הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
 

עץ השקמה

​​​​​בצומת הכניסה לעיר ניצב עץ שקמה גדול ויפה, שריד לעצים שפארו בעבר את כל אזור מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל. עץ ​דומה, אחד מאותם עצי שקמה אותם פגשו ראשוני המתיישבים, מופיע מעל גבי סמלה של העיר חולון. עץ השקמה נבחר כסמלו של היישוב הצעיר בשל יכולתו המופלאה להתגבר על הקשיים ולהתחדש, זהו גם מקור שמו בעברית.

פיקוס השקמה (Ficus sycomorus) הוא עץ בן למשפחת התותיים. בית גידולו הטבעי הן הסוואנות של מזרח אפריקה. לארץ הגיע כנראה ממצרים והובא משם לארץ ישראל בידי האדם. השקמה במצרים ובאפריקה מואבקת על ידי צרעות המטילות את ביציהן בתוך הפירות הנקראים "פגה" וכך הן גורמות להבשלת הזרעים. בארץ לא נמצאת צרעה כזאת ולכן ההפצה היא בעזרת ייחורים. קיומה של השקמה מותנה בהימצאות מי תהום זמינים בקרקע.
פיקוס השקמה

שמו הערבי של העץ הוא "ג'ומז". בתלמוד נזכרים ענפיו נושאי הפרי הנקראים "גמזיות". קורות העץ חסונות מאד ומחזיקות מעמד בפני ריקבון במשך שנים רבות, לכן עשו מהן המצרים הקדמונים ארונות קבורה. קשה מאד לאמוד את גיל השקמה בשל העובדה שגזע העץ אינו מכיל טבעות, יחד עם זאת מעריכים את גיל העצים באזורנו בכמה מאות שנים.
במקורות היהודיים נזכרת השקמה כמציינת את הגבול בין גליל תחתון לעליון. [1] הנביא עמוס היה "בולס שקמים" [2], כנראה נהג לנקב את הפירות בכדי לזרז את הבשלתם. בספר מלכים א (י, 27) נכתב : "כשקמים בשפלת החוף לרוב". עוד מעניין לדעת כי העיר חיפה נקראה בימי קדם "שקמונה".
בעירנו חולון נמצאים עשרות עצי שקמה (נא ראה/י את מפת עצי השקמה באתר). הבולטים מבין עצי השקמה ניצבים בפינת הרחובות שנקר ומקווה ישראל, בכיכר השבעה, בשדרות דוד בן גוריון ועוד.
      
בסקר שנערך בעיר על ידי ד"ר מיכה נצר בשנת 2007 נמנו למעלה מ 100 עצי שקמה הפזורים ברחבי העיר. עוד נמצא עצי שקמה בתל אביב (ברחוב המלך ג'ורג', גן הבימה, נוה צדק ועוד), ביישוב אזור הסמוך לחולון, בצומת מבקיעים שבכביש אשדוד אשקלון, בנתניה (השקמה של "אום חאלד") ועוד.
   
לותיקים שבינינו זכור לטוב שירה היפה של ריקה זראי "גן השקמים" (מילים יצחק יצחקי, לחן יוחנן זראי).
      
[1] "שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן והגליל ושלוש שלוש ארצות לכל אחת ואחת גליל העליון וגליל התחתון והעמק מכפר חנניא ולמעלן כל שאינו מגדל שקמין גליל העליון מכפר חנניא ולמטן כל שהוא מגדל שקמין גליל התחתון ותחום טבריא העמק וביהודא ההר והשפלה והעמק ושפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר המלך מבית חוורן עד הים מדינה אחת ולמה אמרו שלוש ארצות שיהו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה ר"ש אומר לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה ושאר כל הארצות כהר המלך וכל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים" (תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, דף כה,ב פרק ט הלכה ב משנה ).
[2] "וַיַּעַן עָמוֹס, וַיֹּאמֶר אֶל-אֲמַצְיָה, לֹא-נָבִיא אָנֹכִי, וְלֹא בֶן-נָבִיא אָנֹכִי:  כִּי-בוֹקֵר אָנֹכִי, וּבוֹלֵס שִׁקְמִים.  טו וַיִּקָּחֵנִי יְהוָה, מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן; וַיֹּאמֶר אֵלַי יְהוָה, לֵךְ הִנָּבֵא אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל" (עמוס ז, יד).

עץ השקמה בצומת חולון  ​

במשך שנים רבות עמד עץ השקמה, סמל העיר – בכניסה הצפונית לעיר.  בעקבות בניית מחלף עילי חדש על ידי חברת "נתיבי איילון" ומתוך רצון עז לשמור על סמלה של העיר, הועתק  בקיץ 2005 העץ ממקומו. העץ הועבר במבצע הנדסי וגנני מורכב מעמדתו בחזית כביש מספר 44 (יפו –רמלה – ירושלים) אל פנים הצומת, אל הנתיב הפונה לחולון, שם כולנו מקווים ישגשג, יפרח ויפאר את הצומת כפי שעשה במשך דורות רבים בעבר.
עץ השקמה בחולון