הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
 

התחדשות עירונית ברח סוקולוב

התחדשות עירונית ברח סוקולוב

רחוב סוקולוב הינו רחוב מסחרי ותיק. עיריית חולון מעוניינת לקדם תהליכי ההתחדשות העירונית ברחוב ובסביבתו. תהליך ההתחדשות של רחוב סוקולוב יתייחס לבחינת האפשרויות לשיפור המגורים, התשתיות הפיזיות והסדרי התנועה והחניה, לפיתוח המרחב העסקי ולחיזוק הפעילות החברתית והקהילתית  של התושבים.
בימים אלו שוקדת העירייה על גיבוש תכנית התחדשות עירונית לרחוב סוקולוב ולכיכר ויצמן (* במקטע הרחובות בין שד' קוגל לרחוב קראוזה). נשמח אם תשתפו אותנו בתובנות שלכם. באמצעות טופס זה.

ביחד מחדשים את רחוב סוקולוב - מילון מונחים בסיסי

התחדשות עירונית

התחדשות עירונית היא מושג המתאר תהליך מורכב, המתרחש באזורים עירוניים ותיקים ומתייחס לשיפור ולשדרוג איכות החיים בתחומים מגוונים כגון: המרחב הציבורי, המגורים, תנועה והסדרי חנייה, תשתיות ופיתוח קהילתי ועסקי. במסגרת הכנת תכנית המתאר זוהה רחוב סוקולוב כציר רוחב בשלד העירוני, וכמרכז המרקם הוותיק של העיר. לאור ההזדמנויות הרבות הטמונות ברחוב זה ובסביבתו, בחרה עיריית חולון לקדם תכנית להתחדשות הרחוב.

שיתוף הציבור בתהליך

שיתוף הציבור בתהליך התכנון מיועד לאפשר לצוות המקצועי להקשיב לתושבים, לבעלי העסקים ולמבקרים באזור ובעיר ולזהות מה הם האתגרים, הצרכים וההזדמנויות שיש לקחת בחשבון בתהליך ההתחדשות העירונית. המטרה היא לגבש יחד את החלופה הטובה ביותר עבור התחדשות הרחוב.
תהליך השיתוף נעשה מתוך אמונה, כי החוכמה אינה מצויה רק בבניין העירייה או בקרב חברי צוות התכנון וכי התושבים ובעלי העסקים מכירים את המרחב העירוני באופן הטוב ביותר.
התהליך כולל הידברות בין התושבים ובעלי העסקים לבין הצוות המקצועי ומבקש לתת ביטוי לגישות, לציפיות ולזוויות ראייה שונות.

תחום התכנון

התכנית עוסקת ברחוב סוקולוב במתחם שבין הרחובות קראוזה ושדרות קוגל כולל כיכר ויצמן וכיכר צמרת.

תוצרי התכנון

  • תכנית מפורטת (תב"ע) – תכנית שעל פיה ניתן יהיה להוציא היתרי בניה, אשר כוללת את יעודי הקרקע (מגורים, מסחר, מבני ציבור, שטח ציבורי פתוח, דרכים וכדומה), את היקפי הבניה המאושרים ואת הוראות הבניה. תכנית זו הינה מסמך משפטי מחייב, שמקבל תוקף חוקי בוועדות התכנון הרלבנטיות ומשך הכנתו ואישורו מוערך בין שנתיים לשלוש שנים, בהתאם לוועדה המאשרת (ועדה מקומית/מחוזית).
  • המלצות לתכנית עבודה עירונית להתערבויות במרחב – המלצות להתערבויות פיזיות, סיוע בפיתוח עסקי ותמיכה בפיתוח הקהילתי בטווח הקצר והבינוני.

