הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
 

תוכנית המתאר - שיתוף ציבור

​​​​ לנוחותכם תפריט לניווט בנושאים השונים בדף זה:

מהו שיתוף ציבור?

"שיתוף ציבור" הוא כלי תכנוני יעיל ומוכח, שבבסיסו התפיסה, שבחברה דמוקרטית ראוי שתהליך התכנון, ישקף ערכים פלורליסטיים וייתן ביטוי לקבוצות ולאינטרסים שונים. התפיסה נובעת מתוך ההבנה שזכותם של אנשים ובעלי ענין להיות שותפים בעיצוב חייהם ועתידם. למעשה, זהו תהליך המהווה נדבך מרכזי בהסדרה של מערכת יחסים חדשה בין האזרחים לשלטון, כאשר במסגרת תהליכי קבלת ההחלטות משתתפים גם אזרחים, שלהם יכולת להשפיע על החלטות הנוגעות לחייהם הנוכחיים והעתידיים בחברה בכלל ובמרחב הציבורי בפרט.

'הציבור' איננו מקשה אחת של בעלי ענין, אלא תלכיד חברתי עשיר, הכולל תושבים על מכלול הגילאים, ארגונים, נותני שירותים, אנשי ציבור וכיו"ב.

שזירת תהליך שיתוף הציבור כחלק בלתי נפרד מתהליך התכנון עצמו, מתקיים על בסיס שותפות בין מגוון הגורמים המעורבים (מקבלי החלטות, מתכננים, תושבים, ארגונים וכד'), תוך לימוד מהמציאות הקיימת וחתירה לחזון וליעדים המבטאים בין היתר, את שאיפות הציבור. תהליך שכזה, עשוי להוביל לתוצרים מיטביים ולתוכנית איכותית ומותאמת יותר.

התנאים לתהליך שכזה, מחייב שקיפות ומתן ביטוי למגוון קולות, דעות ואינטרסים. מפגש הדעות לכשעצמו מפיק תועלות רבות כמו זרימת מידע חופשית; הידברות והחלפת דעות בין השותפים לתהליך; יצירתיות בשיח ובמערכת קבלת ההחלטות; זיהוי מוקדם של קונפליקטים וחסמים ואיתור דרכים יצירתיות להסרתם. התהליך, מהווה זרז למעורבות חברתית-פוליטית  המקדמות שותפויות ציבור-שלטון נוספות מעבר לתהליך הקונקרטי ולבסוף, מעודד צמצום תופעות של ניכור וחוסר אמון כלפי המערכת הפוליטית ודרגיה השונים.

תהליך שיתוף הציבור ידוע ומקובל בעולם, בארץ הוא מתחיל להיות מיושם כחלק מקידום תכניות מתאר וכחלק מהשיח עם הציבור בכלל, סביב סוגיות שונות בתחומים החברתיים ובתחום הפיתוח האורבני.

שיתוף ציבור בתכנית המתאר

ליוזמי התוכנית ברור היום, יותר מאי פעם, שלתושבי העיר, המשתמשים במרחבים הציבוריים והפרטיים ובמוסדות העירונים, יש משקל רב בהבנת העיר ובעיצוב מפת העתיד שלה. לכן, לא ניתן לתכנן את עתידה של העיר ללא שיתוף תושביה בתהליך התכנון. התהליך מבקש לתת ביטוי למגוון גישות, ציפיות וזוויות ראיה, תוך החלפת דעות בין הגורמים השונים (מקבלי החלטות, מתכננים, תושבים, ארגונים וכו') השותפים בתהליך התכנון.

  • לצפייה בדוח המסכם את נושא שיתוף הציבור בתכנית המתאר חולון - לחצו כאן.

המטרות המרכזיות לשיתוף ציבור בתהליך:

  • יידוע הציבור והזמנתו לקחת חלק ולהשפיע על סביבת החיים ועל אופייה ועתידה של העיר.
  • יצירת מסגרת המבטיחה שקיפות בתהליך התכנון, אשר תאפשר ביטוי למגוון קולות, דעות ואינטרסים ותקדם הידברות והחלפת דעות בין הגורמים השונים, השותפים לתהליך.
  • תוצרי השיח בין בעלי העניין השונים, יתרמו לתכנון ולתוצאה מיטבית ומותאמת ככל האפשר, לצורכי "הציבור" ולעיר.
  • איתור סוגיות ונקודות קונפליקט אפשריות, הדורשות ליבון ודיון מעמיק עם בעלי עניין שונים, לאורך תהליך התכנון, זאת לצורך מציאת המענה המיטבי ולצמצום התנגדויות אפשריות. 

