פרויקט אומנותי מונומנטלי ראשון מסוגו בארץ "יש ריח לאומנות"

 חדשות ועדכונים

תאריך 11/11/2020
תאריך תפוגה 31/12/2020
קהלי יעד נשים; משפחות; גיל הזהב; כללי
תחום פעילות דף הבית; חולון למבלים; מבלים-תרבות ואומנות; מבלים-תיירות ובילוי
ניוזלטר הצגה בניוזלטר
לובי ראשי-כותרת עליונה חולון למבלים
תקציר
58 מעצבים ואומנים ישראלים ובינלאומיים נוטלים חלק בפרויקט ומציגים שורה ארוכה של עבודות עיצוב ואמנות ייחודיות, ולכולן קשר לחוש הריח, ליתרונותיו, למגבלותיו ולמאפייניו שמתייחסים לאמנות.
תיאור
​עד לתקופת הקורונה "סבל" חוש הריח ממיעוט יחסי ציבור. מחוץ לגזרת המומחים העוסקים בנושא –הוא נתפס כמובן מאליו. הקורונה שאחד מסימניה המובהקים הוא פגיעה בחוש הריח- העלתה אותו לסדר היום ולמודעות הציבורית.

מאחורי הפרויקט עומד פרופ' יהודה רוט העוסק במשך עשרות שנים בהיבטים הרפואיים, המחקריים והתרבותיים של חוש הריח במסגרת עבודתו במחלקת אף-אוזן-גרון במרכז הרפואי וולפסון בחולון

אוצר: דורון פולק. אוצר שותף: פרופ‘ יהודה רוט.

המעצבים והאומנים המשתתפים: חנאן אבו חוסיין, אופירה אבישר, מאקי אואדה, אורית אופיצר וניצה גנוסר, שרון הללי אסא, חיה אסתר, בני אפרת, אילנה אפרתי, איתמר בגליקטר, צ'נצ'ל בנגה, צ'נדלר בר, יוסל ברגנר, עתר גבע, ורדה גבעולי ואילן גלבר, נחמה גולן, דורון גזית, ברכה בייג׳ בנידה גיא, יעקב גילדור, גדעון גכטמן, אורי דה-בר, ישראל דהן, פיטר דה קופר, תומר דקל, נורמה דרימר, ניר הוד, טליה הופמן ,וולטו, ז‘ק ז'אנו, יעקב חפץ, דורית יעקבי, אחיה כנה, רות כץ-קליין, אלי לוינגר, רג'ול מאטה, דבורה מורג, דפנה מרגולין, שחר מרקוס, ג'ני מרקטו, ענת נגב, אינגה פונר קוקוס, שולי פוסטן, עומר פולק, מיכל פנקס, יזהר פטקין, לימור צרור, בן קדישמן, מנשה קדישמן, צביקה קנטור, דני קרוון, ישראל רבינוביץ‘, יהודה רוט, רותם רשף, תמר שחורי, איל שיפרון, אבי שפרבר, יגאל תומרקין.

​​

 


​פרופ׳ יהודה רוט - אומן ואוצר שותף:
"לאורך עשרות השנים בהן אני מטפל באנשים, אני מתמודד רבות עם אובדן של יכולות. הנכות של הריח והטעם היא קשה מנשוא וכרוכה בחוסר האונים, חוסר פתרון, והשפעה נרחבת וכואבת.

במתאר הנוכחי של מחלת הקורונה, אנו יודעים שהליקוי בכושר הריח והטעם הוא נפוץ למדי. איננו יודעים עדיין מדוע הוא קורה: כנראה בגלל פגיעה ממוקדת בסוג מסוים של תאים בתקרת האף, ואולי גם ביטוי לפגיעה מוחית.

אחד המקורות ליצירה האומנותית הוא הסבל. קיום או העדר הריח- חייב להיות נוכח בבסיס האמנות. בעוד שלתחושות הראיה והשמיעה יש לנו מילים, מונחים ושמות תואר מגוונים, לתחושת הריח, שלרובנו אין קושי להרגיש, יש בהחלט קושי לשלוף מילה מתאימה לתארה. לחוויה הלא ורבלית הזאת יכולה להיות משמעות קסומה, אך לעיתים דווקא מתסכלת, בפרט כשרוצים לשתף ולשוחח על ההרגשה".

