הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 

 

שכונת עם

הנחת אבן פינה לבתים הראשונים - 1937שכונת עם הוקמה על ידי חברת "שיכון" ההסתדרותית. הייתה זו שכונה עממית שנבנתה משני צדי שדרות דב הוז (מצפון ומדרום). היא השתרעה על פני כשישים דונם. במזרח גבלה בכיכר סטרומה ובמערב ברחוב המעפילים. רחובותיה היו: החשמונאים, דוב הוז, צבי שץ, ברנר ונאג'רה. בשכונה התגוררו בשנותיה הראשונות כמאה וארבעים משפחות. השם "שכונת עם" ניתן לשכונה בעקבות הפסוק "העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם" (ישעיהו ט, 1). ראשוני שכונת עם עלו על הקרקע לאחר חג השבועות של שנת תרצ"ז (1937). בתחילה הוקמו צריפי מגורים "כמעט בן לילה" בכדי למנוע הפרעות מצד ממשלת המנדט הבריטי אשר התייחסה אל השטח שכונה בפי הערבים "כרם אלשבלי", כאל "אדמת מריבה". התכנון היה ברמה נמוכה והורגש חסרונם של מבני חינוך וציבור. תושב השכונה הותיק שמואל כהן עראקי כתב בספרו "הולך בתום" המתעד את התפתחות השכונה, כי את הקרקע רכש מידי ה"משרד לשכון עממי" בראשות זליג לבון, את אשור הרכישה נתן עו"ד דוד מויאל שהיה הבעלים של האדמה (דוד מויאל למד משפטים בפריז והיה לחבר הועד הלאומי ובעל קשרים טובים עם הערבים).
את התוכנית של ביתו הכין שמואל כהן עראקי בשטח עצמו בעזרת שני מהנדסים שפגש במקרה באזור... את הבנייה השלים כעבור שבועות בכוחותיו, כך נהגו מרבית תושבי השכונה. בשכונה התגוררו בני כל העדות אך בלט משקלם הרב של יוצאי תימן. תושבי השכונה סבלו בשנים הראשונות מחוסר בטחון בשל הקרבה לבתי תל א ריש הערבית, ממחסור במקומות עבודה ומהריחוק מתל אביב. את החיים בשכונה ניהל ועד נבחר של תושבים, עד לאיחוד חמש שכונות חולון בשנת 1940.

אתרי שכונת עם:

  • כיכר סטרומה בעברכיכר סטרומה - הכיכר נקראה על שמה של אוניית המעפילים "סטרומה" אשר הוטבעה בים השחור בשנת 1942 בדרכה לארץ ישראל וכל 769 מעפיליה טבעו (רק מעפיל אחד ניצל).
    הכיכר תוכננה ע"י האדריכלית ג'ניה אורבוך, שזכתה בפרס מטעם המועצה המקומית חולון על עבודתה (ג'ניה אברבוך. תכננה גם את כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב) הד"ר אליעזר מנסבך כתב: "הכרזנו על התחרות לתכנית כיכר סטרומה ובכוונתנו לגשת תכף לסדור הכיכר בהתאם לתכניתו של האדריכל שיקבל את הפרס. שתפנו את האוכלוסייה בקביעת הפרס כדי שתהיינה לנו תכניות לא רק יפות אלא גם עממיות".
    בפינה הדרום מערבית של הכיכר (ברחוב דוב הוז 1) עמד מבנה בית היולדות הראשון של חולון אותו ניהל הד"ר נח קפלינסקי.
    כיכר סטרומה - בשנות ה 2000בשנת 1968 נוספה לכיכר האנדרטה. הקמתה הייתה פרי יוזמתם של יצחק משה וג'וזפין פיינשטיין. שני ילדיה של ג'וזפין, הרי ומירצ'ה, נספו ב"סטרומה". אחותם, יוספינה, הייתה אמורה לעלות אף היא על האוניה אך אביה התנגד לכך נחרצות בטענה כי אינו מסכים כי בבית לא יוותר אף ילד... בני הזוג ארגנו סביבם חבורה של יוצאי רומניה ויחד מימנו את הקמת האנדרטה. הם היו אסירי תודה לראש העיר חולון פנחס אילון שאישר את הקמתה בכיכר. במרכז הכיכר ניצבת כאמור אנדרטה אבן גדולה (1968) ועליה אבן הנצחה.
    האנדרטה היא מעשה ידיו של הפסל, תושב העיר, אנדרה רבס (1912 – 1999). יליד העיר טרגו מורש שבטרנסילבניה (אז בשליטת האימפריה האוסטרו הונגרית, כיום רומניה). רבס החל לצייר בן 6 ובן 10 לפסל בעץ. ב 1930 החל ללמוד באקדמיה לאומנות בבודפשט, כעבור שנה עקר לפריז והשתלם בפיסול. בשנת 1934 הוצגה בבוקרשט תערוכה ראשונה של פסליו וציוריו. בשנת 1943 נשלח למחנות עבודה בכפייה בהונגריה ובאוקראינה ממנה ברח תוך כדי שהוא מתחזה לנוצרי קתולי. לאחר המלחמה חזר למחוז הולדתו, עתה תחת שלטון רומני קומוניסטי, ייצר פסלים ועיצב כיכרות שונות ברחבי רומניה. בשנת 1959 עלה למדינת ישראל והתיישב בחולון. הוא התקבל על ידי ראש העיר פנחס איילון שאף העמיד לרשותו סדנת פיסול. בין השנים 1961 – 1963 הפעיל אנדרה רבס תיאטרון בובות בשם "גלי גיל" שערך הצגות לילדים בחולון ובארץ כולה. התיאטרון העלה את ההצגות "אלאדין" ו"נאסר א דין". עבודת פיסול חשובה נוספת מעשה ידיו היא האנדרטה לזכר נופלי מרד גטו ורשה בכניסה לקיבות מעלה החמישה.
    בצידה של האנדרטה נכתב כי היא הוקמה לזכרם של 801 מעפילי האונייה. לאחר בירור ארוך התברר כי באוניה נספו 768 מעפילים ואנשי צוות, ניצול אחד נותר בחיים, דוד סטוליאר, יליד שנת 1922, הוא התגורר בעיר בנד שבמדינת אורגון בארה"ב ונפטר בשנת 2014.
  • בית ראשונים ברחוב יצחק הלוי 7 - ביתם של אסתר ושמואל כהן עראקי מראשוני התושבים בשכונת עם, הבית נמצא במצב פיזי טוב. במשך השנים נוספה לו תוספת בנייה ורחבת כניסה מדרום. הבית בן קומה אחת, מכוסה בגג רעפים, מוקף חומת אבן נמוכה, אשר משמשת גם כקיר תמך בשל העובדה כי הבית גבוה ממפלס הרחוב. שמואל כהן היה גובה המס הראשון של שכונת עם, חבר ב"הגנה".
  • בית ראשונים ברחוב יצחק הלוי 17 - בית משפחת בן ארצי מותיקי שכונת עם, הנמצא כיום במצב פיזי ירוד ואינו ראוי עוד למגורים.
  • בית כנסת "סוכת שלום" ברחוב ברנר 10 - בית הכנסת "סוכת שלום" של עדות התימנים, הספרדים ובני עדות המזרח, נוסד בשנת 1940. המבנה היה בעבר בן קומה אחת, וכוסה בגג רעפים שיפועי (כיום גג אסבסט שיפועי). במשך השנים נוספו לו תוספות בנייה.
  • בית הכנסת "אבי דוד" ברחוב נג'ארה - בית הכנסת הראשי בשכונת עם, בית הכנסת נקרא על שמו של הרב יחיא קפא"ח, בית הכנסת הראשון במקום זה נבנה בשנת 1938. היה זה מבנה צנוע, בן קומה אחת אשר כוסה בגג של רעפים. בשנת 1959 נהרס המבנה ונבנה בית הכנסת הגדול הנמצא במקום כיום.
  • מועדון השכונה הראשון בשדרות דב הוז פינת רחוב תרצ"ו 33 - המועדון נבנה בשנת 1938, מכספי תושבי השכונה ובסיוע של הסתדרות העובדים הכללית. זהו מבנה חד קומתי הבנוי מלבני סיליקט, בעבר שימש כגן ילדים עירוני, כיום משמש כבית כנסת לבני העדה הפרסית.

כיכר סטרומהרחוב משנת 2008
תמונת ארכיוןהאניה "סטרומה". 1942
הידיעה על טביעת סטרומה בעיתון דבר 

מתוך מגילת הנספים ב"סטרומה"מתוך מגילת הנספים ב"סטרומה" 

מסלולה המתוכנן של הסטרומה

האנדרטה בכיכר "סטרומה"ההזמנה לטקס במלאת 70 לטביעת ה"סטרומה"

החומר בנושא ראשיתה של העיר ותולדותיה מתוך:
"חולון – היסטוריה" מאת: רמי אהרוני, חוקר תולדות חולון.​
החוברת "מחולות לחולון", בהוצאת עיריית חולון, 1994 כתיבה ועריכה: סמדר בת-אדם, איסוף חומר: נעמי כץ.​