מושגים בסיסיים בתכנון ובתהליכי עבודה עירוניים

  • רחוב מסחרי עירוני - רחוב המשלב מגורים עם שימושי מסחר ומשרדים בקומת קרקע (עירוב שימושים). חשיבותו של רחוב זה מהבחינה העירונית רבה, שכן הוא תורם לגיבוש וליצירת זהות מקומית, מהווה מוקד לפעילות חברתית, תרבותית וכלכלית, מעודד הליכה נעימה ומעניינת ומגביר את תחושת הביטחון האישי.
  • כיכר עירונית - חלל עירוני ציבורי פתוח (לא עגול בהכרח), המשמש למטרות ציבוריות שונות. הכיכר משמשת למפגש, לבילוי, לפעולות ספורט ותרבות ולעיתים אף לפעילות פוליטית. חשיבותה של הכיכר נובעת מהממדים הפיזיים, אשר מאפשרים לה להכיל קהל גדול של אנשים למספר פעילויות הנערכות בו זמנית ולעודד פעילות קהילתית.
  • חזית הרחוב (דופן הרחוב) - האופן בו נראים המבנים כאשר עומדים מולם ומתבוננים בהם.
  • חזות הרחוב – מראה הרחוב והאסתטיקה שלו הנובעים מנראות חזית הרחוב בשילוב כלל האלמנטים כגון: בניינים, צמחיה, מדרכות, כבישים, גדרות, ספסלים, תאורה, ניקיון הרחוב וכד'.
  • ריהוט רחוב - אלמנטים המוצבים ברחוב, אותם מספקת העירייה לשיפור תפקוד הרחוב ולרווחת התושבים. בין האלמנטים ניתן למנות: ספסלים, כסאות ושולחנות, אדניות, ברזיות, אשפתונים, מצללות, תחנות אוטובוס, מערכות תאורה וכדומה.

התחדשות עירונית ברחוב סוקולוב: מפגש שיתוף ציבור מס' 1

המפגש התקיים באולם משען בתאריך 19.1.2017.

מטרת המפגש

מטרת המפגש הייתה להציג לתושבי השכונות הגובלות בתכנית ולכלל תושבי העיר את גבולות  התכנית ואת המטרות שהעירייה הגדירה לטווח הזמן השונים, להתייעץ עם התושבים ולשמוע התייחסויות ראשוניות. במסגרת ההיערכות לכנס הוכן עבור התושבים מילון מונחים בסיסי, שאלון קצר מקוון ונערך רישום לקבוצות עבודה ממוקדות שהתקיימו בהמשך למפגש זה.

במפגש נכחו

  • עירייה: מר' מוטי ששון- ראש העירייה,  אדר' מימי פלג- מהנדסת העיר, אדר' פנינה קול- אדריכלית העיר, דר' תמר שרויטמן– תכנון אסטרטגי, עו"ד ניר כהן –אגף רישוי עסקים ואיכות הסביבה,  אדר' הילה לוטן ואדר' לנה פייפרמן –מחלקת תכנון ארוך טווח, לילך לדר –מרכז קהילתי וולפסון ונציגי עירייה נוספים.
  • יועצים: אדר' אלי דרמן, אדר' ג'וליה טמין – אדריכלי התוכנית , אינג' שי מורן ואינג' אפרת לוי- יועצי תנועה, מתכננת ערים שרון בנד- חברוני ואדר' ומתכננת ערים איריס ורזגר – יעוץ עסקי חברתי.
  • תושבים: תושבי השכונות אגרובנק, גרין ועם וקריית עבודה, סוחרים ותושבי כלל העיר. סה"כ נכחו בכנס כ-150 תושבים.

מהלך המפגש

מפגש המליאה נפתח ע"י ראש העירייה - מר מוטי ששון בהצהרת הכוונות של העירייה ביחס למהלך ההתחדשות והחשיבות שהוא מייחס לשיתוף הציבור בגיבוש התכנית. בהמשך, הסבירה  מהנדסת העיר - אדריכלית מימי פלג את מהות התוכנית וצוות היועצים המקצועי של התוכנית הראה מצגת קצרה ע"פ תחומי ההתערבות בהם מתוכנן לטפל.

