הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 

 

תוכנית אב "השידרה הירוקה"

​​​​​​​​​​​​​​​מהי תוכני​ת השידרה הירוקה?

תוכנית האב "השידרה הירוקה" שאושרה על ידי הוועדה המקומית בישיבתה מיום 03-01-2021​ הינה מסמך מדיניות כוללני מנחה לשטח 'התווך הירוק' שיקשר בין שכונות מגורים צמודות קרקע ומתחם תעסוקה בצפיפות גבוהה, ושישלב אותו ברשת השטחים הפתוחים הירוקים בעיר. על בסיס תוכנית האב יגזרו תב"עות מפורטות ע"פ הצורך.

מפת תוכנית השידרה הירוקה

אילו שטחים נכללים בתו​כנית? 

השידרה הירוקה יוצרת רצף ירוק בין החווה החקלאית החינוכית שלאורך רחוב המלאכה ובין מקווה ישראל. התוכנית 'תאחה' את הרקמה העירונית במפגש בין אזור המגורים ואזור התעסוקה ותהווה בסיס לרשת הליכה ואופניים שתחבר בין הרקמה הקיימת והרקמה החדשה.
גודל השטח כ-106 דונם ואורכו כ-2 ק"מ.
השטחים הסמוכים לתוכנית:
בדרום מערב: שכונות המגורים: נווה פנחס (השומרונים), נווה ארזים, מפדה אזרחי.
בצפון מזרח: רחוב הנחושת, אזור תעשייה חולון, מוסדות הציבור במתחם 'הרצפלד', שטח 'מקורות'.
בדרום מזרח: רחוב המלאכה, אזור התעשייה חולון.
בצפון מערב: 'מקווה ישראל'​

קצת על ההיסטוריה החקלאית של האזור

העיר חולון ממוקמת במרחב לו היסטוריה חקלאית ארוכה, אשר לה תפקיד מהותי בהתפתחות של החקלאות המקומית. נקודות ציון חשובים במרחב חקלאי זה כוללים את: הכפר הערבי חוסמסה, מקווה ישראל, מכון וולקני, החווה החקלאית הלימודית, חוות שלם, בתי הבאר שבתל גיבורים ועוד.
מרחבים חקלאיים אלו שונים זה מזה בקנה המידה, במטרותיהם ובמשמעותם. ביניהם קיימים מוסדות חינוכיים, מחקריים, חווייתיים, בקנה מידה מקומי-עירוני ועד ארצי, אשר תרמו ותורמים להתפתחות החקלאות ברמה המקומית ואף הלאומית.
בתחום התוכנית מספר אלמנטים לשימור, כדוגמת מבנה הגלריה העירונית הממוקמת בתא השטח של החווה החקלאית, ומרחבים נופיים להם משמעות אקולוגית ותרבותית כרכס הכורכר, חורשות העצים, שדרות הדקלים והליבה הנופית ההיסטורית של החווה החקלאית.

מה המצב הקיים בשטח היום?

על אף הפוטנציאל והערכים הנופיים המצויים בה, 'השידרה הירוקה' מתפקדת כיום כעורף עירוני, בשל מערכת התנועה העירונית והמוסדות המנוהלים המצויים בתחומה. האתר מורכב מתאי שטח נפרדים הנחצים על ידי רחובות השופטים, פרופ' משה שור וטהון. השטח משמש כרצועת חיץ בין אזור מגורים המיועד לשימור תבנית הבנייה ובין אזור התעשייה של חולון, המשלב כיום בעיקר תעשייה מסורתית.
לאורך כל 'השידרה הירוקה' קיימים עצים גדולים ומרשימים היוצרים סביבות איכותיות ומוצלות, תצורות נוף ומיני צמחים, המאפיינים את תרבות הנוף המקומית בכלל ואת אלו של חוות חקלאיות בפרט. זוהי סביבה נופית ערכית אשר לה פוטנציאל רב כמרחב של פנאי. בפועל, מרחב זה, על ערכיו הנופיים, הינו חבוי וברובו לא נגיש. המרחב מרובה כלי רכב וגדרות שתוחמות מוסדות עירוניים, מפעלים ומגרשים פרטיים.
המוסדות המנוהלים הרבים המצויים בתחום 'השידרה הירוקה' וסביבתה, ביניהם מוסדות חינוכיים, קהילתיים ודתיים, מושכים אליהם אוכלוסיות רבות, אך גם הם מפנים עורף ל'שידרה הירוקה'. למרות שהכניסה למוסדות היא מכיוונה, המבנים מרוחקים מגבול המגרש ומוקפים גדרות גבוהות, ולמעשה אין ממשק בין המוסדות לשטחים הפתוחים המקיפים אותם.

