הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 

 

השכונות הראשונות

חולון היא כיום העיר התשיעית​ במניין תושביה במדינת ישראל, היא מונה כ- 196,300 נפש (נתוני הלמ"ס לשנת 2019). שטחה של העיר כ- 19,200 דונם. העיר נולדה מתוך ים החולות וראשיתה חמש שכונות עצמאיות שמאוחר יותר אוחדו ל"מועצה המקומית חולון", שלימים היתה לעיר.​​

חמש השכונות לפי סדר הקמתן היו: שכונת גרין, שכונת מולדת, שכונת אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. הן הוקמו בתקופת המנדט הבריטי בין השנים 1929 – 1937.

האזור בו הוקמו שכונות חולון היה מכוסה ברובו בדיונות חול גבוהות. בצפון האזור פעל החל משנת 1870 בית הספר החקלאי "מקווה ישראל", ממערב היתה העיר הערבית יפו. מסביב ליפו היו פרברים כפריים שנקראו "סכנות". הכפר הערבי הקרוב לשכונות חולון היה "תל-א-ריש" (כיום אזור שכונת תל גבורים), מצפון לתל-א-ריש עמדה "סכנת אבו-כביר". מצפון מזרח לשכונות חולון, מעברו הצפוני של הכביש מיפו לירושלים עמדו בתי העיירה הערבית יאזור.

תחילת הישוב בחולון הייתה תוצאה של גלי העלייה לארץ ישראל: העלייה הרביעית מפולין (1924 – 1929) והעלייה החמישית מגרמניה (1929 – 1935). גלי העלייה הללו גרמו לעלייה תלולה במחירי הקרקע לבנייה באיזור תל אביב ורבים, סוחרים כמו גם מתיישבים, החלו לחפש בקדחתנות אחר פתרונות דיור זולים יותר. מדרום לתל אביב השתרע שטח חולי גדול ורחב ידיים שרובו היה בידי בעלים ערבים. השטח כונה 'חולות הדרום', בתהליך הדרגתי וממושך החלו סוחרים יהודיים ויזמים פרטיים לרכוש שטחי אדמה באזור. רכישות הקרקע הראשונות החלו כבר בראשית שנות העשרים של המאה העשרים. אולם רק בראשית שנות השלושים החלה ההתיישבות על הקרקע.
 
הראשונים היו תושבי שכונת גרין אשר התיישבו החל משנת 1929 מדרום מזרח לבתי הכפר הערבי תל-א-ריש. אחריהם הגיעו לאזור משפחות של תימנים אשר עזבו את שכונת "כרם התימנים" שנמצאה בסמוך לאזור הגבול שבין יפו לתל אביב. המשפחות הללו הקימו בדרום מזרח האזור את שכונת מולדת השנייה במניין שכונותיה של העיר חולון. בשנת 1934 החלה הבנייה על אדמות הגוש הגדול שנמצא מדרום ל"מקווה ישראל", על הקרקע נבנתה שכונת מגורים גדולה בידי "הבנק לפיתוח לחקלאות ולבניין לארץ ישראל – אגרובנק". תוך כדי בניית התשתית לשכונת אגרובנק​ החלה להיבנות בשנת 1936 השכונה הרביעית קריית עבודה אשר הייתה לביתם של הפועלים המאורגנים בהסתדרות העובדים הכללית. בשנת 1937 הוקמה האחרונה במניין חמש שכונות חולון הראשונות – שכונת עם.​

חמש השכונות שלימים יהוו את הבסיס לעיר חולון, נראו באותם ימים כאיים זעירים בים של חולות, מאורעות הדמים בא"י נמשכו כמעט ללא הפסקה עד פרוץ מלחמת העולם השניה והפריעו להתפתחות היישוב הצעיר, ואף על פי כן גדל הישוב, התרחב והתבסס.
בד בבד עם ריכוז שטחי הקרקע והכנת התוכנית העירונית של שתי השכונות הגדולות "אגרובנק" וקריית עבודה, החלה להתהוות מערכת דרכים מרכזית, בשנת 1936 החלו בסלילת הכביש המרכזי שחיבר את הישוב הצעיר ואת מפעל 'לודז'יה' אל הכביש הראשי תל אביב – ירושלים. לצדי הכבישים נבנו ורוצפו מדרכות, נטעו עצים והותקנו רחבות נוי. במקביל הוחל בקידוח בארות מים, הוקמו מגדלי המים ב"אגרובנק" ובמולדת ובהם בריכות אגירה, והונחה מערכת צינורות מרכזית של מים וביוב. הותקנה רשת חשמל וסודר שירות אוטובוסים קבוע של קואופרטיב "דרום יהודה" של תחבורה סדירה לתל אביב. המוסדות המשכנים סייעו במימון השמירה ובפיקוח על הבנייה, השתתפו בהוצאות החינוך ובמילוי הצרכים השונים של התושבים.

החומר בנושא ראשיתה של העיר ותולדותיה מתוך:
  • "חולון – היסטוריה" מאת: רמי אהרוני, חוקר תולדות חולון.​
  • מתוך החוברת "מחולות לחולון", בהוצאת עיריית חולון, 1994 כתיבה ועריכה: סמדר בת-אדם, איסוף חומר: נעמי כץ.