"מיליון וחצי" ילדות בשואה בראי הקומיקס

 חדשות ועדכונים

תאריך 02/10/2018
תאריך תפוגה 30/04/2019
קהלי יעד כללי
תחום פעילות מבלים-תרבות ואומנות; דף הבית
ניוזלטר  
לובי ראשי-כותרת עליונה  
תקציר
תערוכה ראשונה מסוגה בארץ
אף מבקר לא ישאר אדיש!
תיאור
​​במסגרת תערוכות חורף 2018 של המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס

בתערוכה: 

יצירות הקומיקס הראשונות שנוצרו על ידי ניצולות:
"המסע של תיקה" מאת אסתר שקין 
"אנחנו לבדנו"- יצירתה של מרים קאטין
"מתוך האפלה"- סיפורה של הניצולה רבקה כהנא ביצירתו של ג'קי ירחי 
לראשונה -קומיקס חרדי, העוסק ביהודי אשכנז וביהודי צפון אפריקה
​22 גיליונות של עיתון הקומיקס זנדלוז'נדו שיצר הנער בן ה-15 איוון פולק בגטו טרזין
מאוס - מיצירות הקומיקס החשובות ביותר במאה העשרים שהוכיחה לעולם כולו שז'אנר הקומיקס יכול להיות מסמך אישי נוקב על השואה
חלק מיוחד המוקדש ליומנה של אנה פרנק וסוקר את ההיסטוריה של העיבודים לקומיקס של היצירה כולל עיבודים למנגה וניתוח היומן הגרפי

נקודות מבט מפתיעות, חכמות ומטלטלות של יוצרים ועבודות נדירות, החל מרומנים גרפיים וסיפורי גבורת-על; סיפורים אוטוביוגרפיים ופסבדו-אוטוביוגרפיים ועד ליצירות מופת ידועות

אוצרת: מיכל פז קלפ

פתיחה 24.10 בשעה 18.30
תאריכים:  24.10.18 – אפריל 2019

עד כמה שהדבר עשוי להישמע מוזר, קומיקס, ילדים ושואה קשורים יחד בקשר אמיץ ומהותי.

כבר במהלך מלחמת העולם השנייה החלו להופיע יצירות קומיקס שעסקו בחיי הילדים בשואה, ומגמה זו רק הלכה והתעצמה עם השנים. ילדים גיבורים, ילדים לוחמים, ילדים שהיו לקורבנות, ילדים "תליינים", חלומות ילדות, זיכרונות ילדות – כל אלה מופיעים שוב ושוב במדף הקומיקס העוסק בשואה.

המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון, יציג החל מתאריך ה-24.10.18 תערוכה ראשונה מסוגה בישראל:  מיליון וחצי - ילדות בשואה בראי הקומיקס, המציגה במרוכז יצירות קומיקס ידועות, נדירות וכאלה שלא הוצגו בעבר ומתייחסות לנושא הרגיש של ילדות בשואה.

תערוכה חשובה זו תפתח בכנס מיוחד: "בועת זיכרון – בנושא קומיקס ושואה" שיתקיים ב-24 באוקטובר 2018 החל משעה 18:30 ויכלול: הרצאות של פרופ' מישל קישקה בנושא קומיקס שואה צרפתי, פרופ' וייסברוד–על היומן הגרפי של אנה פרנק, ד"ר איילה כהן – הרצאה על היומן הגרפי של אנה פרנק. הכניסה חינם.

התערוכה מציגה זוויות הסתכלות שונות על ילדים ועל ילדוּת, ברומנים גרפיים מהארץ ומהעולם, העוסקים בשואה ובוחנת את המגמות המרכזיות ומשמעויותיהן. בתערוכה, יצירות הפונות לקהלים מגוונים (קהל בוגר, קהל צעיר, בני המגזר החרדי ועוד), פרי עטם של אומנים מרכזיים כמו ארט ספיגלמן, ג'ו קיוברט, גרג פק, פסקל קרוסי, מישל קישקה, ארי פולמן, דוד פולונסקי, רותו מודן, אסף חנוכה, אורי פינק ושי צ'רקה, כמו גם של יוצרים צעירים. 

כמה מהעבודות נכתבו וצוירו בידי ניצולי שואה; אחרות בידי בני דור שני ושלישי לשואה. חלק מיוחד בתערוכה מוקדש לקומיקס זנדלוז'נדו שנכתב בידי הילד איוון פולאק בגטו טרזין ושרד בשלמותו.

