ המבנה נהרגו 17 ערבים אולם הבית לא קרס. אגף אחד שלו נותר על עמדו, החבלנים חזרו לבקר אותו...

עמוס יצא לקורס מכי"ם (מפקדי כיתות) ובליל הסדר של תש"ח ביקר בביתו ולימד את אחיו יהודה ואת אחותו דליה שיר חדש:

"אז צעד קדימה נער גבה קומה
ואמר לה: אמא אל נא בדמעה
בחורינו אמא, בימי פקודה
מול שונאינו, אמא כחומת פלדה"

בעת היותו בחופשה בין קורס המכי"ם לקורס הממ"ים (מפקדי מחלקות) אליו נשלח, ראה עמוס במרכז רחובות את אנשי גדודו נוסעים צפונה לעבר יפו. הוא ויתר מיד על חופשתו והצטרף לשיירה.

לאחר יומיים של הכנות הוטל על כיתתו של עמוס לצאת מבית הספר החקלאי 'מקוה ישראל' מערבה על מנת לכבוש את בית הספר הערבי שעמד בתחתית גבעת "הפילבוקס".

בבוקרו של הקרב ביום י"ט ניסן (28 באפריל 1948) נפגע עמוס מירי ברגלו. היה זה זמן קצר לאחר שנשלח עם כמה מאנשיו ממרומי התל אל תחתית הגבעה על מנת לחסום את הערבים שהגיעו מצפון. לא היה בידיהם כל זמן להתחפר, רק החיטה הגבוהה כיסתה אותם... החובש חבש את רגלו וקיבע אותה בעזרת סד – קת שבורה של רובה שמצא בסמוך... לאחר מכן נפגע עמוס גם בחוט השדרה, לא ניתן היה להזיזו. ביחד עם עמוס נותרו שלושה פצועים, בהם יצחק קנדלר שהיה הצלף ודוד כוכבי שהיה מקלען השפנדאו.

עמם היה גם נתן שמחי, ששם נפשו בכפו והחל לרוץ במעלה הגבעה על מנת להזעיק עזרה. הוא הגיע למרומי התל מתנשף כולו, אך שם התברר לו להפתעתו לא נותר אף יהודי... כולם נסוגו... נתן החל לזחול במורד ופנה לעבר 'מקוה ישראל'. בהגיעו השמיע את הסיסמא שנבחרה לקרב "חץ יונה".

הוריו של עמוס קבלו את הידיעה מסמלת הסעד של גדוד 52 כי בנם נעדר בקרב "בעת פעולות על ידי יפו".

כעבור מספר שבועות יצא האב אל התל, הוא מצא במקום עליו הצביע נתן שמחי את אישור החופשה של עמוס, נמצאו גם סימני חפירה וגופות אחרות. גופתו של עמוס לא נמצאה ועמה גם גופתו של יצחק קנדלר. השניים הם עדיין בחזקת נעדרים מהקרב על התל.

בסיום הקרב הייתה רשימת הנעדרים ארוכה:
  • דוד כוכבי – מקלען השפנדאו
  • יצחק קנדלר – הצלף
  • עוזר קוסובסקי (מראשון לציון)
  • יאנקו משה
  • אורבוך חיים
  • עודד קפלון (מנחלת יהודה)
  • יצחק חממי
  • רוזנפלד יחיאל (מפקד המחלקה שכבשה את התל)
  • מנחם קלרמן (מנס ציונה)
  • יהושוע לוסטיג – שהתייצב מול משוריין ערבי וטומיגן בידו
  • פייג אליעזר – נפגע על התל
  • עמוס דניאלי
במהלך הנסיגה נשארו בשטח שבעת הנעדרים, אשר, ככל הנראה, נפצעו קשה או נהרגו בקרב. כשבעה ימים לאחר הקרב הוחזרו, על ידי הבריטים גופותיהם של ששה מחללי הקרב, הגופות חוללו ולא ניתן היה לזהותן, למעט גופתו של עודד קפלון ז"ל שזוהתה על ידי אביו. חמש הגופות, שלא זוהו, נקברו, ב-7 במאי 1948, בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק, על מצבתם צוין כי הינם חללים מהקרב בתל א-ריש."
תמונה
פילבוקס
שעות פעילות
תחבורה
דמי כניסה
מידע נוסף
אמנת שירות
סדר הופעה
מפת גוגל
תמונה 2
 