הנושאים המרכזיים שעלו בדיון

  • מגורים: חלק מהתושבים לא הבינו מדוע נבחר מקטע רחוב סוקולוב בין קראוזה לקוגל ומדוע התכנית אינה כוללת בשלב זה את כל רח' סוקולוב עד שד' ירושלים. מהנדסת העיר הבהירה שגם בתצורתה הנוכחית, מדובר בתכנית גדולה מאוד ותכניות מסוג זה נהוג לחלק למקטעים כדי לייצר להן היתכנות כלכלית ותפעולית. בהיבט של המגורים, עיקר התובנות עסקו בגילם המתקדם של המבנים ובעובדה שנדרשת פעילות לחידושם הפיזי.
  • מוסדות ציבור: עיקר התובנות בעניין מוסדות הציבור עסקו בצורך ליצור מוקדי תרבות במרחב וזאת על מנת לחזק את האטרקטיביות וכוח המשיכה של האזור ובמתן מענה מספק של מוסדות ציבור לילדים. התושבים העלו כי באזור יש מחסור בשטחים פתוחים ומוסדות ציבור וקיים חשש מציפוף המגורים ללא מתן מענה מספק בהיבט זה.
  • מרחב הרחוב: חווית ההגעה והנגישות מחלקים שונים של העיר אל סוקולוב אינה נעימה ובעייתית לעיתים. כדי לעודד הליכה ברגל מהשכונות המקיפות חשוב לשפר היבטים אלו באופן מיידי. עוד ציינו התושבים כי מרכז העיר לא נקי דיו ומשדר תחושה של מקום לא אטרקטיבי לקניות ולבילוי.
  • כיכר ויצמן וכיכר צמרת: למרות הפוטנציאל הרב של כיכר ויצמן, ציינו התושבים שקיימות בעיות קשות בתפקוד שלה. כיכר ויצמן נתפסת בעיני התושבים כמקום מוזנח ומלוכלך הסובל מבעיות תברואה. כמו כן, ציינו התושבים שקיימות בעיות תאורה המקרינות על תחושת הסדר הציבורי והביטחון האישי. קיים קונפליקט בין המגורים לעסקי בילוי ליליים. במסגרת הדיון אודות הכיכרות התושבים הציעו להפעיל את הכיכרות באמצעות הפקת אירועים לילדים, שווקים וירידים מבוססי משפחות. בעקבות הערות אלו, סוכם על הוספת קבוצת מיקוד שתעסוק באופן ספציפי באתגרים ובנושאים הטעונים שיפור בכיכר ויצמן.
  • תחבורה וחניה: בעיני חלק מהתושבים תוואי הרכבת הקלה המתוכנן אינו מיטיבי. קיים בלבול וחשש משמעותי מהשינוי התחבורתי שאמור להתרחש בסוקולוב כתוצאה מפעילות הרכבת הקלה וכן מתקופת העבודות שתקדים את פעילות הרכבת.
  • פיתוח עסקי: געגועים למוסדות תרבות והסעדה שהיו קיימים בעבר. התושבים מבקשים לראות יותר בתי קפה לשהייה ולבילוי.
  • קהילתיות: התושבים ציינו כי קיים מחסור בפעילות למשפחות צעירות בדגש על גינות משחקים.

סיכום

הדיון היה פורה וענייני ועלו במסגרתו נושאים חשובים. בעקבות מפגש זה, הוחלט לקיים שתי קבוצות מיקוד נוספות – קבוצה עבור משפחות צעירות וקבוצה ממוקדת עבור תושבי כיכר ויצמן. במסגרת הדיון עלו בעיות שאינן קשורות לתוכנית עצמה אשר מחייבות את התייחסות העירייה באופן שוטף. לפיכך, הצוות המקצועי הציע להקים צוות משימה עירוני לטיפול בבעיות אלו. העירייה וצוות התכנון מודים לכולם על ההשתתפות ועל התובנות ומזמינים את כולם להמשיך ולקחת חלק פעיל בהמשך התהליך.

התחדשות עירונית ברחוב סוקולוב: מפגש שיתוף ציבור מס' 2

מפגש השיתוף השני התקיים בתאריך 19/2/17 בבית הספר ביאליק.

מטרת המפגש

קיום דיון ממוקד בארבעה נושאים. במפגש השתתפו תושבים אשר נרשמו מראש לקבוצות העבודה. הרשמה התקיימה במועד המפגש הראשון, בנוסף ניתן היה להירשם  באתר העירוני. המפגש כלל ארבע קבוצות עבודה: מגורים, מרחב ציבורי ומוסדות ציבור, תחבורה וחניה ופיתוח עסקי וקהילתי.
לקראת המפגש גובשו בכל נושא שאלות רלוונטיות שמטרתן הייתה לקדם את הדיון בכל אחד מהנושאים. בכל קבוצה נכחו מנחות מטעם רשת קהילה ופנאי, נציגי צוות התכנון, נציגי עירייה, נציגי החברה הכלכלית וכן מתעדות ממנהל הנדסה. להלן סיכום עיקרי הדברים בכל אחת מהקבוצות:

מגורים

מנחה: גב' ציפורנית פז.
צוות התכנון: אדר' אלי דרמן – אדר' התכנית.
נציגי העירייה: אדר' פנינה קול – אדריכלית העיר, אדר' הילה לוטן – מנהלת מחלקת תכנון ארוך טווח, גב' פנינה שנהב – מנכ"לית החברה הכלכלית, גב' שירי גורן כחולי – ע. מנכ"ל החברה הכלכלית.
תחילת המפגש הציג כל אחד מהמשתתפים את עצמו ומה הנושאים המרכזיים שבגינם הוא בחר להשתתף בקבוצת עבודה זו. עלו לא מעט שאלות של תושבים ביחס למשמעויות של התכנון ארוך הטווח, סוגיית הרכבת הקלה ורצון להבין את הבחירה בגבולות שנבחרו עבור התכנית.