תוצרי התהליך:

  • מסמך מרכז המציג את העמדות, השאיפות, הצרכים והרצונות של בעלי העניין השונים, לגבי האופי והאופן בו הם רואים את העיר, על שכונותיה והמרחב הציבורי, הפיזי, הכלכלי, והחברתי שבה.
  • המלצות להטמעה בתכנון, בכל אחד מהנושאים בו יעסוק התהליך.

תהליך שיתוף הציבור בחולון בגיבוש תוכנית המתאר

בתהליך העבודה אנו מתבססים על ידע הנצבר באופן שוטף בעבודת העירייה: כנסי תושבים, תלונות הציבור, מוקד עירוני, חזון עירוני. ובמסגרת מפגשים יעודים שקיימנו ונקיים עם התושבים, בהם ניתנת לציבור האפשרות להשמיע את קולו.

פעולות ומפגשים במסגרת תהליך שיתוף הציבור:

כנס במעמד ראש העיר, מנכלי"ת העירייה ומהנדסת העיר, התקיים ביום 18 בדצמבר 2012 בתיאטרון חולון.

בכנס שיתוף הציבור אשר נערך בתיאטרון חולון תחת הכותרת: "ביחד יוצרים עתיד" לקחו חלק פעיל מאות מתושבי העיר, אשר טרחו ובאו כדי להשפיע על עתיד העיר ועל עתידם שלהם ושל ילדיהם. התושבים השתתפו בקבוצות דיון, אשר עסקו בשלל סוגיות ונושאים, העומדים בבסיס תוכנית המתאר.

הערב נפתח בדברי ברכה של ראש העיר מוטי ששון, אשר הודה לתושבים על האיכפתיות והמעורבות שהם מגלים: "מרגש לראות אתכם כאן. נוכחותכם היא עדות לאיכפתיות ולשייכות שאתם חשים, כמו גם לאמונה כי אתם יכולים להשפיע. לא כל החוכמה מצוייה בבניין העירייה", הדגיש ששון, "לכם, התושבים החיים בעיר יש מה לתרום, אתם מכירים היטב את השטח, אתם יכולים להאיר את עינינו ולסייע לאנשי המקצוע בתכנון פני העיר ועיצוב דמותה לשנים הבאות".

מנכ"ל העירייה, חנה הרצמן, תיארה את תהליך רענון החזון העירוני, אשר התקיים השנה, אף הוא בשיתוף תושבים, ומהווה בסיס לתוכנית המתאר המתגבשת. כזכור, למעלה מאלף רעיונות תרמו תושבים לחזון באמצעות אתר אינטרנט שהופעל לשם כך. הרצמן תיארה את חזונה של חולון - עיר הילדים, עיר גדולה, תוססת ופעילה, המציעה שפע של עניין לתושביה ולמבקרים בה, לצד עיר המבקשת גם לשמר את אופיה כעיר משפחתית, קהילתית וחמימה, המספקת תחושת שייכות, הזדהות וגאווה מקומית. הרצמן הדגישה את החשיבות שתינתן בשנים הבאות לחיזוק המורשת העירונית בקרב צעירים ומבוגרים. בנוסף תיארה הרצמן את הצעדים הנעשים בפיתוח ובבינוי ואת המהלכים המואצים בתחום משיכת תעשייה מתקדמת ומסחר באיזור התעשייה. יחד עם זאת הדגישה הרצמן את הרצון לשמור על איזון ולשמר גם את התעשייה והמלאכה המסורתית, אשר יש לה עדיין ביקוש רב ותרומה כלכלית. נושא נוסף שיבוא לדבריה לידי ביטוי גם בתוכנית המתאר הוא טיפוח והגנת הסביבה באמצעות העמקת תהליכי מיחזור כמו גם הקפדה על אסתטיקה ושילוב העיצוב כדרך חיים בעיר, תוך יצירת שפה ויזואלית ייחודית לעיר ולשכונות השונות.

