​יאללה! בית"ר ירושלים: התערוכה

 חדשות ועדכונים

תאריך 28/11/2019
תאריך תפוגה 31/12/2019
קהלי יעד כללי
תחום פעילות דף הבית; חולון למבלים; מבלים-תרבות ואומנות; מבלים-תיירות ובילוי
ניוזלטר הצגה בניוזלטר
לובי ראשי-כותרת עליונה  
תקציר
​​​ביום שבת, 30.11.19, שעה 11:00 יתקיים שיח גלריה בתערוכה בשיתוף מכון ז'בוטינסקי.
תיאור
​​​בהשתתפות: האוצר: רפי וזאנה
יוסי אחימאיר- יו"ר מכון ז'בוטינסקי
אביעד פוהורילס – פרשן ישראל היום וערוץ הספורט
אודי רבינוביץ'- שחקן עבר בבית"ר.
​השתתפות חינם בשליחת sms לטלפון: 0508375025 ​

 

רבים מרחבי הארץ ומחולון הגיעו לגלריית בית מאירוב בחולון לפתיחה המתוקשרת של התערוכה "יאללה! בית"ר ירושלים", שפתחה את העונה הישראלית לעיצוב בעיר. 

 
אלי אוחנה, יוסי בניון, הבעלים משה חוגג, מנכ"ל הקבוצה, מוני ברוש וכל השחקנים, שהגיעו לבושים במדי הקבוצה, הפגינו מצב רוח מרומם, בין היתר, הודות לזכייה ערב קודם לכן בגביע הטוטו... עוד נצפו באירוע ראש עיריית חולון, מוטי ששון, ועוזר מנכ"ל העירייה, רפי וזאנה, שגם יזם ואצר את התערוכה. 

 
ראש העיר מוטי ששון סיפר על עברו ככדורגלן בקבוצת הפועל חולון ונזכר כיצד שיחק מול בית"ר בשנות ה-60 במגרש הכדורגל המיתולוגי ימק"א: "אני שמח וגאה על כך שחולון מארחת את התערוכה הבלתי שגרתית הזו, שמצביעה על בית"ר ירושלים כתופעה תרבותית, חברתית ואידיאולוגית חשובה". 

 
רפי וזאנה: "החיבור שבין תרבות לבין ספורט היה לי תמיד ברור. מטרת התערוכה היא להפנות זרקור על אירועים ועל מהלכים היסטוריים משמעותיים, שמבוססים על ערכים ועל עקרונות שראוי ללמד את הדור הצעיר ולהזכיר לוותיקים. הקו המנחה בתכנון התערוכה היה רוח חיובית, בית״ר הפכה את הכדורגל לדת ואת אוהדיה לצבא מאמינים״.

 
משה חוגג הודה בהתרגשות לששון ולוואזנה על היוזמה: "זה לא מובן מאליו, לא תראו קבוצות אחרות שדברים כאלה קורים להם וזה לא סתם. הקבוצה הזו שצמחה מלמטה חלחלה ללבבות של כולם".

 

 
פתיחת התערוכה יאללה ביתר ירושלים בגלריית בית מאירוב בחולון, 25.9.19, צילום-טל קירשנבאום
 
פתיחת התערוכה יאללה ביתר ירושלים בגלריית בית מאירוב בחולון, 25.9.19, צילום-טל קירשנבאום
 

אוצר: רפי וזאנה 
גלריית המשכן בית מאירוב, חולון
פתיחה לקהל הרחב: 26 בספטמבר 2019
נעילה: 31.12.2019

רישום לסיורים מודרכים - יפורסם בהמשך

 
"יאללה!" - תערוכה חדשה במסגרת תערוכות גיבורי תרבות של העונה הישראלית לעיצוב בחולון תוקדש למועדון הכדורגל בית"ר ירושלים: ההיסטוריה, שורשיו, גילגוליו , סמליו, דמויותיו הבולטות - ובמרכזה היותו של הכדורגל הרבה יותר ממשחק אלא תופעה החובקת היבטים אידיאולוגיים, לאומיים וחברתיים ומספקת צורך פסיכולוגי אנושי להשתייכות והזדהות.

