הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
 

קרינה

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​בתחום הקרינה, ניתן למצאו בעמוד זה, מידע אודות הקרינה המייננת והקרינה הבלתי מייננת.

קרינה מייננת​

בתחום הקרינה המייננת אנו כוללים קרינה מחומרים רדיואקטיביים ממכשירי רנטגן וממאיצים הנמצאים בשימוש מוסדות רפואיים, בתעשייה ובמכוני המחקר.
כמו כן מדובר על גז הראדון הטבעי וחומרים רדיואקטיביים בחומרי בניין. ניתן לבדוק ריכוזם של אלה ע"י מעבדות מוסמכות לכך. 

מדידות ריכוז גד ראדון

תחום משנה: קרינה מייננת – מדידות גז ראדון
אחראי עדכון: מתכננת סביבתית​

היסוד "ראדון" הינו גז רדיואקטיבי אציל, חסר ריח, טעם וצבע. בגלל חוסר פעילות כימית עם רוב החומרים, הוא יכול לחדור בקלות מהקרקע לתוך המבנים. ניתן לגלות אותו ולמדוד את ריכוזו רק באמצעות גלאים מיוחדים. הראדון נובע מההתפרקות הרדיואקטיבית של היסוד ראדיום, הקיים בכל סוגי הקרקע וכמובן בחומרי בנייה העשויים מאדמה. בכל בית, אפילו המאוורר ביותר, קיים ראדון, כיוון שכל סוג קרקע וחומר בנייה, המכיל אדמה, פולט ראדון.
   
כדי להגן על האוכלוסייה מפני ראדון, קבע המשרד להגנת הסביבה, בהתאם להמלצות הוועדה הבין-לאומית להגנה מקרינה, כי "רמת הפעולה", דהיינו ריכוז הראדון המירבי המותר בבתי מגורים, תהיה 200 בקרל/מ"ק. כאשר הממוצע השנתי של ריכוז הראדון בחדר, בתנאי מחיה רגילים, עולה על רמת הפעולה, יש לבצע פעולות להקטנתו. כדי שריכוז הראדון בחדר ייצג את הממוצע השנתי, שניתן להשוות עם רמת הפעולה, יש למדוד אותו במשך 3 חודשים לפחות (באופן מעשי בין 3 ל-6 חודשים) בתנאי מחיה רגילים.
 
לרוב, הגורם הראשי לריכוז ראדון במבנים הגבוה מרמת הפעולה, הוא חדירה מן הקרקע. מקור זה קיים בחדרים צמודי קרקע. בתנאים של חוסר אוורור, פליטת גז הראדון מחומרי הבניה (בעיקר מבטון מסיבי), יכול לגרום לריכוז ראדון הגבוה מרמת הפעולה.
  
במהלך שנת 2006 בוצע סקר גז ראדון במקלטים ב -52 בתי ספר בעיר חולון. התוצאות שהתקבלו היו נמוכות מהסף התחתון שנקבע ע"י המשרד להגנת הסביבה ולכן אין בעיית גז ראדון במקומות שנבדקו (זאת מלבד המקלט בבית ספר "נאות שושנים" שהיה סגור כל זמן הבדיקה ולכן היא אינה אמינה).
 

קרינה בלתי מייננת

קרינה בלתי מייננת היא קרינה אלקטרומגנטית שאינה מייננת את האטומים שהיא עוברת דרכם. בהתחשב ביכולת הישירה לייצור שינויים בתאים החיים, קרינה בלתי מייננת מסוכנת פחות מקרינה מייננת, אך גם לה עלולה להיות השלכה שלילית על הבריאות והיא עלולה לפגוע באופן עקיף בתאים חיים.
 
בחיי היום-יום אנחנו חשופים לקרינה בלתי מייננת בכל מקום ממקורות שונים:
  • קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד (ELF) שמקורה במתקני החשמל
  • קרינה בתחום תדרי הרדיו (RF), שמקורה במתקני התקשורת האלחוטית: טלפוניה ניידת, רשתות סלולאריות, מתקני שידור לטלוויזיה ולרדיו
  • קרינה של האור הנראה
  • קרינה של אינפרא-אדום
  • חלק מתחום האולטרא-סגול
  • לייזרים
מדיניות המשרד להגנת הסביבה בתחום הקרינה הבלתי מייננת מבוססת על עיקרון הזהירות המונעת במטרה למזער, ככל האפשר, בטכנולוגיות הקיימות ובעלות סבירה את חשיפת הציבור לקרינה. מטרה נוספת היא לצמצם את השטחים בהם חלה מגבלת בנייה בגלל סכנת קרינה.​​
      
החוק למניעת הקרינה הבלתי מייננת ה'תשס"ו-2006 התקבל בכנסת בראשית שנת 2006 . מטרת החוק להגן על הציבור מפני הקרינה הבלתי מייננת ולהסדיר את העיסוק בהקמתם והפעלתם של מקורות קרינה בלתי מייננת, כמו גם את נהלי מדידת הקרינה.
 