אוצר התערוכה דורון פולק:
"ז'אנר האלפקטורי", נחשב בעולם האומנות כסגנון, שהגדיר פעילויותיהם של מעצבים ואומנים שבחרו להשתמש בריח כבסיס ליצירותיהם. הפרויקט על עשרות אמניו הוא הראשון  מסוגו בארץ, בו ניתן לסקור כיצד מתייחסת האומנות הישראלית לחוש הריח -  שמתקשר ונחווה באמנות הרבה פחות מאשר חושי הראייה והשמיעה. 

החיבור בין ריח לאומנות, אינו חזיון נפרץ בעולם האמנות לדורותיו. המאה העשרים, בה רוכזו מירב סגנונות האמנות החדשים לסוגיהם אפשרה את התפתחותו. פייר מנצוני האמן האיטלקי (1933) הציג לראשונה ביצים קשות מסריחות, שעל כל אחת מהן חתם את שמו ואחר כך הזמין את הקהל לקלף את קליפתן ולאכול אותן. ב-1961 מילא 90 קופסאות שימורים בצואתו ("חרה האמן") ומכר אותן בכסף רב. בשנות השמונים של המאה העשרים נוצר "מניפסט הריח" הראשון שנוסח על יד האמן הבלגי בלוס, כמחווה לפבלו פיקסו ובעקבותיו גם על ידי פיטר דה קופר. האמנית קלרה אוריסטי יצרה חדר חיישני ריח במוזיאון בגלזגו, כריסטוף לאודומיל - אומן ובשם, השתמש בעבודה שעשה למוזיאון גוגנהיים במיקרופונים של ריח. אומנים נוספים שעוסקים היום באמנות אולפקטורית הם: סיסל טולאס, בוריס רו, קלרה רבט, ארנסטו נטו ואוסוואלדו מסיה".

בתערוכה הפיזית הושם דגש מיוחד גם על אפשרות ההתקרבות האישית של המבקרים ליצירות המאפשרת לספוג את משמעותן החושית והקונספטואלית כאחד.

התערוכה חולקה לארבעה חלקים. החלק הראשון - בגלריה שבמרכז החווה מוצגות עבודות עיצוב ואומנות העוסקות בריחות בושם, ריחות מהתעשייה וריחות מן הטבע. בין היתר, יצירות של אומנית תתרנית, אינדקס ריחות, מיצבים של עבודות שנשרפו על המשמעויות הנלוות, ועבודות שקשורות לדת ומסורת.

החלק השני - סדרת עבודות חוץ שפזורות במתחם החווה. בין היתר, ציורים שמשולבים בגינת התבלינים, עבודות בחיבור לשדה, מסגרות שמפנות את הקהל להתמקד בצמחיה המקומית, פסלים עם זיקה רגשית או רעיונית לריח, ויצירות שמתחברות לטבע, ומתוך כך למאפייניו הריחניים שהולכים וכלים בעידן של ההתחממות הגלובלית.

החלק השלישי - מייצבים שנוצרו בתוך ומחוץ למכולות ניידות, שהוצבו במיוחד לתערוכה. בין היתר, מיצב לבירינט ריחני, שעוסק ביצורים עתידניים, מיצב שמחבר בין צמחיית חוץ לפנים, ומיצב העוסק בנושא רפואי ומתייחס בעקיפין לתקופת הקורונה. החלק הרביעי - סדרת יצירות שמוקמו בחממות הקבועות שבחווה. בין היתר - אגרטל ורדים שהוסב לפרחי שום, היכל הכביסה וההיטהרות, ומעבדת ריח ב"חממת הבועה". 