התערוכה מבקשת לבחון את הדרכים הייחודיות שבהן מטפלת האומנות התשיעית בנושא השואה, ובה בעת הזדמנות לקהלים  צעירים להתוודע לנושא מורכב זה באמצעות העולם הילדים המוכר לו וגיבורים ילדים מעוררי הזדהות ואמפתיה.  

"במהלך העבודה על התערוכה היו לי הרבה רגעים מרגשים," אומרת האוצרת מיכל פז-קלפ, "כמו למשל כשקראתי לראשונה את הקומיקס שיצר איוון פולק, נער בן 15 מגטו טרזין, או מפגשים שהיו לי עם ניצולים שאת עבודותיהם אני מציגה בתערוכה. דרך העבודות זכיתי להציץ אל תוך נפשם של היוצרים ולפגוש נקודות מבט מפתיעות, חכמות ומטלטלות. אחת הגאוות הגדולות שלי בתערוכה היא העושר שלה: מעבודות נדירות שנוצרו במהלך המלחמה ועד דיון בשואת יהודי צפון אפריקה או שימושים במטאפורות מהשואה בדיונים חברתיים עכשוויים. דבר אחד בטוח – הביקור בה לא ישאיר אף אחד אדיש."

יוצרי הקומיקס נאלצו להמתין שנים עד שקיבלו אישור תרבותי לעסוק בשואה. סיפורה של אנה פרנק, שהייתה סמל לקורבנות השואה הצעירים, עמד במרכזם של עיבודים רבים לקומיקס שהחלו להופיע בתחילת שנות השישים במערב, והיה מהסנוניות הראשונות לשואת הילדים בקומיקס העולמי.

אומנם בשנים האחרונות, הודות ליצירות כמו "הדור השני", "הנכס", "המחבוא" ו"אנה פרנק – היומן הגרפי", עלתה המודעות לנושא, אך עדיין מרבית הציבור בישראל לא מעלה בדעתו שקומיקס מסוגל לדון בנושא טעון כמו השואה. 

העיסוק בילדות בשואה בראי הקומיקס, מציע מגוון רחב מאוד של עבודות. הדימויים החזותיים, שפעמים רבות מתבססים על תצלומים היסטוריים, מסייעים להציג לקוראים את העבר. אף שנדמה שהצגת דימוי חזותי תהיה קשה יותר לקורא, דווקא השילוב בין המילים לתמונות ממתן את חדות המסר ומאפשר לקורא להכיר את הסיפור, להזדהות עם הדמויות ולעבד את החוויה האישית שלו במפגש עם השואה. 

התערוכה תתייחס לקטגוריות ונקודות מבט שונות בהם בחרו יוצרי קומיקס להתייחס לנושא ילדות בשואה:​

ילדות לפני השואה

סיפורים רבים המוצגים בתערוכה נפתחים בתיאורים של "החיים שלפני". תיאורים אלו כוללים שגרת יומיום ומאפשרים הצצה אל ההווי האירופי -יהודי ערב מלחמת העולם השנייה. השימוש שנעשה לעתים במקורות ותצלומים היסטוריים המשמשים בסיס ליצירה- יוצרים תחושת מהימנות אצל הקוראים. כך מתפקד הקומיקס כאמצעי תיעודי כאשר הנימה הנוסטלגית, שמלווה לרוב את הצגת העבר, מורגשת במיוחד בתיאורי הילדות. התמימות האבודה הנובעת מהם מעוררת הזדהות בלב קוראים צעירים, ובקרב קוראים מבוגרים. כל אלה מעצימים את הזעזוע שיוצרת אימת המלחמה.​

הקורבן

מכל סיפורי השואה, קשים במיוחד הסיפורים על אודות הקורבנות הצעירים. נראה שדווקא בשל עוצמת הדימויים המציגים פגיעה בילד, היוצרים אינם ממהרים להשתמש בהם ומגלים איפוק בבחירותיהם. כאשר דימויים אלו כן מופיעים, הם משמשים בדרך כלל להדגשת מצוקה – של קבוצה, של עיר או של משפחה, ובעיקר - את אווירת האימה והאובדן.
האמצעים החזותיים בקומיקס מחזקים את ההזדהות עם הגיבור שנקלע למצבים קשים, ומעמתים את הקורא עם אותה מציאות. הצבתם של ילדים תמימים אל מול אכזריות של מבוגרים מעצימה את נוכחות הרוע ומדגישה את חוסר האונים של הקורבן, שמעמדו הפיזי והחברתי הנחות אינו מותיר לו כמעט סיכוי מול המבקשים להרע לו.

