בתקופה הפרהיסטורית היה באיזור חולון אגם מים רדוד, משופע בבעלי חיים ממוצא טרופי. האתר נחפר בשנים 1963 – 1964 על ידי הארכאולוגית תמר יזרעלי-נוי ונמצא שהוא מן התקופה האשלית התחתונה, כלומר לפני למעלה 150,000 שנה. האדם האשלי שהתגורר באיזור שהיה תערובת של ביצה ויער, עסק בצייד, ואכן בחפירות נמצאו בין השאר חט של פיל, עצמות צבי וצב גדול. שרידים נוספים מוכיחים בעליל קיומם של פילים, תנינים, איילים, סוסי יאור וכד'. בין כלי הציד הרבים שנמצאו היו גרזיני יד, מקרצפים, מרצעים, מקבות ועוד.
חדק של פיל בן כ 200,000 שנה נמצא בחפירה ארכאולוגית
צילום: משה פרידן, 12.8.1964
בתקופת האבן המאוחרת הוקם ישוב באיזור חוסמסה (מקור השם כנראה במילה פרסית שמשמעותה אדמת החמרה באיזור) שהמשיך להתקיים בתקופת הברונזה עד שחרב בשנת 1,000 לפני הספירה. לאחר מכן הוקם היישוב מחדש בתקופה הישראלית והיה מיושב גם בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בתקופה הערבית הקדומה במאה השביעית לספירה, חרבה החקלאות באיזור והשטח כולו כוסה בידי חולות נודדים.
היישוב החדש באיזור חולון הוקם בידי הערבים רק בשלהי המאה התשע-עשרה. בסמוך לחולון היה הכפר תל-א-ריש, בסמוך לו הוקמו "סכנות" כגון: סכנת דארוויש, סכנת אבו-כביר ועוד. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים ישבו מספר שבטי בדואים באיזור ממזרח לחולון (כיום באיזור כביש מספר 4).
חפירות בשכונת ג'סי כהן
צילום: יריב שפירא, 1965
החומר בנושא ראשיתה של העיר ותולדותיה מתוך:
"חולון – היסטוריה" מאת: רמי אהרוני, חוקר תולדות חולון.
החוברת "מחולות לחולון", בהוצאת עיריית חולון, 1994. כתיבה ועריכה: סמדר בת-אדם, איסוף חומר: נעמי כץ.