​רתם רשף- Unraveling Earth אדמה פרומה 

רשף מתייחסת לקשר בין ניצול האדם את משאבי הטבע, לבין האפשרות להפרייה הדדית, שיקום ותיקון הפגעים הנעשים בסביבה בידי האדם. המיצב מבליט את הפער בין האורגני למלאכותי באמצעות רבדים שונים של צמיחה וכליון. העבודה, שבשדה הפתוח מורכבת ממכולה ובה מיצב ציורי רווי ניחוחות צמחיה ואדמה. המכולה נטועה בתוך גבעה מלאכותית פורחת, שנוצרה במיוחד. שביל הגישה אפוף בריחם המשכר של צמחי תבלין, שזה עתה נשתלו. 

​​

 


אילנה אפרתי- ״כתם ים תיכוני״ - ׳Orto׳

מיצב. שמלה מבד פשתן ועליו מודפס נוף יער מצבענים צמחיים שליקטה, והפיקה אפרתי. השמלה מרחפת כצומחת מתוך כלי הזכוכית על הרצפה המכילים צמחיה שנאספה מרחבי החווה בחולון .בצלחות טרה קוטה על הקיר מוטבעים צמחים שנאספו מחריצי מדרכות תל אביב. בסמוך  אקוריום זכוכית מוקף בשיחי צבר שמזמין לחווית ריח שונה, ריחות מלאכותיים מעשה אדם, פיח מכוניות, שמן מכונות ועוד. מבעד לארבע מסגרות מחוברות לעצים מזמינה האמנית את הקהל לצפות בשיח בננה, עצי דקל, צמחי תבלין וגידולי פלחה בשדה. 

​​

 


תמר שחורי- ״סֶנסאוֹפסֶנט״ 

ריח תלוי מקום. מיצב טקסטיל/ם.
רימון, תאנה, אקליפטוס, חלודה, חומץ, כותנה, משי, מֵלחים, בחבילות קשורות היטב ומתיישנות באור השמש. אלה התהליכים שגלומים בבדים מהם תפורה שמיכת טלאים עגולה. בחממה עגולה ניצב שולחן עגול ועליו שמכת הטלאים שמחלקת את השולחן לפלחים. בכל פלח ערכת הרחה. כמו מה הריח מרגיש? "אני נמשכת למקומות שבהם השפה נפרמת ואמצעי המבע מתערבלים. בשבילי זו קריאת עידוד לרעיון שאני מחזיקה מזה זמן. ליצור שפה ויזואלית לריח. 

​​

 



יהודה רוט - ״מלכות שמיים״ / Laundromat

מכונת כביסה שמסתובבת ומנקה בגדים שמדומים למחשבות, למילים ולמעשים. השתתפות בתנועת הטיהור דרך ניחוחות רעים. סביב המכונה חשים בריחות הטובים והמיטיבים של הניקיון. לאחר פעולה זו נתלים הכבסים ליבוש בחממה לשימור מעל הצמחים כמטפורה לצמיחה ובנייה מחדש. השטיפה, ההרתחה, הסחיטה והייבוש מתקשרים תכונות אנושיות חברתיות:  רגישות, רגזנות, אמפתיה, בלבול, השכלה, שטחיות. 

אופירה אבישר - ״המדור לכיבוס קרובים״

אנשים מצוירים על סרבלים מסומנים בסימני כביסה המשולים לתכונות אנושיות שאותן אפשר לפענח על פי לוח המיקרא התלוי. בתחילת המסלול נודף ריח רע ומדרבן את המבקרים להמשיך ולהתרחק ממנו. בסיום המסלול מגיעים המבקרים למכונת הכביסה בתוכה מסתובבים ומתנקים באור, בצבע ובריח טוב האופף אותם לחלוטין ומשכיח מהם לחלוטין את הריח הרע. טוב ריח טוב מריח רע.​​​

​​

 