 
לדברי האוצר רפי וזאנה: "מטרת התערוכה היא להפנות זרקור על אירועים ומהלכים היסטוריים משמעותיים, המבוססים על ערכים ועקרונות שראוי ללמד או להזכיר לדור הצעיר ולאלה הוותיקים. הקו המנחה בתכנון התערוכה הוא רוח חיובית ורצון לעורר שאלות עמוקות כאלה שלעתים נבלעות בעידן הרשתות החברתיות המייצר תופעות לוואי פופוליסטיות רועשות ולעיתים קיצוניות ואלימות. 
בית"ר ירושלים, היא אייקון תרבותי בחברה הישראלית ומיקרוקוסמוס של תהליכים חברתיים ופוליטיים השזורים זה בזה ובאים לידי ביטוי במגרש ומחוצה לו. ההיסטוריה שלה נטועה עמוק בהיסטוריה של תקופת טרום המדינה. שירים רבים נכתבו לקבוצה ובוצעו על ידי זמרים פופולרים בנוסף לסרטים תיעודיים, מאמרים אקדמיים וביוגרפיות, מערכונים וסאטירה בועטת. כל אלה מחזקים את מעמדה של הקבוצה, על אוהדיה ושחקניה, כ"קבוצה של העם" – או "הקבוצה של המדינה" כפי שמכנים אותה אוהדיה. 
כקבוצה שהפכה את הכדורגל לדת ואת אוהדיה לצבא מאמינים מעניין לבדוק  כיצד הכדורגל, על מגוון תפקידיו, הופך לחלק בעיצובה החברתי והתרבותי של קהילה ומדינה וכיצד בית"ר ירושלים מתמודדת עם האתגרים החדשים שעת זו מביאה". 

שלט "אלימות וגזענות? לא במגרש שלנו". צילום קובי גדעון 2013 באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית 
בית"ר ירושלים נוסדה בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת והורכבה משחקנים צעירים אשר השתייכו למחתרות האצ"ל והלח"י. הזיקה האידיאולוגית לתורתו של זאב ז'בוטינסקי ולתנועה הרוויזיוניסטית רקמה מראשית הדרך את התפר הדק שבין פעילות לאומית מחתרתית לוחמת, לניסיונות להגיע להישגים בתחום הספורט, דבר אשר קיבל ביטוי באופי הפוליטי של המשחקים אל מול יריבים מבית שהיו מזוהים אידיאולוגית עם מפלגת מפא"י, ויריבים מחוץ, חיילי הצבא הבריטי. בשנת 1944 בעקבות פעילות מחתרתית של מייסד הקבוצה דוד הורן כנגד הבריטים, הוגלו החברים למחנה מעצר באפריקה, שם המשיכו על ידי הקמת קבוצת בית"ר אריתריאה. בשנת 1947 נרשמה בית"ר ירושלים באופן רשמי בהתאחדות הספורט של ארץ ישראל.

בשני העשורים העתידים לבוא אחרי הקמת המדינה, התחזק הקשר שבין משחק הכדורגל, לתפקידו בעיצוב החברה. אל מול קבוצות המזוהות עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית והממסד והאליטה, ייצג מועדון הספורט של בית"ר ירושלים את אלו המזוהים עם השכבות החלשות, המזרחיים, ואלו שהאמינו שהרוח הגבית מצד האוהדים והתומכים תוביל להצלחות ספורטיביות אך ללא ספק גם לתקיעת יתד בהווייה החברתית-פוליטית בישראל. המגרש איפשר לשחרר כל עכבות ולהתריס כנגד השלטון והכדורגל הפך לכלי של מחאה פוליטית חברתית שהיתה ללא ספק גם חלק מתהליך המהפך השלטוני של שנת 1977 שקרה שנה לאחר הזכייה ההיסטורית הראשונה של בית"ר ירושלים  בגביע המדינה בכדורגל ואחרי שבית"ר היתה לקבוצה הישראלית הראשונה המשתתפת במשחקים במסגרת מפעל הכדורגל האירופאי- האינטרטוטו. בשנים אלה השתנו פני הקבוצה . בית"ר ירושלים הפכה לקבוצה פופולרית בעלת יכולות משחק טכני מלהיב וסחפה אחריה אוהדים מירושלים ורבים מאוד מחוצה לה. שני השחקנים המזוהים אולי יותר מכולם עם החיבור של הקבוצה להווייה הכלל ישראלית אורי מלמיליאן ואלי אוחנה, הציבו את עולם הכדורגל בשורה אחת עם עולמות התרבות המתפתחת של ישראל. לכך תרמו גם משחקי הכדורגל המשודרים בטלוויזיה שהפכו את כוכבי עולם הכדורגל למודל לחיקוי והערצה חסרת תקדים.