תמונה 3
 
תמונה 4
 
תמונה 5
 
תמונה 6
 
כתובת - לא לשימוש!!!!!
ימי פעילות
רישום לעריכת יום הולדת
קבצים מצורפים
כתובת:רח' המצודה, תל גיבורים, חולון

דמי כניסה

פתוח לקהל, הכניסה ללא תשלום

תיאור

​​​הפילבוקס ניצב בפארק משתרע על שטח של כ- 60 דונם והוא כולל מדשאות, חורשות לפיקניק, פינות ישיבה, אתר הנצחה היסטורי, אמפיתיאטרון וכן גן מפלי-מים. הפארק הוקם על שטח ששימש משלט ערבי בתקופת מלחמת השחרור שחסם את הדרך הראשית בין יפו לירושלים. גדוד 52 של חטיבת גבעתי נלחם ביעד זה בתקופת מלחמת השחרור וסבל אבדות כבדות.
  
לאחר המלחמה הוקם על ידי עיריית חולון פארק נרחב על שטח האתר. המבנים ההיסטוריים ש​בפארק שומרו והקם אתר להנצחת הנופלים בקרב.

 וכך כתב עבר הדני (אהרן פלדמן) על הלוחם עמוס דניאלי ביום השנה הראשון לקרב על תל א-ריש, ניסן תש"ט, אפריל 1949.

"ספור אחד של תש"ח – נעדרים על התל

עמוס דניאלי נולד במושבה רחובות בשנת תרפ"ט (1929). בן פחות מעשרים נפל על התל (גבעת "הפילבוקס" בחולון). עמוס היה חניך ב"מכבי צעיר" ואחר כך מדריך. התבלט כספורטאי, שיחק בנבחרת הכדורסל ובשל גובהו קראו לו חבריו "דבש", מלשון דבשת...עמוס התנדב ל"הגנה" וגויס לחי"ש (חיל השדה) ב 22 לדצמבר 1947.
מחלקתו ליוותה באותם הימים את השיירות שיצאו מרחובות לעבר ירושלים.

חיל השדה היה לגדוד מס' 10 ולימים לגדוד מס' 52 של חטיבת 'גבעתי'.
מרחב פעולתו של הגדוד השתרע מכפר אוריה שבהרי יהודה ועד לקבוץ גלאון בדרום.  מחלקות הפלוגה פוזרו בין כפר אוריה, לגן יבנה ואחת מהן ישבה בסמוך לבית דגן.

עמוס נטל חלק בקרב הקשה עת הותקפה מחלקתו בכפר אוריה (10.1.48), מרחובות נשלחה מחלקה לעזרה וממעל סייר מטוס קל שנשלח לסייע למגינים. לאחר מכן הועברו עמוס ואנשי מחלקתו אל "קבוץ ו'" שישב בסמוך לבית דגן, שם הוטל עליהם לפוצץ את בית אבו ג'בן ששימש מסתור ומחסה ומרכז לפעילות הכנופיות הערביות שפעלו גם במרחב שכונות חולון. בפיצוץ המבנה נהרגו 17 ערבים אולם הבית לא קרס. אגף אחד שלו נותר על עמדו, החבלנים חזרו לבקר אותו...