​יהודה רוט - עירוי 

האם צמחים מריחים? מה תפקידם של סיגנלים כימיים סמויים בתקשורת של העץ עם סביבתו ועם עצים וצמחים אחרים? האם בסביבה אפופת הריחות המגוונים בטבע יש חשיבות לסוגי הריחות? האם ניתן לשפר עם ריחות את יכולת של עץ להניב פרי ולצמח עלים ופרחים, כדי להיטיב עם בני האדם? מחקרים ראשונים במעבדה מרמזים, שניתן להשפיע על תכונות של צמח באמצעות ריחות, שמשפיעים על המערכת הגנטית שלו. אולי בעתיד נוכל לרסס את השדות והמטעים בריחות שונים, כדי לעצב את תכונות הצמחים שלנו. יש צמחים טפיליים, שמזהים את צמח המטרה ע"י חישה של חומרים שהוא מדיף. האם עצי תפוח, גידולי חיטה ועגבניות, מגיבים לריח האיכר העמל? האם לריח זיעת האפיים יש השפעה על התוצרת? האם יתבקש האיכר העתידי להשתמש בדיאודורנט בטרם יסור לחממה? עד שנתעמק ונלמד יותר,  אני לא מזהה חוטם אצל העצים הזקנים. אני מנסה לשפר את הרגשתם, על ידי עירוי של בושם טוב לתוכם. מקווה מאוד שיתן להם רוממות נפש, נשימה ערבה, שמחה, יעורר זיכרונות טובים ותחושה של נעימות. 

 


נחמה גולן - "על דרך הריח”

מיצב קיר ריחני. מסע הריח תחילתו באף, איבר הרחה המגולם במיצב באמצעות כ-70 אפים עשויים חומר קרמי. בשורש כל אף עולים, צומחים עשבי תבלין ריחניים ההופכים לזיכרון על ריח.

​​

 



לאחר הסרת מגבלות משרד הבריאות תפתח לקהל הרחב תערוכת הענק בגלריית החווה ובשטח בית הספר החקלאי שסביבה. 
כתובת: רח' הנחושת 1 פינת רח' המלאכה, א.ת חולון,
שעות פתיחה: ימים ד', ה' – 17:00 – 20:00,
ימים שישי ושבת – 10:00 – 14:00,
הכניסה לגלריה ללא תשלום

את הקמת התערוכה ליוו חברת אייר טופ בע"מ –המתמחה בשיווק ומיתוג באמצעות ריח וחברת תורפז תמציות בושם וטעם בע"מ.
תמונה
יש ריח לאומנות. חיבור אקטואלי בין ריח לעיצוב ואומנות
תמונה לניוזלטר
יש ריח לאומנות. חיבור אקטואלי בין ריח לעיצוב ואומנות
מחושב-שנה 2020
מחושב-חודש 11
קישור נוסף
רחוב  
מספר בית  
עד מספר בית  
רחוב:מזהה רחוב  
סרטון
 
מספר בית-2  
עד מספר בית-2  
קבצים מצורפים

פרויקט אומנותי מונומנטלי ראשון מסוגו בארץ "יש ריח לאומנות"

58 מעצבים ואומנים ישראלים ובינלאומיים נוטלים חלק בפרויקט ומציגים שורה ארוכה של עבודות עיצוב ואמנות ייחודיות, ולכולן קשר לחוש הריח, ליתרונותיו, למגבלותיו ולמאפייניו שמתייחסים לאמנות.
יש ריח לאומנות. חיבור אקטואלי בין ריח לעיצוב ואומנות
​עד לתקופת הקורונה "סבל" חוש הריח ממיעוט יחסי ציבור. מחוץ לגזרת המומחים העוסקים בנושא –הוא נתפס כמובן מאליו. הקורונה שאחד מסימניה המובהקים הוא פגיעה בחוש הריח- העלתה אותו לסדר היום ולמודעות הציבורית.

מאחורי הפרויקט עומד פרופ' יהודה רוט העוסק במשך עשרות שנים בהיבטים הרפואיים, המחקריים והתרבותיים של חוש הריח במסגרת עבודתו במחלקת אף-אוזן-גרון במרכז הרפואי וולפסון בחולון

אוצר: דורון פולק. אוצר שותף: פרופ‘ יהודה רוט.