שנות התשעים קבעו שיאים חדשים בתפקידו ומעורבותו של קהל האוהדים בעולם הכדורגל. בניית אצטדיון הכדורגל המפואר על שם טדי קולק בירושלים אפשרה לעשרות אלפים להגיע לעודד את הקבוצה ולהביא לידי ביטוי את נוכחות הקהל והאוהדים. אלה ראו עצמם כקהל נאמן ומסור, נלהב ואף מאיים, כזה שלא נשאר רק בין כתלי המגרש אלא מנציח את "בית"ר ירושלים" בין כל סמליה של עיר הבירה, כדוגמת שוק מחנה יהודה שהפך לזירה בה פוליטיקאים דיברו "כדורגל". פוליטיקאים הביעו תמיכה בקבוצה ובהם אהוד אולמרט, שהיה מתומכיה הגדולים של הקבוצה והפך לראש עיריית ירושלים ולימים ראש הממשלה וראובן ריבלין, מי שהיה יו"ר הקבוצה בשנות ה-60 והפך לנשיא המדינה.

התערוכה מתייחסת גם להווה ולהתמודדות היומיומית של הקבוצה ובעליה משה חוגג, הבעלים מאז שנת 2018, עם האתגרים החדשים בעידן הרשתות החברתיות ומעורבות ההמונים, התרחבות השלוחות של הקבוצה בפריפריה לחינוך הדור הצעיר וריענון תדמיתה. 

בתערוכה יוצגו פריטים שחלקם נחשף לראשונה ואשר נאספו לאורך ההיסטוריה של הקבוצה מימי ראשית הקמתה ועד ימינו. בין הפריטים והמוצגים: סמלי ומדי הקבוצה מתקופות שונות, פריטי הלבשה והנעלה אישיים של שחקנים, חלק משער מקורי ממגרש ימק"א המיתולוגי, שלט המתכת של "שער 1" ממגרש ימק"א, חוברות וספרים מקוריים שליוו את המועדון ושחקניו לקראת משחקים ולאחר הישגים משמעותיים, תיעודי וידיאו של האליפויות ושל רגעי שיא בלתי נשכחים, צילומים נדירים של בית"ר מתקופות שונות, מסמכים, פרסים וגביעים, עבודות צילום של משה שי, מבכירי הצלמים בישראל וביניהן הצילום האייקוני מ-1989 של אורי מלמיליאן ואלי אוחנה, צילומים של ניר קידר אשר תיעד רגעים מרגשים הן של האוהדים והן של השחקנים על המגרש, צילומים אמנותיים של  יהודית שרייבר אשר תיעדה את הרגעים לאחר השריפה במועדון בשנת 2013, וכן עבודות אמנות המתייחסות לקבוצה ולמורשת בית"ר ביניהן עבודות של אורי ליפשיץ, יצחק מבורך, דודי שמאי ועוד.

נעלי משחק יוסי בניון. צילום רן יחזקאל 
שריפת מועדון הקבוצה 2013. צילום יהודית שרייבר
 
​גלריית המשכן בית מאירוב
פתיחה לקהל הרחב: 26 בספטמבר 2019
נעילת התערוכה: 31.12.2019
רח' הרצפלד 31, חולון. טל: 03-6516851
שעות פתיחה: ג', ד', ה' 17:00-20:00; ו' ושבת 10:00-13:00
הכניסה לגלריות העירוניות בחולון ללא תשלום

 
**לתשומת לבכם**
בחול המועד סוכות, 15 - 17 באוקטובר הגלריה פתוחה בין השעות: 10:00 - 14:00.

 
פוסטר התערוכה. צילום משה שי, עיצוב רה-לבנט
 
תמונה
פתיחת התערוכה יאללה ביתר ירושלים בגלריית בית מאירוב בחולון, 25.9.19, צילום-טל קירשנבאום
מחושב-שנה 2019
מחושב-חודש 11
קישור נוסף
רחוב  
מספר בית  
עד מספר בית  
קבצים מצורפים