הניצול והשורד

סיפורי הגבורה כבשו יותר מכול את ליבם של יוצרי הקומיקס. הרבה יצירות קומיקס מתמקדות בסיפורי גבורה, הצלה והישרדות ובמרכזם ילדים ונערים שסיכנו את עצמם בתקווה להינצל ולהציל אחרים. היוצרים מנצלים את הכלים שהקומיקס מעמיד לרשותם כדי לתאר רגעי פעולה ומתח, מרדפים והסתתרויות, ומאפשרים לקוראים להתייצב לצד כל אותם ילדים שלחמו, שהתנגדו, ששרדו, שהיו לגיבורים. אם לא במעשיהם, לפחות בדמיונם.

התליין

לצד הופעותיו הרבות של הילד בקבוצת הנפגעים, שומר הקומיקס מקום גם לילדים מן העֵבר האחר של המתרס – הצד הפוגע. יוצרים שונים אינם חוששים להתמודד עם ייצוג הדור הצעיר של הנאצים ומשתפי הפעולה - מילדים שנוטשים את חבריהם היהודים עם פרסום חוקי הגזע ועד לתוקפנות פעילה של ילדים כלפי ילדים יהודים.

בה בעת כמה יוצרים בוחרים לעסוק בשאלת התליין מזווית אחרת, ובוחנים בעבודותיהם את ילדותם של שתי דמויות מחרידות – מגנטו ואדולף היטלר - האחד מקורו בעולמות גיבורי-העל, האחר – בדפי ההיסטוריה.

בין העבודות הבולטות שתציג התערוכה:

מאוס - נקודת הציון המרכזית בתולדות קומיקס השואה היא הופעתו של הרומן הגרפי מאוס מאת ארט ספיגלמן, שפורסם תחילה כסיפור בהמשכים (1980) ובהמשך ראה אור בשני ספרים. היצירה מתמקדת ביחסיו של המחבר עם אביו ניצול השואה ועם עברו, ומציגה פן אחר בקשר בין ילדות לשואה: טראומה כפולה: זיכרונות האימים של ניצול שואה וחייו של בנו בצילם. הסיפור מסופר כאלגוריה שגיבוריה הם חיות מואנשות: עכברים (היהודים), חתולים (הגרמנים), חזירים (הפולנים), כלבים (האמריקנים), דובים (הרוסים) ועוד. בורובו הוא עוסק בארט כמבוגר, אך כמה סצנות מטלטלות ביותר קשורות דווקא לילדים. בסצנת הפתיחה, ממחיש המספר את נוכחות השואה בחייו באמצעות ריב שהיה לו בילדותו עם אביו כאשר עלבונו של ארט הקטן מושווה מיד לאימת הרעב שחווה האב במחנה. כך, בן רגע, מתבטל כל עולמו הרגשי של הילד  לנוכח הרוע האולטימטיבי שאין להתחרות בו – שואת יהודי אירופה.

איזכורים ומחוות של יוצרים ישראלים: אורי פינק בחר למקם סיפור של פליטים בעולם העכברים של מאוס, בועז רוסנו שימר את נקודת המבט העכברית בקומיקס שיצר בהשראת הספר האי ברחוב הציפורים מאת אורי אורלב; ומישל קישקה הלך בעקבות ארט ספיגלמן וחשף את סיפורו האישי כבן לאב ניצול שואה. הילדים ביצירות מוצגים כיצורים עדינים ותמימים, הקשר שלהם עם המבוגרים שבחייהם הוא מורכב והשואה נוכחת בחייהם כצל כבד ומאיים.

אנה פרנק – מיומן ליומן גרפי חלק בתערוכה מוקדש ליומנה של אנה פרנק וסוקר את ההיסטוריה של העיבודים לקומיקס של היצירה וניתוח היומן הגרפי.
למעט מקרים ספורים, הגישה הרווחת בעיבודי הסיפור לקומיקס הייתה של תיעוד היסטורי. כאשר הנרטיב הוצג ללא אג'נדות חינוכיות וההתמקדות הייתה בדמותה של אנה ובחוויותיה במסתור. איש מהיוצרים לא התייחס לאמצעי ששימש להעברת הסיפור לקוראים- היומן עצמו. כל זה השתנה בשנת 2017, עם צאתו לאור של היומן הגרפי. רעיון זה, שהגו בשנת 2009 קרן אנה פרנק ומשפחת פרנק והופקד בידיהם האמונות של שני היוצרים הישראלים:הבימאי ארי פולמן והמאייר דוד פולונסקי. ליוצרי היומן הגרפי היה חשוב להישאר נאמנים לטקסט, להציג את היושרה של הדמויות, את הדיוק ההיסטורי ואת אמינות העובדות, ובה בעת לשמר את היומן כמסמך בן-זמננו ולנצור את אופיו. הם פיתחו את הנרטיב לפי מבנה היומן המקורי וסיפרו אותו מחדש באמצעות שפת הקומיקס. 