המעצבים והאומנים המשתתפים: חנאן אבו חוסיין, אופירה אבישר, מאקי אואדה, אורית אופיצר וניצה גנוסר, שרון הללי אסא, חיה אסתר, בני אפרת, אילנה אפרתי, איתמר בגליקטר, צ'נצ'ל בנגה, צ'נדלר בר, יוסל ברגנר, עתר גבע, ורדה גבעולי ואילן גלבר, נחמה גולן, דורון גזית, ברכה בייג׳ בנידה גיא, יעקב גילדור, גדעון גכטמן, אורי דה-בר, ישראל דהן, פיטר דה קופר, תומר דקל, נורמה דרימר, ניר הוד, טליה הופמן ,וולטו, ז‘ק ז'אנו, יעקב חפץ, דורית יעקבי, אחיה כנה, רות כץ-קליין, אלי לוינגר, רג'ול מאטה, דבורה מורג, דפנה מרגולין, שחר מרקוס, ג'ני מרקטו, ענת נגב, אינגה פונר קוקוס, שולי פוסטן, עומר פולק, מיכל פנקס, יזהר פטקין, לימור צרור, בן קדישמן, מנשה קדישמן, צביקה קנטור, דני קרוון, ישראל רבינוביץ‘, יהודה רוט, רותם רשף, תמר שחורי, איל שיפרון, אבי שפרבר, יגאל תומרקין.

​​

 


​פרופ׳ יהודה רוט - אומן ואוצר שותף:
"לאורך עשרות השנים בהן אני מטפל באנשים, אני מתמודד רבות עם אובדן של יכולות. הנכות של הריח והטעם היא קשה מנשוא וכרוכה בחוסר האונים, חוסר פתרון, והשפעה נרחבת וכואבת.

במתאר הנוכחי של מחלת הקורונה, אנו יודעים שהליקוי בכושר הריח והטעם הוא נפוץ למדי. איננו יודעים עדיין מדוע הוא קורה: כנראה בגלל פגיעה ממוקדת בסוג מסוים של תאים בתקרת האף, ואולי גם ביטוי לפגיעה מוחית.

אחד המקורות ליצירה האומנותית הוא הסבל. קיום או העדר הריח- חייב להיות נוכח בבסיס האמנות. בעוד שלתחושות הראיה והשמיעה יש לנו מילים, מונחים ושמות תואר מגוונים, לתחושת הריח, שלרובנו אין קושי להרגיש, יש בהחלט קושי לשלוף מילה מתאימה לתארה. לחוויה הלא ורבלית הזאת יכולה להיות משמעות קסומה, אך לעיתים דווקא מתסכלת, בפרט כשרוצים לשתף ולשוחח על ההרגשה".

אוצר התערוכה דורון פולק:
"ז'אנר האלפקטורי", נחשב בעולם האומנות כסגנון, שהגדיר פעילויותיהם של מעצבים ואומנים שבחרו להשתמש בריח כבסיס ליצירותיהם. הפרויקט על עשרות אמניו הוא הראשון  מסוגו בארץ, בו ניתן לסקור כיצד מתייחסת האומנות הישראלית לחוש הריח -  שמתקשר ונחווה באמנות הרבה פחות מאשר חושי הראייה והשמיעה. 

החיבור בין ריח לאומנות, אינו חזיון נפרץ בעולם האמנות לדורותיו. המאה העשרים, בה רוכזו מירב סגנונות האמנות החדשים לסוגיהם אפשרה את התפתחותו. פייר מנצוני האמן האיטלקי (1933) הציג לראשונה ביצים קשות מסריחות, שעל כל אחת מהן חתם את שמו ואחר כך הזמין את הקהל לקלף את קליפתן ולאכול אותן. ב-1961 מילא 90 קופסאות שימורים בצואתו ("חרה האמן") ומכר אותן בכסף רב. בשנות השמונים של המאה העשרים נוצר "מניפסט הריח" הראשון שנוסח על יד האמן הבלגי בלוס, כמחווה לפבלו פיקסו ובעקבותיו גם על ידי פיטר דה קופר. האמנית קלרה אוריסטי יצרה חדר חיישני ריח במוזיאון בגלזגו, כריסטוף לאודומיל - אומן ובשם, השתמש בעבודה שעשה למוזיאון גוגנהיים במיקרופונים של ריח. אומנים נוספים שעוסקים היום באמנות אולפקטורית הם: סיסל טולאס, בוריס רו, קלרה רבט, ארנסטו נטו ואוסוואלדו מסיה".