​יאללה! בית"ר ירושלים: התערוכה

​​​ביום שבת, 30.11.19, שעה 11:00 יתקיים שיח גלריה בתערוכה בשיתוף מכון ז'בוטינסקי.
פתיחת התערוכה יאללה ביתר ירושלים בגלריית בית מאירוב בחולון, 25.9.19, צילום-טל קירשנבאום
​​​בהשתתפות: האוצר: רפי וזאנה
יוסי אחימאיר- יו"ר מכון ז'בוטינסקי
אביעד פוהורילס – פרשן ישראל היום וערוץ הספורט
אודי רבינוביץ'- שחקן עבר בבית"ר.
​השתתפות חינם בשליחת sms לטלפון: 0508375025 ​

 

רבים מרחבי הארץ ומחולון הגיעו לגלריית בית מאירוב בחולון לפתיחה המתוקשרת של התערוכה "יאללה! בית"ר ירושלים", שפתחה את העונה הישראלית לעיצוב בעיר. 

 
אלי אוחנה, יוסי בניון, הבעלים משה חוגג, מנכ"ל הקבוצה, מוני ברוש וכל השחקנים, שהגיעו לבושים במדי הקבוצה, הפגינו מצב רוח מרומם, בין היתר, הודות לזכייה ערב קודם לכן בגביע הטוטו... עוד נצפו באירוע ראש עיריית חולון, מוטי ששון, ועוזר מנכ"ל העירייה, רפי וזאנה, שגם יזם ואצר את התערוכה. 

 
ראש העיר מוטי ששון סיפר על עברו ככדורגלן בקבוצת הפועל חולון ונזכר כיצד שיחק מול בית"ר בשנות ה-60 במגרש הכדורגל המיתולוגי ימק"א: "אני שמח וגאה על כך שחולון מארחת את התערוכה הבלתי שגרתית הזו, שמצביעה על בית"ר ירושלים כתופעה תרבותית, חברתית ואידיאולוגית חשובה". 

 
רפי וזאנה: "החיבור שבין תרבות לבין ספורט היה לי תמיד ברור. מטרת התערוכה היא להפנות זרקור על אירועים ועל מהלכים היסטוריים משמעותיים, שמבוססים על ערכים ועל עקרונות שראוי ללמד את הדור הצעיר ולהזכיר לוותיקים. הקו המנחה בתכנון התערוכה היה רוח חיובית, בית״ר הפכה את הכדורגל לדת ואת אוהדיה לצבא מאמינים״.

 
משה חוגג הודה בהתרגשות לששון ולוואזנה על היוזמה: "זה לא מובן מאליו, לא תראו קבוצות אחרות שדברים כאלה קורים להם וזה לא סתם. הקבוצה הזו שצמחה מלמטה חלחלה ללבבות של כולם".

 

 
פתיחת התערוכה יאללה ביתר ירושלים בגלריית בית מאירוב בחולון, 25.9.19, צילום-טל קירשנבאום
 
פתיחת התערוכה יאללה ביתר ירושלים בגלריית בית מאירוב בחולון, 25.9.19, צילום-טל קירשנבאום
 

אוצר: רפי וזאנה 
גלריית המשכן בית מאירוב, חולון
פתיחה לקהל הרחב: 26 בספטמבר 2019
נעילה: 31.12.2019

רישום לסיורים מודרכים - יפורסם בהמשך

 
"יאללה!" - תערוכה חדשה במסגרת תערוכות גיבורי תרבות של העונה הישראלית לעיצוב בחולון תוקדש למועדון הכדורגל בית"ר ירושלים: ההיסטוריה, שורשיו, גילגוליו , סמליו, דמויותיו הבולטות - ובמרכזה היותו של הכדורגל הרבה יותר ממשחק אלא תופעה החובקת היבטים אידיאולוגיים, לאומיים וחברתיים ומספקת צורך פסיכולוגי אנושי להשתייכות והזדהות.