נקודות עיקריות שעלו בדיון

  • איזון בציפוף - עלתה חשיבות ביצירת תכנון מאוזן שאינו מצופף את המגורים יתר על המידה.
  • פיתוח ארגז כלים מלא להתחדשות – התושבים ביקשו ארגז כלים מגוון להתחדשות שייתן מענה לנושאים שונים דוגמת שיפוץ חזיתות.
  • ליווי הדוק של התושבים בתהליכי התחדשות עירוניים - במסגרת הדיון עלה חשש של יותר מתושב אחד לגבי ניצול התושבים ע"י יזמי נדל"ן וקבלני חתימות. כתוצאה מכך, עלו בקשות ורעיונות להקמת מרכז מידע וליווי עירוני פרואקטיבי לתהליכי התחדשות עירונית.
  • דעות מגוונות ביחס לגובה הבנייה – לא הסתמן כיוון ברור לגבי העדפת התושבים ביחס לגובה הבנייה. חלק מהתושבים צידדו בבנייה לגובה וחלק ביקשו לשמור על הצביון והמרקמיות הקומפקטית הקיימת. 
  • מחסור במבני ציבור, שטחים ירוקים ומקומות בילוי ופנאי. 
  • תנועה - חשש ממחסור במקומות חנייה כתוצאה מציפוף הבינוי.

מרחב ציבורי ומוסדות ציבור​

מנחה: גב' עינת בנדה
צוות התכנון: אדר' אלס ורבקל – אדר' התכנית.
נציגי העירייה: מר אליאב חתוכה – סגן מנהל אגף גנים ונוף, אדר' שגית יקותיאל – מ' מח' תכנון.
השתתפו: 13 תושבים.
בתחילת המפגש הציג כל אחד מהמשתתפים את עצמו ומה הנושאים המרכזיים שבגינם הוא בחר להשתתף בקבוצת עבודה זו.

נקודות עיקריות שעלו בדיון

  • מחסור במוקדי משיכה- מחסור משמעותי במקומות שהייה ומשחק עם ילדים ובמרחבים אטרקטיביים עבור משפחות צעירות.
  • חזות רחוב בעייתית ומוזנחת.
  • בעיות נגישות והליכתיות לאורך הרחוב.
  • מחסור בצל, בשטחים ירוקים ובפיתוח נופי.
  • מבקשים טיפול ממוקד בכיכרות העירוניות.
  • מחסור פעילות תוכן עשירה ומגוונת במרחב הציבורי.
  • תמהיל חנויות לא מספיק מגוון.

ניתוח המפה התפישתית- במסגרת המפגש מיפו התושבים נקודות חוזק ונקודות חולשה במרחב באמצעות סימון ע"ג מפה. נקודות החוזק במרחב סומנו באמצעות מדבקות ירוקות ונקודות החולשה סומנו במדבקות כתומות.  מניתוח המפה התפישתית שהתקבלה עלה, כי גן הרצל למרות שהוא מחוץ לגבול התכנית נתפש כאחד המוקדים המוצלחים ביותר באזור ואילו שתי הכיכרות מהוות פוטנציאל גדול בלתי ממומש. קיים תסכול רב יותר בקשר למרחב של כיכר ויצמן הנושקת לגן הרצל ולא מייצרת רצף איכותי של מרחב ציבורי פעיל. מרחבים בלתי פעילים דוגמת קולנוע רינה וקולנוע ארמון נתפשים כפצע אורבני מתסכל הן בגלל העדר הפעילות לעומת עברם המפואר כגורמי משיכה אטרקטיביים והן בשל מחסור בעוגנים ציבוריים ותרבותיים באזור.

תחבורה וחניה

מנחה: גב' הילה שוחט.
צוות התכנון: מהנדס שי מורן – שי מורן הנדסת תנועה, מהנדסת אפרת לוי – שי מורן הנדסת תנועה.
נציגי העירייה: מהנדסת ענבר ניצני – מ' אגף תשתיות ואגף תנועה, אדר' לנה פייפרמן – מח' תכנון ארוך טווח.
השתתפו: 16 תושבים.
בתחילת המפגש הציג כל אחד מהמשתתפים את עצמו ומה הנושאים המרכזיים שבגינם הוא בחר להשתתף בקבוצת עבודה זו. עלו שאלות רבות לגבי מספר פרויקטים תחבורתיים בכלל  ופרויקט  הרכבת הקלה בפרט והאופן בו הם ישפיעו על תפקוד הרחוב והאזור כולו.