בתערוכה הפיזית הושם דגש מיוחד גם על אפשרות ההתקרבות האישית של המבקרים ליצירות המאפשרת לספוג את משמעותן החושית והקונספטואלית כאחד.

התערוכה חולקה לארבעה חלקים. החלק הראשון - בגלריה שבמרכז החווה מוצגות עבודות עיצוב ואומנות העוסקות בריחות בושם, ריחות מהתעשייה וריחות מן הטבע. בין היתר, יצירות של אומנית תתרנית, אינדקס ריחות, מיצבים של עבודות שנשרפו על המשמעויות הנלוות, ועבודות שקשורות לדת ומסורת.

החלק השני - סדרת עבודות חוץ שפזורות במתחם החווה. בין היתר, ציורים שמשולבים בגינת התבלינים, עבודות בחיבור לשדה, מסגרות שמפנות את הקהל להתמקד בצמחיה המקומית, פסלים עם זיקה רגשית או רעיונית לריח, ויצירות שמתחברות לטבע, ומתוך כך למאפייניו הריחניים שהולכים וכלים בעידן של ההתחממות הגלובלית.

החלק השלישי - מייצבים שנוצרו בתוך ומחוץ למכולות ניידות, שהוצבו במיוחד לתערוכה. בין היתר, מיצב לבירינט ריחני, שעוסק ביצורים עתידניים, מיצב שמחבר בין צמחיית חוץ לפנים, ומיצב העוסק בנושא רפואי ומתייחס בעקיפין לתקופת הקורונה. החלק הרביעי - סדרת יצירות שמוקמו בחממות הקבועות שבחווה. בין היתר - אגרטל ורדים שהוסב לפרחי שום, היכל הכביסה וההיטהרות, ומעבדת ריח ב"חממת הבועה". 

​רתם רשף- Unraveling Earth אדמה פרומה 

רשף מתייחסת לקשר בין ניצול האדם את משאבי הטבע, לבין האפשרות להפרייה הדדית, שיקום ותיקון הפגעים הנעשים בסביבה בידי האדם. המיצב מבליט את הפער בין האורגני למלאכותי באמצעות רבדים שונים של צמיחה וכליון. העבודה, שבשדה הפתוח מורכבת ממכולה ובה מיצב ציורי רווי ניחוחות צמחיה ואדמה. המכולה נטועה בתוך גבעה מלאכותית פורחת, שנוצרה במיוחד. שביל הגישה אפוף בריחם המשכר של צמחי תבלין, שזה עתה נשתלו. 

​​

 


אילנה אפרתי- ״כתם ים תיכוני״ - ׳Orto׳

מיצב. שמלה מבד פשתן ועליו מודפס נוף יער מצבענים צמחיים שליקטה, והפיקה אפרתי. השמלה מרחפת כצומחת מתוך כלי הזכוכית על הרצפה המכילים צמחיה שנאספה מרחבי החווה בחולון .בצלחות טרה קוטה על הקיר מוטבעים צמחים שנאספו מחריצי מדרכות תל אביב. בסמוך  אקוריום זכוכית מוקף בשיחי צבר שמזמין לחווית ריח שונה, ריחות מלאכותיים מעשה אדם, פיח מכוניות, שמן מכונות ועוד. מבעד לארבע מסגרות מחוברות לעצים מזמינה האמנית את הקהל לצפות בשיח בננה, עצי דקל, צמחי תבלין וגידולי פלחה בשדה. 

​​

 


תמר שחורי- ״סֶנסאוֹפסֶנט״ 

ריח תלוי מקום. מיצב טקסטיל/ם.
רימון, תאנה, אקליפטוס, חלודה, חומץ, כותנה, משי, מֵלחים, בחבילות קשורות היטב ומתיישנות באור השמש. אלה התהליכים שגלומים בבדים מהם תפורה שמיכת טלאים עגולה. בחממה עגולה ניצב שולחן עגול ועליו שמכת הטלאים שמחלקת את השולחן לפלחים. בכל פלח ערכת הרחה. כמו מה הריח מרגיש? "אני נמשכת למקומות שבהם השפה נפרמת ואמצעי המבע מתערבלים. בשבילי זו קריאת עידוד לרעיון שאני מחזיקה מזה זמן. ליצור שפה ויזואלית לריח. 

