מעת לעת אנו שומעים על יוזמות בנייה ופיתוח שנוגעות לאזור המגורים שלנו. יוזמות אלו, מקודמות באמצעות תכנית מתאר או תכנית מפורטת שמגישה רשות מקומית או יזם. הדרך המרכזית באמצעותה יכול האזרח להשפיע על התכנון בסביבתו הינה הגשת התנגדות לתכנית. אדם שמרגיש עצמו נפגע מהתכנית, יכול להגיש לה התנגדות, בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה. בדרך זו, לציבור עומדת האפשרות להשפיע על המוצר התכנוני הסופי.
* יובהר כי תפקידו של דף זה לתאר את הליך ההתנגדויות ואין הוא בא להמליץ על הגשת התנגדות או להימנע מכך, וההחלטה בעניין תלויה בנסיבות המקרה. המידע נלקח מתוך: אתר עמותת "אדם טבע ודין" ואתר עמותת "במקום".
על פי חוק התכנון והבנייה, כל תכנית חייבת לעבור הליך הנקרא "הפקדה", במסגרתו מוזמן הציבור לעיין בתכנית ולהגיש התנגדות. תקופת ההפקדה נמשכת חודשיים ממועד הפרסום של ההודעה האחרונה בעיתונות ובלוחות המודעות. בתקופה זו רשאי להתנגד לתכנית כל אדם שהתכנית עשויה להשפיע עליו.
את ההתנגדות לתכנית יש להגיש לוועדה המקומית או לוועדה המחוזית או לשניהן תלוי בסוג התכנית. את ההתנגדות המנומקת יש להגיש בכתב ולהסביר מה מבוקש בה - לדחות את התכנית כולה או רק לשנות נושאים מסוימים.
בתום תקופת ההפקדה מקיימת הוועדה המחוזית או הוועדה המקומית, דיון מרוכז בהתנגדויות שהוגשו לה. לדיון מוזמנים המתנגדים להשמיע את טענותיהם וכן יוזמי התכנית, שרשאים להגיב עליהן. לוועדה יש סמכות לדחות את כל התנגדויות, לקבלן במלואן או לקבלן באופן חלקי ולהורות על הכנסת שינויים בתכנית, הכל לפי העניין.
לבסוף, הוועדה מכריעה בהתנגדויות בדיון פנימי ומי שהגיש התנגדות יקבל הודעה בכתב על ההחלטה. אם נדחתה ההתנגדות, רשאי במקרים רבים המתנגד להגיש ערר למועצה הארצית או עתירה לבית המשפט, הכול לפי העניין.
חוק התכנון והבנייה קובע חובה לפרסם הודעה על הפקדת תכנית. ההודעה תתפרסם בדרך כלל בשני עיתונים יומיים ובמקומון אחד, במדור "הודעות תכנון ובנייה". בנוסף, קובע החוק חובה להציב שלט במקום בו חלה התכנית אשר יידע את תושבי הסביבה הקרובה על קיומה.
אם נתקלתם בשלט או במודעה הנוגעים לאזור מגוריכם, מומלץ לגשת למשרדי העירייה, לממ"ש (מרכז המידע והשרות של מינהל ההנדסה), בשעות הקבלה, על מנת לעיין בתכנית ולבחון כיצד היא משפיעה על סביבתכם.
קיימת גם אפשרות לעיין בתכנית המופקדת באתר משרד הפנים- איתור תכנית וישות תכנונית; באתר מנהל מקרקעי ישראל- מאגר תוכניות בניין עיר; ובאתר GovMap ניתן למצוא את מספר התכנית, באמצעות הקשת הכתובת וזיהוי האזור.
בשלב בו תופקד התכנית, ניתן יהיה להגיע לממ"ש כפי שציינו, אך קיימת גם אפשרות להיכנס לאתר ההנדסה ולהדפיס את התכניות במכון העתקות.