 
לדברי האוצר רפי וזאנה: "מטרת התערוכה היא להפנות זרקור על אירועים ומהלכים היסטוריים משמעותיים, המבוססים על ערכים ועקרונות שראוי ללמד או להזכיר לדור הצעיר ולאלה הוותיקים. הקו המנחה בתכנון התערוכה הוא רוח חיובית ורצון לעורר שאלות עמוקות כאלה שלעתים נבלעות בעידן הרשתות החברתיות המייצר תופעות לוואי פופוליסטיות רועשות ולעיתים קיצוניות ואלימות. 
בית"ר ירושלים, היא אייקון תרבותי בחברה הישראלית ומיקרוקוסמוס של תהליכים חברתיים ופוליטיים השזורים זה בזה ובאים לידי ביטוי במגרש ומחוצה לו. ההיסטוריה שלה נטועה עמוק בהיסטוריה של תקופת טרום המדינה. שירים רבים נכתבו לקבוצה ובוצעו על ידי זמרים פופולרים בנוסף לסרטים תיעודיים, מאמרים אקדמיים וביוגרפיות, מערכונים וסאטירה בועטת. כל אלה מחזקים את מעמדה של הקבוצה, על אוהדיה ושחקניה, כ"קבוצה של העם" – או "הקבוצה של המדינה" כפי שמכנים אותה אוהדיה. 
כקבוצה שהפכה את הכדורגל לדת ואת אוהדיה לצבא מאמינים מעניין לבדוק  כיצד הכדורגל, על מגוון תפקידיו, הופך לחלק בעיצובה החברתי והתרבותי של קהילה ומדינה וכיצד בית"ר ירושלים מתמודדת עם האתגרים החדשים שעת זו מביאה". 

שלט "אלימות וגזענות? לא במגרש שלנו". צילום קובי גדעון 2013 באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית 
בית"ר ירושלים נוסדה בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת והורכבה משחקנים צעירים אשר השתייכו למחתרות האצ"ל והלח"י. הזיקה האידיאולוגית לתורתו של זאב ז'בוטינסקי ולתנועה הרוויזיוניסטית רקמה מראשית הדרך את התפר הדק שבין פעילות לאומית מחתרתית לוחמת, לניסיונות להגיע להישגים בתחום הספורט, דבר אשר קיבל ביטוי באופי הפוליטי של המשחקים אל מול יריבים מבית שהיו מזוהים אידיאולוגית עם מפלגת מפא"י, ויריבים מחוץ, חיילי הצבא הבריטי. בשנת 1944 בעקבות פעילות מחתרתית של מייסד הקבוצה דוד הורן כנגד הבריטים, הוגלו החברים למחנה מעצר באפריקה, שם המשיכו על ידי הקמת קבוצת בית"ר אריתריאה. בשנת 1947 נרשמה בית"ר ירושלים באופן רשמי בהתאחדות הספורט של ארץ ישראל.

בשני העשורים העתידים לבוא אחרי הקמת המדינה, התחזק הקשר שבין משחק הכדורגל, לתפקידו בעיצוב החברה. אל מול קבוצות המזוהות עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית והממסד והאליטה, ייצג מועדון הספורט של בית"ר ירושלים את אלו המזוהים עם השכבות החלשות, המזרחיים, ואלו שהאמינו שהרוח הגבית מצד האוהדים והתומכים תוביל להצלחות ספורטיביות אך ללא ספק גם לתקיעת יתד בהווייה החברתית-פוליטית בישראל. המגרש איפשר לשחרר כל עכבות ולהתריס כנגד השלטון והכדורגל הפך לכלי של מחאה פוליטית חברתית שהיתה ללא ספק גם חלק מתהליך המהפך השלטוני של שנת 1977 שקרה שנה לאחר הזכייה ההיסטורית הראשונה של בית"ר ירושלים  בגביע המדינה בכדורגל ואחרי שבית"ר היתה לקבוצה הישראלית הראשונה המשתתפת במשחקים במסגרת מפעל הכדורגל האירופאי- האינטרטוטו. בשנים אלה השתנו פני הקבוצה . בית"ר ירושלים הפכה לקבוצה פופולרית בעלת יכולות משחק טכני מלהיב וסחפה אחריה אוהדים מירושלים ורבים מאוד מחוצה לה. שני השחקנים המזוהים אולי יותר מכולם עם החיבור של הקבוצה להווייה הכלל ישראלית אורי מלמיליאן ואלי אוחנה, הציבו את עולם הכדורגל בשורה אחת עם עולמות התרבות המתפתחת של ישראל. לכך תרמו גם משחקי הכדורגל המשודרים בטלוויזיה שהפכו את כוכבי עולם הכדורגל למודל לחיקוי והערצה חסרת תקדים.