עמוס יצא לקורס מכי"ם (מפקדי כיתות) ובליל הסדר של תש"ח ביקר בביתו ולימד את אחיו יהודה ואת אחותו דליה שיר חדש:

"אז צעד קדימה נער גבה קומה
ואמר לה: אמא אל נא בדמעה
בחורינו אמא, בימי פקודה
מול שונאינו, אמא כחומת פלדה"

בעת היותו בחופשה בין קורס המכי"ם לקורס הממ"ים (מפקדי מחלקות) אליו נשלח, ראה עמוס במרכז רחובות את אנשי גדודו נוסעים צפונה לעבר יפו. הוא ויתר מיד על חופשתו והצטרף לשיירה.

לאחר יומיים של הכנות הוטל על כיתתו של עמוס לצאת מבית הספר החקלאי 'מקוה ישראל' מערבה על מנת לכבוש את בית הספר הערבי שעמד בתחתית גבעת "הפילבוקס".

בבוקרו של הקרב ביום י"ט ניסן (28 באפריל 1948) נפגע עמוס מירי ברגלו. היה זה זמן קצר לאחר שנשלח עם כמה מאנשיו ממרומי התל אל תחתית הגבעה על מנת לחסום את הערבים שהגיעו מצפון. לא היה בידיהם כל זמן להתחפר, רק החיטה הגבוהה כיסתה אותם... החובש חבש את רגלו וקיבע אותה בעזרת סד – קת שבורה של רובה שמצא בסמוך... לאחר מכן נפגע עמוס גם בחוט השדרה, לא ניתן היה להזיזו. ביחד עם עמוס נותרו שלושה פצועים, בהם יצחק קנדלר שהיה הצלף ודוד כוכבי שהיה מקלען השפנדאו.

עמם היה גם נתן שמחי, ששם נפשו בכפו והחל לרוץ במעלה הגבעה על מנת להזעיק עזרה. הוא הגיע למרומי התל מתנשף כולו, אך שם התברר לו להפתעתו לא נותר אף יהודי... כולם נסוגו... נתן החל לזחול במורד ופנה לעבר 'מקוה ישראל'. בהגיעו השמיע את הסיסמא שנבחרה לקרב "חץ יונה".

הוריו של עמוס קבלו את הידיעה מסמלת הסעד של גדוד 52 כי בנם נעדר בקרב "בעת פעולות על ידי יפו".

כעבור מספר שבועות יצא האב אל התל, הוא מצא במקום עליו הצביע נתן שמחי את אישור החופשה של עמוס, נמצאו גם סימני חפירה וגופות אחרות. גופתו של עמוס לא נמצאה ועמה גם גופתו של יצחק קנדלר. השניים הם עדיין בחזקת נעדרים מהקרב על התל.

בסיום הקרב הייתה רשימת הנעדרים ארוכה:
  • דוד כוכבי – מקלען השפנדאו
  • יצחק קנדלר – הצלף
  • עוזר קוסובסקי (מראשון לציון)
  • יאנקו משה
  • אורבוך חיים
  • עודד קפלון (מנחלת יהודה)
  • יצחק חממי
  • רוזנפלד יחיאל (מפקד המחלקה שכבשה את התל)
  • מנחם קלרמן (מנס ציונה)
  • יהושוע לוסטיג – שהתייצב מול משוריין ערבי וטומיגן בידו
  • פייג אליעזר – נפגע על התל
  • עמוס דניאלי
במהלך הנסיגה נשארו בשטח שבעת הנעדרים, אשר, ככל הנראה, נפצעו קשה או נהרגו בקרב. כשבעה ימים לאחר הקרב הוחזרו, על ידי הבריטים גופותיהם של ששה מחללי הקרב, הגופות חוללו ולא ניתן היה לזהותן, למעט גופתו של עודד קפלון ז"ל שזוהתה על ידי אביו. חמש הגופות, שלא זוהו, נקברו, ב-7 במאי 1948, בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק, על מצבתם צוין כי הינם חללים מהקרב בתל א-ריש."
המצודה 1 חולון
פילבוקס