בשנים האחרונות האיום העיקרי בעת מלחמה הוא האיום על העורף. איום זה מתבטא בירי רקטות וטילים. בכדי להיערך לאיום זה גיבש פיקוד העורף כללים והנחיות להתמגנות. ציות להנחיות אלו מקטין באופן משמעותי את ההיפגעות בנפש.
בעת שהייה בבית יש להתנהג על פי הוראות "הכי מוגן שיש" שקבע פיקוד העורף:
- במידה ויש בביתכם
ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), או
ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) או
מקלט פרטי - יש להיכנס אליו באופן מיידי ולהקפיד על סגירת החלונות והדלת.
- במידה והנכם נמצאים
בבניין מגורים משותף, אשר יש בו מקלט - יש להיכנס למקלט, בתנאי שהמקלט פנימי ונמצא בתוך הבניין ובתנאי שניתן להגיע אליו דרך חדר מדרגות פנימי.
- במידה ואין ממ"ד ומקלט וחדר המדרגות הינו חדר סגור יש צאת לחדר המדרגות.
- במידה ואין בבניין ממ"ד, מקלט וחדר המדרגות פתוח - יש להיכנס
לחדר פנימי מוגן, אשר בו מינימום קירות חיצוניים, חלונות ופתחים.
- דיירי הקומה העליונה המתגוררים בבניין מעל שלוש קומות במבנה ללא ממ"ד, ממ"ק או מקלט פנימי, ירדו שתי קומות ויישארו בחדר המדרגות.
דיירי הקומה העליונה המתגוררים
בבניין בן שלוש קומות במבנה ללא ממ"ד, ממ"ק או מקלט פנימי, ירדו קומה אחת ויישארו בחדר המדרגות.
בעת שהייה מחוץ למבנה:
- בשטח בנוי - יש להיכנס למבנה ולפעול על פי ההנחיות לשוהים במבנה.
- בשטח פתוח - יש לשכב על הקרקע ולהגן על הראש באמצעות הידיים.
הנוסעים ברכב:
- עצרו בצד הדרך, יצאו מהרכב ויכנסו למבנה או למחסה קרוב.
- במידה ולא ניתן להגיע למבנה או מחסה בפרק הזמן הנתון, יש לצאת מהרכב, לשכב על הרצפה ולהגן על הראש בעזרת הידיים.
- במידה ולא ניתן לבצע את שתי ההנחיות הקודמות יש לעצור ולהמתין ברכב 10 דקות.
הנוסעים בתחבורה ציבורית:
- בהישמע אזעקה בעת נסיעה באוטובוס, על הנהג לעצור את האוטובוס, לפתוח את דלתות האוטובוס ועל הנוסעים להתכופף מתחת לקו חלונות ולהגן על ראשם.
- בהישמע אזעקה בעת נסיעה ברכבת, על הנהג להאט את הרכבת ל-30 קמ"ש במשך 10 דקות, יש להימצא מתחת לקו חלונות.
לאחר האירוע:
- ניתן לצאת מהמיגון לאחר 10 דקות, באם לא ניתנה הוראה אחרת.
- יש להתרחק מחפצים בלתי מזוהים. במידה שראית רקטה על הארץ יש להרחיק סקרנים ולהודיע לגורמי הביטחון.
אנשים עם מוגבלות
פיקוד העורף מציע שורת צעדים מומלצים בהם יש לנקוט בכדי להיערך בצורה מיטבית של אנשים עם מוגבלות ו/או צרכים מיוחדים לשעת חירום:
בין היתר, מומלץ כי בעלי צרכים מיוחדים לא ישהו לבדם בשעת חירום, יצטיידו מבעוד מועד בעזרים ובאמצעי תקשורת ויידעו את הגורמים המטפלים בקהילה באשר למצבם.
מקלטים
המקלטים הקיימים שנבנו לפי המפרטים הקודמים מעניקים מיגון טוב בפני התקפה אפשרית ובלבד שניתן להגיע אליהם בפרק זמן קצר מאוד - דקה וחצי (90 שניות) מתום האזעקה.
בעת חירום, המקלטים הציבוריים יוכלו לעמוד לרשות האוכלוסייה חסרת מיגון ביתי, לצורך שהייה ומיגון. חשוב אפוא, לשמור על המקלטים הקיימים ולדאוג לכשירותם כמענה מיגוני אפשרי לאוכלוסייה שאין בביתה מרחבים מוגנים.
מקלטים ציבוריים לשימוש דו תכליתי
המקלט נבנה לפי חוק ההתגוננות האזרחית, ומיועד בראש ובראשונה למלא את צורכי הביטחון וההגנה. לכן כל שימוש בו מותנה בהסכמת הגופים המופקדים על ההגנה האזרחית, פיקוד העורף ואנשי הביטחון של הרשות המקומית.