זנדלוז'נדו-  ילדים בשואה יצרו קומיקס בעצמם! בתערוכה מוצגים 22 גיליונות הקומיקס זנדלוז'נדו שיצר הנער איוון פולק בן ה-15 בגטו טרזין, והם מובאים בשלמותם, בתרגומה של רות בונדי, באדיבות מוזיאון בית טרזין.
בשנת 1941 הוקם בעיר טרזיינשטט גטו טרזין, שבו ריכזו הגרמנים את יהודי בוהמיה ומורביה. חינוך הילדים והנוער היה חשוב ביותר להנהגת הגטו, ורובו הופקד בידי מדריכים צעירים יוצאי תנועות חלוציות. בגטו ראו אור כעשרה עיתונים לילדים ובני נוער, ובהם העיתון השבועי קמרד ("חבר"), פרי עטם של בנים בני 12 14 מבית הילדים 609Q. את העיתון ערך ואייר איוון פולאק בן ה 14 והוא ראה אור ב-22 גיליונות. איוון הקפיד לפרסם בעמוד האחרון של כל גיליון- קומיקס בהמשכים- ששמו זנדלוז'נדו. הקומיקס צויר בצבעים עזים ובסגנון ילדי ותמים, וגולל את הרפתקאותיהם המסעירות של שלושה נהגי מרוצים ממפעל מכוניות, שמצליחים לסכל מזימה של מפעל מכוניות גרמני המנסה לזכות במרוץ במרמה. ציוריו של איוון פולק הם אותנטיים. מכוניות המרוץ, האלופים של מרצדס ואלפא רומיאו ואצטדיון אבוס שהתחרות הגדולה מתקיימת בו, לקוחים כולם מהמציאות. 
הגיליון האחרון של העיתון קמרד מסתיים במילים "המשך יבוא", אך למרבה הצער ההמשך המיוחל לא הגיע. כל ילדי חדר 609 Q נשלחו למחנות ריכוז או למחנות עבודה במזרח אירופה, ורק ארבעה מהם נותרו בחיים. איוון פולק, יוצר הקומיקס, נספה במחנה העבודה קאופרינג.

"אנחנו לבדנו"- יצירתה של מרים קאטין ו"המסע של תיקה" מאת אסתר שקין, מספרי הקומיקס הראשונים בעולם שנכתבו וצוירו בידי ניצולים (ניצולות- ששתיהן עדיין בחיים). כמו כן, תוצג היצירה "מתוך האפלה"- סיפורה של הניצולה רבקה כהנא שיצר ג'קי ירחי וכן עבודה שציירה אלה ליברמן-שיבר מיד אחרי שחרורה מאושוויץ.

עוד תציג התערוכה: מחוות ישראליות לתצלום של הילד מגטו ורשה שצילם קצין האס-אס פרנץ קונרד במהלך פינוי גטו ורשה באביב 1943 וכן לראשונה יוצג קומיקס חרדי, העוסק הן ביהודי אשכנז והן ביהודי צפון אפריקה.

לצד התערוכה "מיליון וחצי" ימשיך המוזיאון להציג את התערוכה  "קווים לדמותנו - 70 שנה למדינת ישראל" שאותה אצר נסים חיזקיהו ואשר מציגה את התייחסות אומני הקריקטורה ליום העצמאות הישראלי והמוטבים המאפיינים אותו לאורך השנים, מאז הקמת המדינה ועד לימינו אלה. ​

רחוב חיים ויצמן 61, חולון.

שעות פתיחה
יום א סגור
יום ב 10.00 עד 13.00
יום ג 17.00 עד 20.00
יום ד 10.00 עד 13.00
יום ה 17.00 עד 20.00
יום ו סגור
יום שבת 10.00 עד 15.00
מחיר כניסה למוזיאון 15 שח, חייל/סטודנט 10 שח בהצגת תעודה, אזרח ותיק 7 שח בהצגת תעודה, ילד עד גיל 5 חינם
מחיר לתושבי חולון 10 שח בהצגת תעודה
כרטיסים ניתן לרכוש בקופות המוזיאון. טלפון 03-6521849
מתוך מעבר לקו 3 כתב וצייר שי צרקה
מתוך הבית אליו לא שבתי כתב ואייר טל ינקוביץ פרויקט גמר ללימודי תקשורת חזותית בהנחיית הדס מירון מכון אבני 2007-35​​
מתוך ואלס עם באשיר כתב ארי פולמן צייר דוד פולונסקי הוצאת כנרת 2009
תמונה
דימוי מוביל לתערוכה- מישל קישקה
תמונה לניוזלטר
 