נקודות עיקריות שעלו בדיון

  • חשש מתהליכי השינוי התחבורתיים שרחוב סוקולוב עומד לעבור במסגרת עבודות התשתית של הרכבת הקלה. התושבים מעוניינים במידע נוסף בנושא.
  • מחסור בשבילי אופניים.
  • עומסי תנועה ברחוב סוקולוב גורמים לעיכוב ניכר ביציאה מהעיר.
  • חשש מהחמרת מצוקת החנייה כתוצאה מתהליכי ההתחדשות וציפוף הבינוי.

פיתוח קהילתי ועסקי

מנחה: גב' הילה דרכלר
צוות התכנון: אדר' איריס ורזגר– יעוץ עסקי קהילתי
נציגי העירייה: מר ניר כהן – מ' אגף רישוי עסקים ואיכות הסביבה, גב' לילך לדר- מ' מתנ"ס וולפסון, אדר' סורנה שניידר - ניהול וליווי תכניות בניין עיר.
השתתפו: 19 תושבים.
בתחילת המפגש הציג כל אחד מהמשתתפים את עצמו ומה הנושאים המרכזיים שבגינם הוא בחר להשתתף בקבוצת עבודה זו.

נקודות עיקריות שעלו בדיון

  • מרכז העיר ייחודי– התושבים ביקשו לשמור על מהות ה- DNA המקומי. חולון מאופיינת כעיר קהילתית וחמימה וחשוב לחזק מגמה זו במסגרת תכנית ההתחדשות.
  • מרכז הצעירים מהווה דוגמה טובה למוקדים שחשוב לבסס באזור.
  • חסרות פעילויות מגוונות לקהלי יעד שונים במרחב הציבורי.
  • חסר עניין במרחב הציבורי - פספוס של כיכר ויצמן וכיכר צמרת.
  • בעיות חזות, נגישות ותחושת ביטחון אישי ברחוב ובכיכרות.
  • בעיות בניהול מערך התברואה.
  • התושבים מעוניינים שהעירייה תייצר סל כלים להתחדשות המבנים שיותאם לאמצעים של אוכלוסיות האזור בדגש על קשישים ומעוטי יכולת.
  • מחסור בריהוט רחוב.
  • בעיות קשות בתחום הפריקה והטעינה.
  • מחסור בחנייה מתחלפת ובחניונים ציבוריים

ניתוח המפה התפישתית- במסגרת המפגש מיפו התושבים נקודות חוזק ונקודות חולשה במרחב באמצעות סימון ע"ג מפה. נקודות החוזק במרחב סומנו באמצעות מדבקות כחולות ונקודות החולשה סומנו במדבקות כתומות.  מניתוח המפה התפישתית שהתקבלה עולה כי שתי הכיכרות נתפשות באופן שלילי. מכלול העסקים בחזית צמרת לסוקולוב מבורך ונתפש כחיוני וחיובי יחסית. גם מרכז הצעירים האליעזר נתפש כמוקד משיכה חיובי ומחולל פעילות​.

התחדשות עירונית ברחוב סוקולוב: מפגש שיתוף ציבור מס' 3

המפגשים במסגרת השיתוף השלישי התקיימו ביום מרוכז בתאריך 23/3/17.

מטרת המפגש

ניתוח מרחב הרחוב והכיכרות מנקודת המבט של התושבים לפי קבוצות גיל. המשתתפים הוזמנו על ידי רשת קהילה ופנאי. סבב זה כלל 4 קבוצות גיל כשבכל קבוצה נכחו 15-20 משתתפים:

  • הגיל השלישי- המפגש התקיים במועדון הגמלאיות 'שלו' (הנמצא בתחום התוכנית) 11:00-12:30
  • ילדים בכיתות ג', ד' ה'- המפגש התקיים בבית ספר ביאליק 13:30-15:00
  • בני נוער בגלאי 13 עד 15- המפגש תקיים בבית אליעזר 18:30-20:00
  • צעירים והורים צעירים- המפגש התקיים בבית אליעזר.20:30-22:00

לקראת המפגש גובשו לכל קבוצה שאלות רלוונטיות שמטרתן הייתה לקדם את הדיון ולמקדו בשתי נקודות עיקריות:

  • איך מחזירים את כל אחת מקבוצות הגיל לרחוב ולכיכרות?
  • איך מגבירים את הפעילות הקהילתית ברחוב?

את הקבוצות הנחו היועצות לפיתוח עסקי וקהילתי לתוכנית. בכל קבוצה נכחו בנוסף נציגות מטעם רשת קהילה ופנאי, נציגות מנהל ההנדסה ונציגות האגף לתכנון אסטרטגי בעירייה אשר תעדו את המפגשים. להלן סיכום עיקרי הדברים בכל אחת מהקבוצות:

הגיל השלישי​

מיקום המפגש: מועדון גמלאים שלו, גוש חלב 15
מנחות: שרון בנד- חברוני, איריס ורזגר יועצות לפיתוח עסקי וקהילתי.
נציגות העירייה: גב' סימה הורביץ- מרכז שלו, אדר' לנה פייפרמן – מח' תכנון ארוך טווח
השתתפו: 16 חברות מועדון שלו.