מתחם החווה החקלאית: החווה החקלאית מתפקדת מזה שנים רבות כמוסד חינוכי שהכניסה אליו מוגבלת לילדי מערכת החינוך בשעות הבוקר. בחווה צמחייה מפותחת הכוללת מרחבים מוצלים, שדרות עצים היסטוריות ומטעים מעובדים. החווה אינה נגישה לתושבי השכונות הסמוכות ומשתמשי אזור התעשייה הסמוך כשטח ירוק. לאורך רחוב המלאכה היא מציגה נוכחות מגודרת של אי סגור, אשר אינה מזמינה משתמשים עירוניים. מצפון לחווה החקלאית, בתוך מתחם מגודר, קיימת הגלריה העירונית השוכנת בלב רכס כורכר ייחודי ובעל ערכים אקולוגיים, ומדרום אזור מופר המשמש כחניי​ה זמנית. בשטח קיימים מספר מבנים פרטיים שנבנו ללא היתר. במערב שוכן בית הכנסת קדושי בבל. 
פארק נווה ארזים ופינת החי העירונית: פארק נווה ארזים הוא פארק שכונתי פעיל, בו מתקיימות פעילות קהילתית ופעילויות פנאי שונות. הפארק מקושר היטב לשכונת המגורים ע"י רחובות 'הולנדיים', אך אינו מקושר כלל לאזור התעשייה. מרחב הפארק מאופיין בחורשת עצי אקליפטוס ותיקה היוצרת מרחב מוצל איכותי, בנוסף לשדרת דקלים היסטורית. פינת החי הקיימת מרובת גדרות ומצמצמת הנגישות לפארק.
ציר המוסדות ומתחם הרצפלד: ציר המוסדות מתפקד ברובו כציר שירות עבור המוסדות המשיקים לו ומהווה כיום מרחב המתעדף כלי רכב. כניסת ההיסעים למוסדות השונים היא מציר זה והאזור מרובה חניות רשמיות וארעיות בין עצי החורשה. רבים מהדיירים בסמיכות לציר עושים בו שימוש כחנייה, או כדרך גישה נוספות לביתם. בתחום השטח אין מדרכות או שבילי הליכה, אך קיים חיבור משמעותי לגן דובנוב. בשטח ממוקמת חורשה רבת צל ומגוונת, ששימורה משמעותי מבחינה נופית ואקולוגית.
שצ"פ בגבול מקווה ישראל: מצפון לרחוב טהון ממשיכה החורשה ובממשק עם מקווה ישראל - מתפתחת לצמחיית חלוץ מקומית ובוגרת. בתא שטח זה תנאים מתאימים להשהיית מי נגר והתפתחות עולם חי מקומי.

מה החזון של התוכנית?

'השידרה הירוקה' של חולון הינה מרחב ציבורי רב תחומי, אשר משמש תשתית קהילתית ירוקה המחברת בין חלקי העיר. תשתית זו תבוסס על חקלאות + טבע עירוני + אקולוגיה + קהילות.
החזון של 'השידרה הירוקה' מבוסס על ארבעה רעיונות מרכזיים:
  1. מעורף עירוני לשידרה ירוקה.
  2. מרצועת חיץ לרצף המחבר בין חלקי העיר - ממזרח למערב ומצפון לדרום.
  3. לא עוד שצ"פ (שטח ציבורי​ פתוח) - מרחב חקלאות, טבע עירוני, אקולוגיה וקהילות.
  4. ממספר מרחבים ציבוריים למרחב ציבורי אחד.

רעיון מרכזי בתוכנית: יצירת רצף המחבר בין חלקי העיר 

בתקופה האחרונה התגלתה יותר מתמיד חשיבות המרחב הציבורי הטבעי בלב העיר לבריאות הציבור. בין הנושאים החשובים נכללים: תשתית טבע עירונית, מניעת הצפות, הליכתיות וקהילה כבסיס לחוסן עירוני. נושאים אלו מובילים את פרויקט ''השידרה הירוקה'' ומשלבים אותם באזור עירוני מתחדש. 
המטרה הינה להתוות מדיניות וליצור חזון תכנוני לשידרה ירוקה, רציפה ורחבה, שתאפשר חיבור 'רך' ומזמין בין שכונות המגורים הקיימות בצפיפות ובבנייה נמוכה, בהן: נווה ארזים, נאות יהודית, שכונת השומרונים ומפדה אזרחי לבין אזור התעסוקה המתחדש בבניה צפופה, גבוהה ומרובת שימושים. פיתוח השטחים הציבוריים הפתוחים יהווה מנגנון לעידוד הפיתוח של אזור התעשייה מעורב השימושים.
'השידרה הירוקה' תיצור מערכת תנועה המשכית להולכי רגל ואופניים בין מקווה ישראל ועד פארק החולות, ומעברים עירוניים נגישים לאזור התעסוקה שישלב פעילות מסחר, בילוי ופנאי.  
המרחב הירוק הפתוח יכלול מוקדי פעילות נקודתיים שיכללו: רחבות עירוניות במפגש עם הרחובות הראשיים, חקלאות עירונית וקהילתית, מוקדי שימור וטיפוח אקולוגי, אזורי שהייה, פנאי ומשחק ועוד, ע"פ הצרכים העירוניים. לאורך השידרה יפותח אלמנט מים הכולל זרימה עונתית/קבועה ובריכות אקולוגיות, ליצירת חווית טבע ומיקרו-אקלים עירוני מאזן. התוכנית תאפשר שיתופי פעולה בין מוסדות עירוניים ובין אלה לפעילויות ביוזמה פרטית.