מחושב-שנה 2018
מחושב-חודש 10
קישור נוסף
רחוב  
מספר בית  
עד מספר בית  
רחוב:מזהה רחוב  
סרטון
 
קבצים מצורפים

"מיליון וחצי" ילדות בשואה בראי הקומיקס

תערוכה ראשונה מסוגה בארץ אף מבקר לא ישאר אדיש!
דימוי מוביל לתערוכה- מישל קישקה
​​במסגרת תערוכות חורף 2018 של המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס

בתערוכה: 

יצירות הקומיקס הראשונות שנוצרו על ידי ניצולות:
"המסע של תיקה" מאת אסתר שקין 
"אנחנו לבדנו"- יצירתה של מרים קאטין
"מתוך האפלה"- סיפורה של הניצולה רבקה כהנא ביצירתו של ג'קי ירחי 
לראשונה -קומיקס חרדי, העוסק ביהודי אשכנז וביהודי צפון אפריקה
​22 גיליונות של עיתון הקומיקס זנדלוז'נדו שיצר הנער בן ה-15 איוון פולק בגטו טרזין
מאוס - מיצירות הקומיקס החשובות ביותר במאה העשרים שהוכיחה לעולם כולו שז'אנר הקומיקס יכול להיות מסמך אישי נוקב על השואה
חלק מיוחד המוקדש ליומנה של אנה פרנק וסוקר את ההיסטוריה של העיבודים לקומיקס של היצירה כולל עיבודים למנגה וניתוח היומן הגרפי

נקודות מבט מפתיעות, חכמות ומטלטלות של יוצרים ועבודות נדירות, החל מרומנים גרפיים וסיפורי גבורת-על; סיפורים אוטוביוגרפיים ופסבדו-אוטוביוגרפיים ועד ליצירות מופת ידועות

אוצרת: מיכל פז קלפ

פתיחה 24.10 בשעה 18.30
תאריכים:  24.10.18 – אפריל 2019

עד כמה שהדבר עשוי להישמע מוזר, קומיקס, ילדים ושואה קשורים יחד בקשר אמיץ ומהותי.

כבר במהלך מלחמת העולם השנייה החלו להופיע יצירות קומיקס שעסקו בחיי הילדים בשואה, ומגמה זו רק הלכה והתעצמה עם השנים. ילדים גיבורים, ילדים לוחמים, ילדים שהיו לקורבנות, ילדים "תליינים", חלומות ילדות, זיכרונות ילדות – כל אלה מופיעים שוב ושוב במדף הקומיקס העוסק בשואה.

המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון, יציג החל מתאריך ה-24.10.18 תערוכה ראשונה מסוגה בישראל:  מיליון וחצי - ילדות בשואה בראי הקומיקס, המציגה במרוכז יצירות קומיקס ידועות, נדירות וכאלה שלא הוצגו בעבר ומתייחסות לנושא הרגיש של ילדות בשואה.

תערוכה חשובה זו תפתח בכנס מיוחד: "בועת זיכרון – בנושא קומיקס ושואה" שיתקיים ב-24 באוקטובר 2018 החל משעה 18:30 ויכלול: הרצאות של פרופ' מישל קישקה בנושא קומיקס שואה צרפתי, פרופ' וייסברוד–על היומן הגרפי של אנה פרנק, ד"ר איילה כהן – הרצאה על היומן הגרפי של אנה פרנק. הכניסה חינם.

התערוכה מציגה זוויות הסתכלות שונות על ילדים ועל ילדוּת, ברומנים גרפיים מהארץ ומהעולם, העוסקים בשואה ובוחנת את המגמות המרכזיות ומשמעויותיהן. בתערוכה, יצירות הפונות לקהלים מגוונים (קהל בוגר, קהל צעיר, בני המגזר החרדי ועוד), פרי עטם של אומנים מרכזיים כמו ארט ספיגלמן, ג'ו קיוברט, גרג פק, פסקל קרוסי, מישל קישקה, ארי פולמן, דוד פולונסקי, רותו מודן, אסף חנוכה, אורי פינק ושי צ'רקה, כמו גם של יוצרים צעירים. 

כמה מהעבודות נכתבו וצוירו בידי ניצולי שואה; אחרות בידי בני דור שני ושלישי לשואה. חלק מיוחד בתערוכה מוקדש לקומיקס זנדלוז'נדו שנכתב בידי הילד איוון פולאק בגטו טרזין ושרד בשלמותו.