החוק קובע כי כל המעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר, הרואה עצמו נפגע על ידי התכנית שהוגשה, רשאי להגיש התנגדות. יצוין כי בית המשפט העליון פירש את המונח "מעוניין בקרקע" בצורה רחבה, כך שכל מי שזכות או אינטרס שלו נפגעים כתוצאה מהגשת התכנית, זכאי להגיש התנגדות. בנוסף, ישנם גופים ציבוריים מסוימים (המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה וכו') שמותר להם להגיש התנגדויות לכל תכנית, בשם האינטרס הציבורי.
הציבור יכול להתנגד לכל תכנית מתאר מחוזית, תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת, אך אינו רשאי להתנגד לתכניות מתאר ארציות.
התנגדות אפשר להגיש תוך 60 יום מהיום האחרון שפורסמה בעיתון הודעה על הפקדת התכנית.
בפרסום על הפקדת התכנית, מצוין למי יש להגיש את ההתנגדות. בדרך כלל, התנגדות תוגש לוועדה המחוזית או לוועדה המקומית או לשניהן לפי המפורט להלן: התנגדות לתכנית מתאר מקומית שהיא בסמכות וועדה מקומית תוגש לוועדה המקומית עם עותק לוועדה המחוזית; התנגדות לתכנית מתאר מקומית שהיא בסמכות ועדה מחוזית תוגש לוועדה המחוזית עם עותק לוועדה המקומית.
התנגדות צריכה לפרט את הקשר של המתנגד לתכנית המופקדת והאופן שבו היא עלולה לפגוע בו. כלומר, פירוט הסיבות שבגללן סבור המתנגד שיש לדחותה או לשנות חלקים ממנה. בנוסף, חובה לצרף להתנגדות: תצהיר חתום בפני עו"ד, שמם המלא של המתנגדים, מספרי תעודות זהות, כתובות ומספרי טלפון שלהם. מומלץ לצרף להתנגדות חוות דעת של אנשי מקצוע ומומחים שיתרמו לשיקולי הוועדה. יודגש כי הוועדה מתייחסת להתנגדויות זהות כהתנגדות אחת.
במקרים רבים, מי שהתנגדותו לתוכנית נדחתה רשאי להגיש ערר. לכל מחוז יש ועדת ערר, שאליה אפשר לערער בזכות על החלטות הועדה המקומית. כשמדובר בתוכנית שהסמכות לאשרה היא בידי הוועדה המקומית, זכות הערר היא אוטומטית, ויש להגישו לוועדת הערר המחוזית בתוך 15 יום מהמועד שבו נודע למתנגד על החלטת הוועדה המקומית.
כשמדובר בתוכנית שהסמכות לאשרה נתונה לוועדה מחוזית, הזכות להגיש ערר אינה אוטומטית. במקרה כזה, מי שמבקש לערער צריך לפנות ליו"ר הוועדה המחוזית בכתב, בתוך 15 יום מהמועד שנודע לו על דחיית ההתנגדות, ולהסביר מדוע לדעתו טענותיו לא נבחנו כראוי על ידי הוועדה המחוזית. אם ניתנת הרשות לערער, הערר מוגש למועצה הארצית.
אם הבקשה לקבל רשות להגשת ערר נדחית או שהערר עצמו נדחה, המאבק יכול לעבור לזירה המשפטית. יודגש כי ככלל, בתי המשפט מתערבים רק במקרים שבהם נפלו פגמים בהליכי אישורה של התוכנית, ואינם דנים בשיקולים תכנוניים.
מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית רשאי לקבוע תקופה ארוכה יותר להגשת התנגדויות שלא תעלה על חודשיים. כ-30 ימים אחרי תום תקופה נוספת זו, תיראה התכנית כמאושרת ע"י המוסד המוסמך לאשרה. אולם, במקרים שהיה פגם בהליך התכנון וההפקדה (כגון אי-פרסום הודעה על הפקדה) ניתן לנסות ולשלוח בקשה להארכת מועד ההתנגדות.
בעיקר, יש לנסות ולהבין מהי מטרת התכנית? האם יש תוספת קומות במקרקעין? נעשה שינוי בקווי בניין? האם נוספו שטחי בניה? האם יש תוספת גובה? האם מסומנת הפקעה בחלקה? האם יש מספיק מבני ציבור בשכונה? מהן משמעויות התכנית?