שיתוף פעולה בין הגורמים הללו יבטיח הסבה מיטבית של המקלט לתכליותיו הנלוות.
המאמץ הכלכלי האדיר שמשקיעה מדינת ישראל בבניית מקלטים מחייב אותנו לחפש דרכים כיצד להפיק תועלת רבה יותר מההשקעה. ניסיון הוכיח שהסבת מקלטים לשימוש רב תכליתי מאפשרת שמירת רמת כשירות וכוננות נאותה במקלטים.
המקלט הציבורי שייך לרשות המקומית ונתון לאחריותה בכל הנוגע לאחזקתו ולשימוש הנעשה בו. תהליך הסבתו לשימוש רב-תכליתי ייעשה תמיד תוך הסכמה ותיאום עם הרשות המקומית. השימוש הרב-תכליתי מקנה לאוכלוסייה הרגלי שהייה במקלטים מהווה הכנה פסיכולוגית לשעת חירום. ניצול מושכל של המקלטים הופך את ההשקעה בהם למועילה לאוכלוסייה גם בעת שלום.
שימוש רב-תכליתי במקלט מקובל בארץ זה שנים רבות. בכך תועלת כפולה לציבור בישראל. השימוש בהם דרך שגרה מבטיח אחזקה נאותה ותקינות בעת מלחמה. מלבד זאת המקלטים הם מבנה ציבורי, מוקם על פי חוק, ויקר מאוד בבנייה ובאחזקה. לכן מן הראוי לעשות בשטחי ציבור אלו שימוש נוסף למיצוי התועלת ולרווחת הקהילה.
מקלט פרטי ומשותף
מקלט מהווה רכוש משותף, בהתאם להגדרת רכוש משותף, בסעיף 52 לחוק המקרקעין, כמפורט להלן:
ככלל, אף לא אחד מבעלי הדירות רשאי להסיג גבול ברכוש המשותף על ידי השתלטות על חלק ממנו ועשיית שימוש ייחודי בו. תפיסה של חלק מהרכוש המשותף, לרבות המקלט, לשימוש ייחודי, הינה אסורה ובניגוד לחוק המקרקעין.
יתרה מכך, אין עוררין כי ייעודו של מקלט הינו לשמש כאמצעי מיגון בשעת חירום ולפיכך חשוב הוא כי הוא יישאר פנוי ומוכן לאכלוס דיירי הבניין בכל עת.
הנחיות פיקוד העורף קובעות, כי במידה ותתקבל הסכמת רוב בעלי הדירות בבניין, לאחסן חפצים אישיים במקלט, שטח האחסון במקלט לא יעלה על 20%.
כמו כן, חוק ההתגוננות האזרחית, קובע, כי דיירי הבניין מחויבים לפנות מתוך המקלט ציוד שלא נועד לשימוש המקלט, לשמור על ניקיון המקלט ולהחזיקו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמיגון מפני התקפה.
החובה לתחזק את המקלטים מוטלת על הדיירים, לפי סעיף 14 א (א) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א- 1951:
"דיירי בית ובעל מפעל חייבים לפנות, כל אחד מתוך המקלט של הבית או המפעל, את כל המיטלטלין שבו- למעט המיטלטלין שלפי דיני ההתגוננות האזרחית מותר להחזיקם- לשמור על הניקיון בו, ולהחזיקו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה מפני התקפה".
הגורמים המוסמכים לאכוף חובה זו על הדיירים הינם:
הרשות המקומית- המוסמכת להורות לבעל בית ולבעל מקלט לעשות, כל אחד במקלטו, כל תיקון ושינוי, כדי לאפשר את השימוש במקלט בכל עת כמחסה מפני התקפה- סעיף (ו) לחוק ההתגוננות האזרחית. כן מוסמכת הרשות המקומית, לפי סעיף 14 א(ד) לחוק ההתגוננות, לפנות מיטלטלין ממקלט שלו פונו על ידי החייב בפינויים (הדיירים או בעל המפעל), וזאת לאחר שניתנה הודעה בכתב, ע"י פקחי העירייה שהוסמכו לכך מטעם ראש הרשות המקומית, לדיירים, 15 יום לפני פינוי המיטלטלין.
לצורך מימוש הסמכויות הנ"ל, סעיף 20 ו (ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, מקנה לראש הרשות המקומית, או למי שהוסמך לכך בכתב על ידו, את הסמכות להיכנס לכל מקום בכל עת סבירה, לאחר מתן הודעה מראש על כך.