בשנת 2009 אושרו התקנות המלוות את החוק: תקנות הקרינה הבלתי מייננת השס"ט-2009  התקנות מסדירות את רישוי העיסוק במקורות קרינה בלתי מייננת ואת הרמה המקצועית הנדרשת מן העוסקים בנושא הזה. התקנות מחייבות למדוד
 
את רמות הקרינה הבלתי מייננת. התקנות מחייבות גם לפרסם את כל המידע הזה ברבים.
 
במסגרת תקנות  חופש המידע, ניתן למצוא כאן מידע אודות:

מוקדי שידור של אנטנות סלולריות

תחום משנה: קרינה בלתי מייננת ממתקנים סלולרים
אחראי עדכון: מנהלת היחידה
 
כיום פועלים בישראל ארבעה מפעילי תקשורת סלולרית: פלאפון תקשורת בע"מ, מירס תקשורת בע"מ, פרטנר תקשורת בע"מ וסלקום תקשורת בע"מ.
 
מחלקות ההנדסה של חברות הסלולריות קובעות את מיקום אתרי השידור בכפוף לאישור ופיקוח המשרד להגנת הסביבה.
שידורים סלולריים בישראל מוגבלים בתחום של קרינה בלתי מייננת - 700 - 2500 מגה הרץ.
המשרד להגנת הסביבה בודק ומאשר את הפעלת אתרי השידור בארץ מהיבט בטיחות קרינה ומנפיק היתר קרינה פרטני לכל מוקד שידור.

על פי הדוחות העדכניים שבידינו קיימים בחולון 129 מתקנים סלולרים מסוגים שונים כלהלן:​
  • אנטנה משתפלת:       4 
  • אנטנת עוקץ:             6
  • אתר זעיר חיצוני:       1
  • אתר זעיר פנימי:       19
  • מתקן גישה אלחוטי:  52
  • תורן על הגג:            29
  • תורן קרקעי:             18

 להלן חלוקת המתקנים לפי חברה:
  • פלאפון תקשורת בע"מ: 43
  • PHI  תקשורת בע"מ: 41
  • סלקום תקשורת בע"מ: 41
  • הוט מובייל: 4​​​
קישור לדו"ח

מדידות שדה מגנטי ממתקני חשמל

תחום משנה: קרינה בלתי מייננת ממתקני חשמל
אחראי עדכון: מתכננת סביבתית
 
כל אדם נחשף בחיי היומיום, במידה זו או אחרת, לשדות אלקטרומגנטיים, הנובעים ממקורות טבעיים או מלאכותיים והמופיעים בתדרים שונים.
  
בשנת 2006 אושר בכנסת חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו-2006.חוק זה נועד להגן על איכות הסביבה ושלום הציבור ובריאותו מפני ההשפעות הפוגעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. החוק מסדיר את העיסוק במקורות קרינה בלתי מייננת, בין היתר על ידי קביעת איסורים וחובות המיועדים ליישם עקרון הזהירות המונעת. נכון להיום אין תקן שקובע סף לעוצמת השדה המגנטי. קיימות המלצות לסף של 1000 מיליגאוס לחשיפה אקוטית קצרת טווח (חשיפה רגעית). קיימת המלצה לתכנון של מתקני חשמל חדשים לפי סף לחשיפה ממושכת של עד 2 מיליגאוס. 
      
 המשרד להגנת הסביבה פועל על פי עקרון הזהירות המונעת ואחת ממטרותיו העיקריות היא למזער ככל האפשר, באמצעים טכנולוגיים הקיימים ובעלות סבירה, את חשיפת הציבור לקרינה אלקטרומגנטית, ולצמצם את השטח שבו חלות מגבלות בניה בגלל הקרינה. רמת השדה האופיינית אינה עולה על 0.4 מיליגאוס. 
   
היחידה לאיכות הסביבה נותנת מענה של טיפול בתלונות והיתרי בניה בכל הנוגע לחשיפה לקרינה בתחום רשת החשמל, בשיתוף חברת החשמל והמשרד להגנת הסביבה.

      
 עיריית חולון ביצעה סקר חשיפה לשדות מגנטיים בתחום רשת החשמל במוסדות החינוך בעיר במהלך שנת 2008. הסקר הקיף את כל גני הילדים ובתי הספר בעיר. כל ההמלצות הנדרשות, הן בגני הילדים והן בבתי הספר, בוצעו בהתאם להנחיות חברת אי.אמ.סי, שביצעה את מדידות הקרינה עבור עיריית חולון. ככלל, רמות הקרינה במוסדות החינוך בעיר חולון הינם בתחום ההמלצות של המשרד להגנת הסביבה.

  
קישור לדו"ח
2017
2016
2010
2009
2008