בתחילת המפגש נעשה סבב היכרות, וניתנה הקדמה קצרה אשר בה הוצגו גבולות התוכנית והתהליך שנעשה מול הציבור עד כה. בהמשך, הוסברו המטרות של המפגש הנוכחי: אפיון חווית המשתמשות במרחב, זיהוי החוזקות והחולשות של הרחוב ומיפוי הבעיות והנקודות לשיפור, מה הרצונות והצרכים הספציפיים של הקבוצה ומה ניתן לעשות כדי להתאים את מרחב התכנון טוב יותר לצרכיהן.

נקודות עיקריות שעלו בדיון

בנות הגיל השלישי הן חלק מקהל שבוי של המרחב הקיים שאין לו אלטרנטיבה מלבד המרחב הציבורי בקרבת מקום מגוריהם. הן מעדיפות באופן מובהק את הרחוב על פני הקניונים ובנוסף הן מאוד תלויות בתחבורה הציבורית. חברות מועדון "שלו" צורכות את המרחב של מרכז סוקולוב ואת כיכר ויצמן בתדירות גבוהה היות והם על נתיבי ההליכה שלהן למועדון. כאשר נשאלו על כיכר ויצמן הייתה הסכמה שלא נעים לבקר בה היות מאחר והיא מקום הבילוי של הקשישים הסיעודיים והמטפלים שלהם (הן עדיין לא שם). ככלל, התחושות שלהן כלפי רחוב סוקולוב והכיכרות קשות ומשקפות אכזבה גדולה מהמצב הפיזי. תחושה זו חזקה במיוחד לאור הזיכרונות והחוויות הנוסטלגיות ביחס לימים שמרכז העיר היה תוסס ומטופח.

ילדים

מיקום המפגש: בית ספר ביאליק, ביאליק 21.​
מנחות: שרון בנד- חברוני, איריס ורזגר יועצות לפיתוח עסקי וקהילתי.
נציגות העירייה: גב' סלבי - מועדונית ביאליק, אדר' לנה פייפרמן – מח' תכנון ארוך טווח, שלי חפץ- האגף לתכנון אסטרטגי.
השתתפו: 15 ילדי בית ספר ביאליק מכיתות ג', ד' ו- ה'.

בתחילת המפגש נעשה סבב היכרות במסגרתו הציג כל אחד מהילדים את עצמו, באיזה כיתה הוא לומד ולמה התחפש השנה. בהמשך הוסברו כללי השיח ומרחב ההתייחסות. השאלות שנשאלו במפגש: מה אהוב עליכם ברחוב? מה לא אהוב? מה הייתם משנים? מה חסר לכם? כמו כן נבדקו דפוסי הבילוי המשפחתיים ואילו חוויות היו מעוניינים הילדים לחוות ברחוב ובסביבתו.

נקודות עיקריות שעלו בדיון

גן הרצל אהוב מאוד גם אם אינו בתחום התוכנית. לעומת זאת, בגינת צמרת אף אחד מהילדים לא מבלה ורובם אינם מכירים אותה. הילדים אוהבים את החנויות ברחוב אבל הלכלוך בסביבה הפריע להרבה מהם. חלק מהילדים ציינו שמפחדים מכייסות כאשר הולכים ברחוב, שחסרה תאורה ברחוב ובכיכרות, שחסרים שירותים ציבוריים ושהרמזורים מאוד איטיים. בסופי שבוע ציינו שהכל סגור ברחוב ושאין להם מה לעשות אם לא נוסעים עם ההורים. היו רוצים עניין ופעילויות לילדים, בתי קולנוע, ג'ימבורי לילדים קטנים, חנויות גדולות, חניה (ההורים מתלוננים), מגרשי ספורט, צמחיה ומסעדות.

בני נוער

מיקום המפגש: מרכז הצעירים בית אליעזר,  בן יהודה 18.​
מנחות: שרון בנד- חברוני, איריס ורזגר יועצות לפיתוח עסקי וקהילתי.
נציגות העירייה: אדר' הילה לוטן– מח' תכנון ארוך טווח, שלי חפץ- האגף לתכנון אסטרטגי, אלה פסדר - רשת קהילה ופנאי השתתפו: 12 בני נוער.