הנחיות לאחזקת המקלט
- אין לצייד את המקלט בפרטי ריהוט מגושמים, המצריכים יותר משני אנשים כדי להזיזם, לדוגמה: אין להכניס למקלט פסנתר כנף או מכונת דפוס.
- אין לקבע ציוד לרצפה או לתקרה במרכז המקלט.
- אין לתלות ציוד על קירות המקלט אלא להניחו על רצפת המקלט.
- אין למקם מערכת התופסת את כל חלל הרצפה, דבר זה עלול לגרום מבוכה ובלבול בעת חירום.
- אין למקם אינסטלציה קבועה במרכז החלל, למשל: צינורות מים או ניקוז.
- אין לטייח ואין לצפות את הקירות באריחי חרסינה או אריחים מסוג אחר (כגון: קרמיקה).
- אין להדביק שטיחים על קירות המקלט (מותר להצמיד בדרכים אחרות).
- אין להשתמש במקלט בחומרים דליקים לצורך בידוד אקוסטי, ציפוי, קישוט או כל מטרה אחרת.
- אין להתקין במקלט צנרת מכל סוג שהוא, או להשתמש במתקן המופעל על בסיס גז.
- אין לאחסן במקלט ובסביבתו גז, חומר רעיל כלשהו או כל חומר מסוכן אחר, לרבות חומר דליק, בין בכלי קיבול ובין בתפזורת.
- לעולם אין להשתמש במקלט כמחסן.
כניסה וחדר מדרגות
על הכניסה למקלט להיות נקיה ונעימה, ובכך תסייע ליצירת אווירה ידידותית ולשיפור הקשר בין המקלט והעולם החיצוני.
יש לשמור בכל דירה מפתח למקלט המשותף.
פתחים ומחיצות פנימיות
בשל עיצובו הכבד והמאיים של המקלט הוא עשוי לעורר תחושת כליאה. עיצובם של פתחי המקלט (חלונות ודלתות) תורם אף הוא לתחושה זו. מחיצות פנימיות – ניתן לחלק את חלל המקלט לשטחים קטנים יותר בהתאם לפעילות המבוקשת.
שימוש בצבעים וגרפיקה
שימוש בגרפיקה וצבעים היא אחת הדרכים הפשוטות ביותר והזולות ביותר לשפר בצורה משמעותית את האווירה במקלט בתיאום עם מחלקת הביטחון.
אקוסטיקה
אקוסטיקה גרועה היא התופעה המתבטאת במאפייני רמת רעש גבוהה, וקושי בשמיעת צלילים מובחנים. המקום משתפר מאוד כאשר מווסתים במידת מה את דרגות הרעש.
תאורה וחשמל
מערכת החשמל במקלטים הקיימים מספקת את דרישות תקני החירום, אך אינה עונה על הצרכים לפעילויות המשנה. לפיכך מומלץ לשפר את מערכת החשמל במקלטים הקיימים. דרישות החשמל (תאורה וכו') תלויות באופי הפעילות המתקיימת במקלט. למשל, בחדר השרטוט נדרשת רמת תאורה גבוהה (כך גם בסדנאות ואומנות). חדר ישיבות, חדר קריאה, מועדון וענפי ספורט, די להם ברמת תאורה נמוכה ביותר.
דיסקוטק, גלריה ותאטרון זקוקים לתאורה נמוכה עוד יותר. כמו-כן, לכל פעילות דרישות ציוד ואביזרי תאורה משלה. כדי לענות על דרישות מיוחדות, יש להיעזר במומחה תאורה בעת הסבת המקלט בתיאום עם מחלקת הביטחון העירונית.
מתקנים קבועים וצנרת
יש להימנע מתכנון מתקנים קבועים במרכז חלל המקלט, במיוחד אם דרושה למתקנים אלו צנרת כלשהי.
הצנרת עלולה לגרום בעיות בתנועה חופשית ובמיקום הרהיטים, אלא אם תונח מתחת לפני הרצפה. לכן רצוי למקם מתקנים קבועים ליד הקירות החיצוניים. אם בכל זאת עליהם להימצא במרכז החלל, יש לדאוג לכך שיהיו ניידים וניתנים להעברה ואחסון.
הוראות אלו נועדו לעודד את השימוש הרב תכליתי במקלט, ולסייע בכל שלבי הסבת המקלט לסביבת פעילות ידידותית בעת שלום, החל בקביעת הייעוד הנוסף ומציאת האישורים המתאימים, דרך הצעות לעיצוב פנימי של המקלט וריהוטו, וכלה במפרטים טכניים לאחזקת המקלט.