​​

 



יהודה רוט - ״מלכות שמיים״ / Laundromat

מכונת כביסה שמסתובבת ומנקה בגדים שמדומים למחשבות, למילים ולמעשים. השתתפות בתנועת הטיהור דרך ניחוחות רעים. סביב המכונה חשים בריחות הטובים והמיטיבים של הניקיון. לאחר פעולה זו נתלים הכבסים ליבוש בחממה לשימור מעל הצמחים כמטפורה לצמיחה ובנייה מחדש. השטיפה, ההרתחה, הסחיטה והייבוש מתקשרים תכונות אנושיות חברתיות:  רגישות, רגזנות, אמפתיה, בלבול, השכלה, שטחיות. 

אופירה אבישר - ״המדור לכיבוס קרובים״

אנשים מצוירים על סרבלים מסומנים בסימני כביסה המשולים לתכונות אנושיות שאותן אפשר לפענח על פי לוח המיקרא התלוי. בתחילת המסלול נודף ריח רע ומדרבן את המבקרים להמשיך ולהתרחק ממנו. בסיום המסלול מגיעים המבקרים למכונת הכביסה בתוכה מסתובבים ומתנקים באור, בצבע ובריח טוב האופף אותם לחלוטין ומשכיח מהם לחלוטין את הריח הרע. טוב ריח טוב מריח רע.​​​

​​

 


​יהודה רוט - עירוי 

האם צמחים מריחים? מה תפקידם של סיגנלים כימיים סמויים בתקשורת של העץ עם סביבתו ועם עצים וצמחים אחרים? האם בסביבה אפופת הריחות המגוונים בטבע יש חשיבות לסוגי הריחות? האם ניתן לשפר עם ריחות את יכולת של עץ להניב פרי ולצמח עלים ופרחים, כדי להיטיב עם בני האדם? מחקרים ראשונים במעבדה מרמזים, שניתן להשפיע על תכונות של צמח באמצעות ריחות, שמשפיעים על המערכת הגנטית שלו. אולי בעתיד נוכל לרסס את השדות והמטעים בריחות שונים, כדי לעצב את תכונות הצמחים שלנו. יש צמחים טפיליים, שמזהים את צמח המטרה ע"י חישה של חומרים שהוא מדיף. האם עצי תפוח, גידולי חיטה ועגבניות, מגיבים לריח האיכר העמל? האם לריח זיעת האפיים יש השפעה על התוצרת? האם יתבקש האיכר העתידי להשתמש בדיאודורנט בטרם יסור לחממה? עד שנתעמק ונלמד יותר,  אני לא מזהה חוטם אצל העצים הזקנים. אני מנסה לשפר את הרגשתם, על ידי עירוי של בושם טוב לתוכם. מקווה מאוד שיתן להם רוממות נפש, נשימה ערבה, שמחה, יעורר זיכרונות טובים ותחושה של נעימות. 

 


נחמה גולן - "על דרך הריח”

מיצב קיר ריחני. מסע הריח תחילתו באף, איבר הרחה המגולם במיצב באמצעות כ-70 אפים עשויים חומר קרמי. בשורש כל אף עולים, צומחים עשבי תבלין ריחניים ההופכים לזיכרון על ריח.

​​

 



לאחר הסרת מגבלות משרד הבריאות תפתח לקהל הרחב תערוכת הענק בגלריית החווה ובשטח בית הספר החקלאי שסביבה. 
כתובת: רח' הנחושת 1 פינת רח' המלאכה, א.ת חולון,
שעות פתיחה: ימים ד', ה' – 17:00 – 20:00,
ימים שישי ושבת – 10:00 – 14:00,
הכניסה לגלריה ללא תשלום

את הקמת התערוכה ליוו חברת אייר טופ בע"מ –המתמחה בשיווק ומיתוג באמצעות ריח וחברת תורפז תמציות בושם וטעם בע"מ.

פורסם בתאריך: 11/11/2020