בתחילת המפגש נעשה סבב היכרות, וניתנה הקדמה קצרה אשר בה הוצגו גבולות התוכנית והתהליך שנעשה מול הציבור עד כה. בהמשך, הוסברו המטרות של המפגש הנוכחי: אפיון חווית המשתמשים במרחב, זיהוי החוזקות והחולשות של הרחוב ומיפוי הבעיות והנקודות לשיפור, מה הרצונות והצרכים הספציפיים של הקבוצה ומה הניתן לעשות כדי להתאים את מרחב התכנון טוב יותר לצרכיהם. כמו כן, נבדקו דפוסי הפעילות והבילוי של הקבוצה כדי לבחון כיצד ניתן להתחבר אליהם.

נקודות עיקריות שעלו בדיון

בני הנוער היו מעדיפים לשהות ולבלות ברחוב, בעיניהם רחוב טוב עדיף על קניון. סוקולוב נתפס בעיניהם כמלוכלך, משעמם, ונטול סטייל ולכן מעדיפים את הקניון. חברי הקבוצה לא הביעו התעניינות רבה בספורט, אומנות או מוזיקה, אלא בעיקר מעוניינים בהוספה של מסעדות, אזורי קניות וקולנוע. היו מעוניינים שהעירייה תשמיש מבנים סגורים עבורם ובאירועים ובתכנים לבני נוער במרחב הציבורי. רוצים שברחוב סוקולוב יהיו יותר מקומות בילוי ושהייה בסוף השבוע עבור בני נוער, מגוון של חנויות ודוכני אופנה ואוכל, מסעדות, תאורה יעילה בלילה ומקום שבו ירגישו שייכים "שאפשר לעשות בו פעילות כמו גרפיטי, מקום שהוא שלנו."

צעירים והורים צעירים

מיקום המפגש: מרכז הצעירים בית אליעזר, בן יהודה 18.
מנחות: שרון בנד- חברוני, איריס ורזגר יועצות לפיתוח עסקי וקהילתי.
נציגות העירייה: שלי חפץ- האגף לתכנון אסטרטגי, אלה פסדר - רשת קהילה ופנאי.
השתתפו: 22 תושבים.

בתחילת המפגש נעשה סבב היכרות, וניתנה הקדמה קצרה אשר בה הוצגו גבולות התוכנית והתהליך שנעשה מול הציבור עד כה. בהמשך, הוסברו המטרות של המפגש הנוכחי: אפיון חווית המשתמשים במרחב, זיהוי החוזקות והחולשות של הרחוב ומיפוי הבעיות והנקודות לשיפור, מה הרצונות והצרכים הספציפיים של הקבוצה ומה הניתן לעשות כדי להתאים את מרחב התכנון טוב יותר לצרכיהם. כמו כן, נבדקו דפוסי הפעילות והבילוי של הקבוצה כדי לבחון כיצד ניתן להתחבר אליהם.