מימי פלג, מהנדסת העיר, הבהירה למשתתפים מהי למעשה תוכנית מתאר, כיצד היא משתלבת במערך התוכניות הארציות והמחוזיות ומה חשיבותה. בין היתר הסבירה פלג כי תוכנית מתאר מספקת ודאות תכנונית, מסייעת לקובעי המדיניות בהתוויית הפיתוח העתידי של העיר, יוצרת שקיפות ומיידעת את התושבים באשר לדמותה של העיר ואופייה של סביבת חייהם העתידית, מאפשרת ליזמים ולמתכננים לדעת כיצד להשתלב ומה ניתן להקים בעיר. פלג ציינה כי התוכנית החדשה תקדם את עצמאותה התכנונית של חולון ותקצר הליכים בירוקרטיים תכנוניים.

את הסוגיות המרכזיות העומדות לדיון הציג ראש צוות המתכננים, משה כהן, ויועצת שיתוף הציבור, דורית פרי.

בתום דברי הפתיחה וההסברים התפזרו התושבים לקבוצות הדיון, אליהן נרשמו מראש. בכל קבוצה השתתף גם יועץ מוביל לתחום ומנהל מקצועי מטעם העירייה. הקבוצות עסקו בנושאים כגון פיתוח כלכלי, מרחב ציבורי, חברה, השכלה, תרבות, מבני ציבור, תחבורה, מגורים ועוד.

בקבוצות התנהלו דיונים ערים ותושבים רבים הביעו משאלות, מחשבות, רעיונות והציעו הצעות מעיינות.

 

כנס במעמד ראש העיר, מנכלי"ת העירייה ומהנדסת העיר, התקיים ביום 18 בדצמבר 2012 בתיאטרון חולון.כנס במעמד ראש העיר, מנכלי"ת העירייה ומהנדסת העיר, התקיים ביום 18 בדצמבר 2012 בתיאטרון חולון.

מפגש  עם מנהלי מרכזים קהילתיים, רשת קהילה ופנאי, 2 בספטמבר 2012.

במפגש עם הצוות המקצועי של רשת קהילה ופנאי ומנהלי המרכזים הקהילתיים בעיר הוצג הרציונל של שיתוף ציבור, ניתנה הקדמה תיאורטית על עירוניות והוסבר תהליך גיבוש תוכנית המתאר ומעמדה של התוכנית. מנהלי המרכזים הקהילתיים מחזיקים בידע רב אודות השכונות בה הם פועלים. המטרה היתה  לנצל את המפגש על מנת ללמוד מהם  על החוזקות והאתגרים בחיי השכונות והעיר.

מפגש  עם מנהלי מרכזים קהילתיים, רשת קהילה ופנאי, 2 בספטמבר 2012.    מפגש  עם מנהלי מרכזים קהילתיים, רשת קהילה ופנאי, 2 בספטמבר 2012.

מפגש הכנה עם עובדות סוציאליות קהילתיות 15 באוקטובר 2012

בבוקרו של יום ב' נפגשנו עם העובדות הסוציאליות הקהילתיות. למפגש היו שלוש מטרות מרכזיות: 1. לחשוף בפניהם את עולם התוכן של תוכנית המתאר ולעמוד על הקשר שבין העולם החברתי לעולם התכנון העירוני. 2. לגייס את כוחותיהן ויכולותיהן בגיוס אנשים מתוך הקהילות בהן הן מעורבות 3. להכשירן לסייע לנו בהנחיית קבוצות הדיון ביום הכנס עצמו. עובדות סוציאליות מיומנות בהנחיית קבוצות, הכשרה זו ניתנת להם כחלק מתפקידן. המפגש עבר בהצלחה גדולה. העובדות הביאו את הנושאים העומדים במרכז סדר היום של מטופליהן והתעורר דיון ער על נקודות המפגש בין הפיזי והחברתי בתכנון העיר.

קבוצת מיקוד בקרב נשות העיר – 21 באוקטובר 2012

צוות התכנון בשיתוף יועצת העיר למעמד האישה, רמה אליקים, קיים מפגש עם  נשים מובילות בעיר חולון (נשים העומדות בראש ארגוני נשים וחברות בפרלמנט נשים). מטרת המפגש היתה  לאסוף אמירות, עמדות וצרכים החשובים  לתהליך התכנוני. המפגש התהווה מתוך אמונה במרכזיות הנשים כ"צרכניות" מרכזיות של המרחב העירוני: הן אלה שנמצאות בגנים הציבוריים, הן אלה שעומדות בקשר ישיר עם מוסדות החינוך והפנאי. הן מנהלות את סדר היום המורכב שבין שוק העבודה ובין צרכי המשפחה. בשפה מקצועית נהוג לומר כי הן אלו הניצבות בין המרחב הציבורי לפרטי. ככאלה כי יש להן ידע רב על התנהלות העיר ומחובתנו לראות בהן שותפות בגיבוש עתידה של העיר. המפגש זכה להצלחה גדולה. הנשים הכניסו ידע רב והעלו (בין היתר) סוגיות של המשכיות בין דורית בעיר (מחירי דירות) והיכולת לסייע לדור הצעיר, שלל קשיים בתחבורה הפרטית והציבורית בעיר, צרכים חדשים של נשים העובדות במקצועות חופשיים (משרדים קטנים או חדרי טיפולים) ובייחוד עלה לדיון ייחודה של חולון כעיר חילונית של המעמד הבינוני.