התערוכה מבקשת לבחון את הדרכים הייחודיות שבהן מטפלת האומנות התשיעית בנושא השואה, ובה בעת הזדמנות לקהלים  צעירים להתוודע לנושא מורכב זה באמצעות העולם הילדים המוכר לו וגיבורים ילדים מעוררי הזדהות ואמפתיה.  

"במהלך העבודה על התערוכה היו לי הרבה רגעים מרגשים," אומרת האוצרת מיכל פז-קלפ, "כמו למשל כשקראתי לראשונה את הקומיקס שיצר איוון פולק, נער בן 15 מגטו טרזין, או מפגשים שהיו לי עם ניצולים שאת עבודותיהם אני מציגה בתערוכה. דרך העבודות זכיתי להציץ אל תוך נפשם של היוצרים ולפגוש נקודות מבט מפתיעות, חכמות ומטלטלות. אחת הגאוות הגדולות שלי בתערוכה היא העושר שלה: מעבודות נדירות שנוצרו במהלך המלחמה ועד דיון בשואת יהודי צפון אפריקה או שימושים במטאפורות מהשואה בדיונים חברתיים עכשוויים. דבר אחד בטוח – הביקור בה לא ישאיר אף אחד אדיש."

יוצרי הקומיקס נאלצו להמתין שנים עד שקיבלו אישור תרבותי לעסוק בשואה. סיפורה של אנה פרנק, שהייתה סמל לקורבנות השואה הצעירים, עמד במרכזם של עיבודים רבים לקומיקס שהחלו להופיע בתחילת שנות השישים במערב, והיה מהסנוניות הראשונות לשואת הילדים בקומיקס העולמי.

אומנם בשנים האחרונות, הודות ליצירות כמו "הדור השני", "הנכס", "המחבוא" ו"אנה פרנק – היומן הגרפי", עלתה המודעות לנושא, אך עדיין מרבית הציבור בישראל לא מעלה בדעתו שקומיקס מסוגל לדון בנושא טעון כמו השואה. 

העיסוק בילדות בשואה בראי הקומיקס, מציע מגוון רחב מאוד של עבודות. הדימויים החזותיים, שפעמים רבות מתבססים על תצלומים היסטוריים, מסייעים להציג לקוראים את העבר. אף שנדמה שהצגת דימוי חזותי תהיה קשה יותר לקורא, דווקא השילוב בין המילים לתמונות ממתן את חדות המסר ומאפשר לקורא להכיר את הסיפור, להזדהות עם הדמויות ולעבד את החוויה האישית שלו במפגש עם השואה. 

התערוכה תתייחס לקטגוריות ונקודות מבט שונות בהם בחרו יוצרי קומיקס להתייחס לנושא ילדות בשואה:​

ילדות לפני השואה

סיפורים רבים המוצגים בתערוכה נפתחים בתיאורים של "החיים שלפני". תיאורים אלו כוללים שגרת יומיום ומאפשרים הצצה אל ההווי האירופי -יהודי ערב מלחמת העולם השנייה. השימוש שנעשה לעתים במקורות ותצלומים היסטוריים המשמשים בסיס ליצירה- יוצרים תחושת מהימנות אצל הקוראים. כך מתפקד הקומיקס כאמצעי תיעודי כאשר הנימה הנוסטלגית, שמלווה לרוב את הצגת העבר, מורגשת במיוחד בתיאורי הילדות. התמימות האבודה הנובעת מהם מעוררת הזדהות בלב קוראים צעירים, ובקרב קוראים מבוגרים. כל אלה מעצימים את הזעזוע שיוצרת אימת המלחמה.​

הקורבן

מכל סיפורי השואה, קשים במיוחד הסיפורים על אודות הקורבנות הצעירים. נראה שדווקא בשל עוצמת הדימויים המציגים פגיעה בילד, היוצרים אינם ממהרים להשתמש בהם ומגלים איפוק בבחירותיהם. כאשר דימויים אלו כן מופיעים, הם משמשים בדרך כלל להדגשת מצוקה – של קבוצה, של עיר או של משפחה, ובעיקר - את אווירת האימה והאובדן.
האמצעים החזותיים בקומיקס מחזקים את ההזדהות עם הגיבור שנקלע למצבים קשים, ומעמתים את הקורא עם אותה מציאות. הצבתם של ילדים תמימים אל מול אכזריות של מבוגרים מעצימה את נוכחות הרוע ומדגישה את חוסר האונים של הקורבן, שמעמדו הפיזי והחברתי הנחות אינו מותיר לו כמעט סיכוי מול המבקשים להרע לו.