נקודות עיקריות שעלו בדיון

  • קולנוע רינה הנמצא בכניסה לעיר נתפס בעיני המשתתפים "כחצר האחורית" של העיר. לטענת התושבים האזור לא נעים ולא מרגיש בטוח בכל שעות היממה. כמה משתתפים זיהו בקולנוע רינה כמבנה עם פוטנציאל להפוך לאייקון עירוני לשימור והשמשה לטובת הציבור. לעומת זאת, מרכז הצעירים "האליעזר" הוא המקום הכי מוצלח וחיובי שקיים בתחום התכנית ומשתתפי הקבוצה היו שמחים לראות עוד מוקדים כמוהו.
  • סוקולוב בחלקו המרכזי זוהה כמקום עירוני חיובי. אולם המשתתפים ציינו כי חזות הרחוב והמדרכות זקוקים לשיפוץ וריענון, הרחוב והנכסים הפרטיים הגובלים בו ישנים ומוזנחים, חסרה בהם צמחיה וצל. כמו כן ציינו חלק מהם כי המדרכות צרות ברחובות הגובלים לסוקולוב, שחסרים שבילי אופניים וכי הרמזורים אינם יעילים ולכן קשה לחצות את הרחוב. המשתתפים ציינו שיש מחסור משמעותי בחנייה באזור. לדעתם מרכז עזריאלי ולה פארק מצליחים בגלל שפע החניה הקיים שם.
  • המשתתפים אשר מתגוררים באזור ציינו שיש בסוקולוב מגוון גדול של חנויות כך שכל השירותים ההכרחיים נמצאים במרחק הליכה ממקום מגוריהם. אנשים עוברים דרך הרחוב אך לא שוהים או נהנים מהמרחב, בין היתר בגלל מחסור בצל לאורך רחוב סוקולוב ובכיכר ויצמן. אחד מהמשתתפים ציין שמי שגר ברחוב סוקולוב עצמו חווה תחושת קהילתיות וסולידריות בין בעלי העסקים השונים והתושבים - כולם מכירים את כולם ויש אווירה נעימה. המשתתפים חושבים שאפשר לשדרג את המסחר ברחוב באמצעות משיכת רשתות אופנה, עידוד עסקים חדשים ועזרה בהקמת עסקים חברתיים. בנוסף חושבים שכדאי לאפשר לעסקים להוציא שולחנות וכיסאות למרחב הציבורי ביתר קלות. הם היו רוצים לראות באזור עוד מסעדות ובתי קפה, חיי לילה תוססים, החייאה מחדש של בתי הקולנוע, הפקת ירידים שווקים, הרקדות וכדומה. 
  • רבים מבין המשתתפים חשבו שכיכר ויצמן מבוזבזת ומוזנחת. כמעט כל המשתתפים שמו את הדגש על כיכר ויצמן כמקום בעל פוטנציאל לא ממומש. ציינו שהכניסה לכיכר מרחוב סוקולוב תוססת אבל שם זה נגמר. מדובר לדעתם במרחב גדול, מוגן, בעל פוטנציאל אדיר בו אפשר לבלות בבטחה גם עם ילדים קטנים, שיכול להכיל ירידים ודוכנים בימי הקיץ. התושבים חושבים שהעירייה אינה מנצלת מספיק את הכיכרות ליצירת תוכן והווי קהילתי. הם חושבים שבאזור חסרות גינות ציבוריות ומבנה ציבור שישרת את הקהילה המתחדשת במרכז העיר.
  • יש רצון לחזק את הקהילתיות ברחובה הראשי של העיר. המשתתפים סיפרו שקהילת המשפחות הצעירות באזור חזקה ומגובשת. לעומת זאת, המשתתפים הצעירים ביקשו עזרה מהעירייה בחיבור ובהתארגנות. חלק מבין המשתתפים חשבו שהתושבים הם אלו שיכולים להוביל את השינוי במרכז העיר. כך למשל, הציעו להיעזר בכוחות הצעירים הרבים אזר קיימים בעיר (תנועות נוער)  על מנת לייצר פעילות חברתית בכיכרות עבור בני הנוער. המשתתפים חושבים שחשוב לחבר בין הקבוצות השונות באוכלוסייה- המבוגרת הצעירה והמשפחות. כמו כן חושבים שכדאי למצוא דרכים לעזור לתושבים צעירים שחוזרים להתגורר בעיר בפיתוח קשרים חברתיים וזהות קהילתית.  

התחדשות עירונית ברחוב סוקולוב: סדנת עבודה כיכר ויצמן

הסדנה התקיימה בכיכר ויצמן בתאריך  5/4/2017.

מטרת הסדנה

הערכה וניתוח של כיכר ויצמן על פי מודל PPS . חשיבה מעמיקה על שינויים ושיפורים לטווח הבינוני והקצר שניתן לממש במרחב הקיים בכדי לפשרו.

השתתפו

חמישה תושבים ושבעה עובדי עירייה, בהם נציגי: רשת קהילה ופנאי, האגף לתכנון אסטרטגי, האגף לאדריכלות ותכנון ערים, מחלקת ניהול עסקים, מחלקת ניהול תנועה, אגף גנים ונוף ואגף תשתיות, ונציגה ממשרד האדריכלים דרמן ורבקל.

מנחות

שרון בנד- חברוני, איריס ורזגר יועצות לפיתוח עסקי וקהילתי.

המשתתפים התחלקו לשלוש קבוצות, בכל קבוצה השתתפו תושבים ועובדי עירייה יחד. כל קבוצה התייחסה לאזור אחר של הכיכר: חלק מזרחי, חלק מרכזי וחלק מערבי. ההערכה של הכיכר נעשתה לפי 4 מדדים- נוחות ודימוי, נגישות וקישוריות, שימושים ופעילות, חברה וקהילה. בכל אחד מהמדדים בחנו המשתתפים מאפיינים פיזיים של פיתוח ומאפיינים לא מוחשיים הנוגעים לתחושות ולהרגשה אישית בנוגע לפרמטרים השונים. לאחר ההתבוננות במרחב דרגו קבוצות את אזור ההתייחסות. כל אזור קיבל דרוג מ-1 (רע) ועד 4 (טוב). בשלב האחרון נדרשו המשתתפים לזהות את ההזדמנויות הקיימות במקום ולהציע ​הצעות לשיפור והחייאת האזור.