קבוצת מיקוד בקרב נשות העיר – 21 באוקטובר 2012        

מפגש עם רכזי קהילה, רשת קהילה ופנאי 24 באוקטובר 2012

שותפים נוספים טבעיים לתהליך הם רכזי הקהילה העובדים ברשת קהילה ופנאי. מפגש זה הוא מפגש שני בשיתוף הפעולה המתמשך בין רשת קהילה ופנאי לבין תהליך שיתוף הציבור בעבודה על תוכנית המתאר. במפגש זה קיבלו רכזי הקהילה מבט על הממשק בין עבודתם לתכנון העירוני, עברו קבוצת מיקוד בעצמם, והונחו כיצד לקיים קבוצות מיקוד נוספות בקהילותיהם ובכך למעשה לשלוח זרועות ארוכות לתוככי הקבוצות החברתיות המתגוררות בעיר. גם רכזי הקהילה יסייעו לנו בהנחיית קבוצות הדיון ובכך יביאו מהידע והניסיון הרב שלהם לתוך תוכניות המתאר.

מפגש עם רכזי קהילה, רשת קהילה ופנאי 24 באוקטובר 2012 מפגש עם רכזי קהילה, רשת קהילה ופנאי 24 באוקטובר 2012

קבוצת מיקוד עם צעירים תושבי חולון 28 באוקטובר 2012

סוגיית "הצעירים" עולה לדיון עירוני חדשות לבקרים. לצרכיהם, אך יותר מכך לתפיסת העתיד שלהם את העיר יש חשיבות גדולה בתכנון העירוני ארוך הטווח. במסגרת תהליך שיתוף הציבור  הוחלט להקדיש ערב מיוחד בו יישמע קולן של קבוצות אלה. המפגש נערך בשיתוף פעולה עם מחלקת הנוער בפאב החולוני קרלה ברוני.

קבוצת מיקוד עם צעירים תושבי חולון 28 באוקטובר 2012 קבוצת מיקוד עם צעירים תושבי חולון 28 באוקטובר 2012

קבוצת מיקוד בשכונת תל גיבורים, 25 בדצמבר 2012

צוות המרכז הקהילתי בשכונת תל גיבורים פנה לקבוצות מגוונות מקרב התושבים והזמינם לקחת חלק במפגש. במפגש השתתפו כ-25 איש: גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, חילוניים ודתיים.
בדיון, אשר הונחה ע"י יועצת שתוף הציבור, דורית פרי נכחו גם אדריכלית העיר פנינה קול ואדר' שירה גורלי ממינהל ההנדסה וכן אדר' אמיר קולקר, היועץ מטעם צוות התכנון.
מטרת המפגש הייתה להכיר את השכונה מנקודת מבטם של תושביה, החיים בה יום יום. אמנם התושבים ציפו לאמירות תכנוניות, שייושמו בהקדם אך הדיון נסוב סביב מאפייני השכונה והאפשרויות לפיתוחה בטווח הארוך.
התושבים הדגישו באופן גורף את היותה של השכונה "משפחתית", חברתית, בה כולם מכירים את כולם. עלה כי סגירותה של השכונה באה לידי ביטוי לא רק בהיבטים הקהילתיים אלא גם התחבורתיים. התושבים הצביעו על האיזורים השונים בשכונה והמאפיינים החברתיים שלהם וכן עלה צורך בתוספת שטחי מסחר ומוסדות לקהל הדתי.
הנושאים השונים שעלו בדיונים תועדו ויהוו בסיס להמשך הדיון על תכנית המתאר.