הניצול והשורד

סיפורי הגבורה כבשו יותר מכול את ליבם של יוצרי הקומיקס. הרבה יצירות קומיקס מתמקדות בסיפורי גבורה, הצלה והישרדות ובמרכזם ילדים ונערים שסיכנו את עצמם בתקווה להינצל ולהציל אחרים. היוצרים מנצלים את הכלים שהקומיקס מעמיד לרשותם כדי לתאר רגעי פעולה ומתח, מרדפים והסתתרויות, ומאפשרים לקוראים להתייצב לצד כל אותם ילדים שלחמו, שהתנגדו, ששרדו, שהיו לגיבורים. אם לא במעשיהם, לפחות בדמיונם.

התליין

לצד הופעותיו הרבות של הילד בקבוצת הנפגעים, שומר הקומיקס מקום גם לילדים מן העֵבר האחר של המתרס – הצד הפוגע. יוצרים שונים אינם חוששים להתמודד עם ייצוג הדור הצעיר של הנאצים ומשתפי הפעולה - מילדים שנוטשים את חבריהם היהודים עם פרסום חוקי הגזע ועד לתוקפנות פעילה של ילדים כלפי ילדים יהודים.

בה בעת כמה יוצרים בוחרים לעסוק בשאלת התליין מזווית אחרת, ובוחנים בעבודותיהם את ילדותם של שתי דמויות מחרידות – מגנטו ואדולף היטלר - האחד מקורו בעולמות גיבורי-העל, האחר – בדפי ההיסטוריה.

בין העבודות הבולטות שתציג התערוכה:

מאוס - נקודת הציון המרכזית בתולדות קומיקס השואה היא הופעתו של הרומן הגרפי מאוס מאת ארט ספיגלמן, שפורסם תחילה כסיפור בהמשכים (1980) ובהמשך ראה אור בשני ספרים. היצירה מתמקדת ביחסיו של המחבר עם אביו ניצול השואה ועם עברו, ומציגה פן אחר בקשר בין ילדות לשואה: טראומה כפולה: זיכרונות האימים של ניצול שואה וחייו של בנו בצילם. הסיפור מסופר כאלגוריה שגיבוריה הם חיות מואנשות: עכברים (היהודים), חתולים (הגרמנים), חזירים (הפולנים), כלבים (האמריקנים), דובים (הרוסים) ועוד. בורובו הוא עוסק בארט כמבוגר, אך כמה סצנות מטלטלות ביותר קשורות דווקא לילדים. בסצנת הפתיחה, ממחיש המספר את נוכחות השואה בחייו באמצעות ריב שהיה לו בילדותו עם אביו כאשר עלבונו של ארט הקטן מושווה מיד לאימת הרעב שחווה האב במחנה. כך, בן רגע, מתבטל כל עולמו הרגשי של הילד  לנוכח הרוע האולטימטיבי שאין להתחרות בו – שואת יהודי אירופה.

איזכורים ומחוות של יוצרים ישראלים: אורי פינק בחר למקם סיפור של פליטים בעולם העכברים של מאוס, בועז רוסנו שימר את נקודת המבט העכברית בקומיקס שיצר בהשראת הספר האי ברחוב הציפורים מאת אורי אורלב; ומישל קישקה הלך בעקבות ארט ספיגלמן וחשף את סיפורו האישי כבן לאב ניצול שואה. הילדים ביצירות מוצגים כיצורים עדינים ותמימים, הקשר שלהם עם המבוגרים שבחייהם הוא מורכב והשואה נוכחת בחייהם כצל כבד ומאיים.

אנה פרנק – מיומן ליומן גרפי חלק בתערוכה מוקדש ליומנה של אנה פרנק וסוקר את ההיסטוריה של העיבודים לקומיקס של היצירה וניתוח היומן הגרפי.
למעט מקרים ספורים, הגישה הרווחת בעיבודי הסיפור לקומיקס הייתה של תיעוד היסטורי. כאשר הנרטיב הוצג ללא אג'נדות חינוכיות וההתמקדות הייתה בדמותה של אנה ובחוויותיה במסתור. איש מהיוצרים לא התייחס לאמצעי ששימש להעברת הסיפור לקוראים- היומן עצמו. כל זה השתנה בשנת 2017, עם צאתו לאור של היומן הגרפי. רעיון זה, שהגו בשנת 2009 קרן אנה פרנק ומשפחת פרנק והופקד בידיהם האמונות של שני היוצרים הישראלים:הבימאי ארי פולמן והמאייר דוד פולונסקי. ליוצרי היומן הגרפי היה חשוב להישאר נאמנים לטקסט, להציג את היושרה של הדמויות, את הדיוק ההיסטורי ואת אמינות העובדות, ובה בעת לשמר את היומן כמסמך בן-זמננו ולנצור את אופיו. הם פיתחו את הנרטיב לפי מבנה היומן המקורי וסיפרו אותו מחדש באמצעות שפת הקומיקס. 