שנות התשעים קבעו שיאים חדשים בתפקידו ומעורבותו של קהל האוהדים בעולם הכדורגל. בניית אצטדיון הכדורגל המפואר על שם טדי קולק בירושלים אפשרה לעשרות אלפים להגיע לעודד את הקבוצה ולהביא לידי ביטוי את נוכחות הקהל והאוהדים. אלה ראו עצמם כקהל נאמן ומסור, נלהב ואף מאיים, כזה שלא נשאר רק בין כתלי המגרש אלא מנציח את "בית"ר ירושלים" בין כל סמליה של עיר הבירה, כדוגמת שוק מחנה יהודה שהפך לזירה בה פוליטיקאים דיברו "כדורגל". פוליטיקאים הביעו תמיכה בקבוצה ובהם אהוד אולמרט, שהיה מתומכיה הגדולים של הקבוצה והפך לראש עיריית ירושלים ולימים ראש הממשלה וראובן ריבלין, מי שהיה יו"ר הקבוצה בשנות ה-60 והפך לנשיא המדינה.

התערוכה מתייחסת גם להווה ולהתמודדות היומיומית של הקבוצה ובעליה משה חוגג, הבעלים מאז שנת 2018, עם האתגרים החדשים בעידן הרשתות החברתיות ומעורבות ההמונים, התרחבות השלוחות של הקבוצה בפריפריה לחינוך הדור הצעיר וריענון תדמיתה. 

בתערוכה יוצגו פריטים שחלקם נחשף לראשונה ואשר נאספו לאורך ההיסטוריה של הקבוצה מימי ראשית הקמתה ועד ימינו. בין הפריטים והמוצגים: סמלי ומדי הקבוצה מתקופות שונות, פריטי הלבשה והנעלה אישיים של שחקנים, חלק משער מקורי ממגרש ימק"א המיתולוגי, שלט המתכת של "שער 1" ממגרש ימק"א, חוברות וספרים מקוריים שליוו את המועדון ושחקניו לקראת משחקים ולאחר הישגים משמעותיים, תיעודי וידיאו של האליפויות ושל רגעי שיא בלתי נשכחים, צילומים נדירים של בית"ר מתקופות שונות, מסמכים, פרסים וגביעים, עבודות צילום של משה שי, מבכירי הצלמים בישראל וביניהן הצילום האייקוני מ-1989 של אורי מלמיליאן ואלי אוחנה, צילומים של ניר קידר אשר תיעד רגעים מרגשים הן של האוהדים והן של השחקנים על המגרש, צילומים אמנותיים של  יהודית שרייבר אשר תיעדה את הרגעים לאחר השריפה במועדון בשנת 2013, וכן עבודות אמנות המתייחסות לקבוצה ולמורשת בית"ר ביניהן עבודות של אורי ליפשיץ, יצחק מבורך, דודי שמאי ועוד.

נעלי משחק יוסי בניון. צילום רן יחזקאל 
שריפת מועדון הקבוצה 2013. צילום יהודית שרייבר
 
​גלריית המשכן בית מאירוב
פתיחה לקהל הרחב: 26 בספטמבר 2019
נעילת התערוכה: 31.12.2019
רח' הרצפלד 31, חולון. טל: 03-6516851
שעות פתיחה: ג', ד', ה' 17:00-20:00; ו' ושבת 10:00-13:00
הכניסה לגלריות העירוניות בחולון ללא תשלום

 
**לתשומת לבכם**
בחול המועד סוכות, 15 - 17 באוקטובר הגלריה פתוחה בין השעות: 10:00 - 14:00.

 
פוסטר התערוכה. צילום משה שי, עיצוב רה-לבנט
 

פורסם בתאריך: 28/11/2019