קבוצת מיקוד עם סטודנטים ב- HIT - המכון הטכנולוגי חולון, 31 בדצמבר 2012

למפגש עם הסטודנטים היו שתי מטרות עיקריות: 1. להביא לידי ביטוי את עמדותיהם של הצעירים ולאפשר להם להשפיע על תוכנית המתאר המוכוונת לטווח ארוך. 2. ללמוד גם מפיהם של סטודנטים הלומדים בחולון, אך לא מתגוררים בה ולמעשה לשמוע על חולון גם מפי אליה ששוהים בה שעות ארוכות – אך עוזבים אותה עם ערב.

בקבוצה לקחו חלק כ- 12 סטודנטים, רובם הגדול גברים, כמעט כולם תלמידים בפקולטה להנדסת חשמל. נקודת הפתיחה היתה מוכרת: הסטודנטים העלו את העדרם של מקומות בילוי ושל מעונות בחולון, אך במעלה השיחה, הסטודנטים שרטטו בפנינו תמונה מורכבת הקוראת לתכנון מתוך שורה של פרדוקסים: עיר פרוורית באופייה, עם מחירי דיור גבוהים. עיר שכנה לתל אביב אך רחוקה ממנה מהיבט התחבורתי. בדיון עלתה השאלה: האם הקרבה לתל אביב היא יתרון או מכשלה לפיתוחה של חולון? הסטודנטים שיתפו אותנו במגוון השיקולים שלהם לבחירת מקום מגורים הן כסטודנטים והן בעתיד. הדיון הסתיים בניתוח הפער בין קיומו של מוסד אקדמי חזק בעיר ובין העובדה כי אין בעיר חיים סטודנטיאליים. התובנות שעלו משיחה זו מזמנים אתגרים תכנוניים רבים.

מפגשי שיתוף ציבור שכונתיים, 10 ו- 18 בדצמבר 2013

בשני ערבים אשר נערכו בדצמבר 2013 בארבעה מוקדים ברחבי העיר תחת הכותרת: "יחד יוצרים עתיד" לקחו חלק פעיל מאות מתושבי העיר, אשר טרחו ובאו כדי להשפיע על עתיד העיר ועל עתידם שלהם ושל ילדיהם. התושבים השתתפו בקבוצות דיון, אשר עסקו בעתיד שכונתם.

התושבים נפגשו עם ראש העיר, עובדי העירייה וחברות הבת העירוניות ואנשי מקצוע, אשר הציגו בפני המשתתפים את תכנית המתאר החדשה לחולון הנמצאת בהכנה, לצורך התייחסותם. למפגשים הגיעו כ 250 מתושבי העיר אשר מרביתם נרשמו מראש באתר העירוני ומיעוטם הגיעו בערב ונכנסו על בסיס מקום פנוי.

במפגשים קודמים העלה הציבור צורך לשמור מחד על צביון שכונתי ומאידך לשדרג את מרכז העיר וצירים ראשיים בעיר כמו גם לשפר את יכולת השימוש וההנאה מאתרי הטבע. התושבים ביקשו לקבל מענה עבור כלל הגילאים בעיר וציינו את הקושי הקיים בתשתיות ובמבנים הישנים בשכונות הוותיקות של העיר. התכנית שהוצגה לתושבים במפגשים השכונתיים מבקשת לתת מענה לנקודות שהעלו התושבים: חיזוק ופיתוח מרכז העיר ושדרות בעיר לכדי שלד עירוני ובמקביל שמירה על הזהות השכונתית והמרכזים המסחריים שבה. כמו כן, חיבור השלד העירוני  לאתרי הטבע שבעיר ובסביבתה. בנוסף, התוכנית מבקשת להרחיב את היצע התעסוקה, המסחר והבילוי בעיר תוך מתן מענה תחבורתי הולם וכן מציעה הזדמנויות להתחדשות העיר ושכונותיה.

התושבים דנו במבנה העירוני העתידי של העיר, בהתחדשות עירונית, במרחב הציבורי, בתמ"א 38, בתחבורה ועוד היבטים הקשורים לחיים בעיר בעשורים הבאים. התושבים הביעו עניין רב בתכנון העתידי של העיר ובקשר הבלתי אמצעי במפגש עם המתכננים ונציגי העירייה. כל אמירות הציבור נאספו ונמסרו ליועצים מצוות התכנון ועוברות כעת עיבוד, דיון ובחינה האם יש צורך בשינוי התכנית אשר הוצגה לציבור.

מפגשי שיתוף ציבור שכונתיים, 10 ו- 18 בדצמבר 2013  מפגשי שיתוף ציבור שכונתיים, 10 ו- 18 בדצמבר 2013