זנדלוז'נדו-  ילדים בשואה יצרו קומיקס בעצמם! בתערוכה מוצגים 22 גיליונות הקומיקס זנדלוז'נדו שיצר הנער איוון פולק בן ה-15 בגטו טרזין, והם מובאים בשלמותם, בתרגומה של רות בונדי, באדיבות מוזיאון בית טרזין.
בשנת 1941 הוקם בעיר טרזיינשטט גטו טרזין, שבו ריכזו הגרמנים את יהודי בוהמיה ומורביה. חינוך הילדים והנוער היה חשוב ביותר להנהגת הגטו, ורובו הופקד בידי מדריכים צעירים יוצאי תנועות חלוציות. בגטו ראו אור כעשרה עיתונים לילדים ובני נוער, ובהם העיתון השבועי קמרד ("חבר"), פרי עטם של בנים בני 12 14 מבית הילדים 609Q. את העיתון ערך ואייר איוון פולאק בן ה 14 והוא ראה אור ב-22 גיליונות. איוון הקפיד לפרסם בעמוד האחרון של כל גיליון- קומיקס בהמשכים- ששמו זנדלוז'נדו. הקומיקס צויר בצבעים עזים ובסגנון ילדי ותמים, וגולל את הרפתקאותיהם המסעירות של שלושה נהגי מרוצים ממפעל מכוניות, שמצליחים לסכל מזימה של מפעל מכוניות גרמני המנסה לזכות במרוץ במרמה. ציוריו של איוון פולק הם אותנטיים. מכוניות המרוץ, האלופים של מרצדס ואלפא רומיאו ואצטדיון אבוס שהתחרות הגדולה מתקיימת בו, לקוחים כולם מהמציאות. 
הגיליון האחרון של העיתון קמרד מסתיים במילים "המשך יבוא", אך למרבה הצער ההמשך המיוחל לא הגיע. כל ילדי חדר 609 Q נשלחו למחנות ריכוז או למחנות עבודה במזרח אירופה, ורק ארבעה מהם נותרו בחיים. איוון פולק, יוצר הקומיקס, נספה במחנה העבודה קאופרינג.

"אנחנו לבדנו"- יצירתה של מרים קאטין ו"המסע של תיקה" מאת אסתר שקין, מספרי הקומיקס הראשונים בעולם שנכתבו וצוירו בידי ניצולים (ניצולות- ששתיהן עדיין בחיים). כמו כן, תוצג היצירה "מתוך האפלה"- סיפורה של הניצולה רבקה כהנא שיצר ג'קי ירחי וכן עבודה שציירה אלה ליברמן-שיבר מיד אחרי שחרורה מאושוויץ.

עוד תציג התערוכה: מחוות ישראליות לתצלום של הילד מגטו ורשה שצילם קצין האס-אס פרנץ קונרד במהלך פינוי גטו ורשה באביב 1943 וכן לראשונה יוצג קומיקס חרדי, העוסק הן ביהודי אשכנז והן ביהודי צפון אפריקה.

לצד התערוכה "מיליון וחצי" ימשיך המוזיאון להציג את התערוכה  "קווים לדמותנו - 70 שנה למדינת ישראל" שאותה אצר נסים חיזקיהו ואשר מציגה את התייחסות אומני הקריקטורה ליום העצמאות הישראלי והמוטבים המאפיינים אותו לאורך השנים, מאז הקמת המדינה ועד לימינו אלה. ​

רחוב חיים ויצמן 61, חולון.

שעות פתיחה
יום א סגור
יום ב 10.00 עד 13.00
יום ג 17.00 עד 20.00
יום ד 10.00 עד 13.00
יום ה 17.00 עד 20.00
יום ו סגור
יום שבת 10.00 עד 15.00
מחיר כניסה למוזיאון 15 שח, חייל/סטודנט 10 שח בהצגת תעודה, אזרח ותיק 7 שח בהצגת תעודה, ילד עד גיל 5 חינם
מחיר לתושבי חולון 10 שח בהצגת תעודה
כרטיסים ניתן לרכוש בקופות המוזיאון. טלפון 03-6521849
מתוך מעבר לקו 3 כתב וצייר שי צרקה
מתוך הבית אליו לא שבתי כתב ואייר טל ינקוביץ פרויקט גמר ללימודי תקשורת חזותית בהנחיית הדס מירון מכון אבני 2007-35​​
מתוך ואלס עם באשיר כתב ארי פולמן צייר דוד פולונסקי הוצאת כנרת 2009

פורסם בתאריך: 02/10/2018