מהן מטרות התוכנית?

מטרות התוכנית של 'השידרה הירוקה' מחולקות לשלוש טיפולוגיות של שטחים פתוחים עירוניים: 
ציר ירוק - מרחב לינארי ירוק בתחומי העיר:​
  • ​רצף נופי ירוק בין מקווה ישראל לפארק החולות (אקולוגי והידרולוגי).
  • רצף תוכני - חיזוק נרטיביים מקומיים (חקלאות, טבע, היסטוריה, תעשיה זעירה).
  • רצף תנועה - הליכה/אפניים/תנועה חלופית.
​​חלל ציבורי ירוק - מרחבים ציבוריים ירוקים פתוחים ופעילים:
  • מרחב אחד הכולל מתחמים רבים.
  • חיבורים בין שכונות המגורים לבין אזור התעסוקה והמגורים המתחדש.
  • היפוך חזיתות - מחצר אחורית לחלל פעיל.
  • מרחב מוטה הולכי רגל - צמצום תנועה מוטורית.
  • מגוון מרחבי פעילות לכל הקהילות המשיקות למרחב.
  • טיפוח והעצמה של איכויות אקולוגיות במרחב.
תשתית עירונית קהילתית ירוקה - תשתית חיונית המשרתת את העיר ואזוריה השונים:
  • חיבור 'השידרה הירוקה' לרשת שטחים ירוקים, עירונית ומטרופולינית.
  • 'השידרה הירוקה' כחלק ממערך ניהול מי הנגר העירוני.
  • מִפרקים עירוניים פעילים ונרחבים בנקודות המפגש עם מערך התנועה העירוני. 
  • תמהיל שימושים מגוון: שעות פעילות, שימושים משולבים, פתיחת גדרות, יזמות קהילתית/עירונית.
  • מיתוג מחודש של המרחב: נרטיבים של עבר ונרטיבים עכשויים.

מהם עקרונות​​ התוכנית?

  • איחוי הרשת העירונית: חיבור בין שכונות המגורים לאזור התעסוקה המתחדש.
  • שדרת הולכי רגל ורוכבי אופניים רציפה.
  • ממשק פעיל עם אזור התעשיה: במִפרקים של 'השידרה הירוקה' ומערכת התנועה העירונית ובדופן אזור התעסוקה המתחדש.
  • פארק עירוני: פיתוח ושיקום שטחים ציבוריים ירוקים הקושרים בין חלקי 'השידרה הירוקה' והעיר.
  • טבע עירוני: שימור וטי​פוח אקולוגי של מרחבים קיימים: גבעת הכורכר, חורשות, שטח בור ושקע ניקוז.
  • עירוב שימושים ומפגש בין משתמשים: תעסוקה, תעשיה, מגורים, אוכלוסיות מיוחדות.
  • פיתוח מוקדי חקלאות עירונית: לאורך השידרה, בשטחים הפתוחים המנוהלים, בתחום המוסדות וע"ג המבנים.
  • מערך מים לינארי: פיתוח תוואי מים ובריכות. 

מפת התוכנית

התוכנית ה​​​מוצעת:

"השידרה הירוקה" של חולון הינה מרחב עירוני ירוק ולינארי, הקושר בין חלקי העיר השונים. בתחומו מוקדי פעילות ופנאי, מוקדי חקלאות עירוניים ומגורים, ולאורכו מוסדות עירוניים, מסחר, תעסוקה ומגורים. 
לכל אורך התוכנית שטחים ירוקים ציבוריים פתוחים הכוללים: פארק רציף ובו מרחבי טבע עירוני ושטחים ציבוריים ירוקים מנוהלים – מוקדי חקלאות עירוניים. לכל אורך השטח הפתוח ישנה שדרת הולכי רגל ורוכבי אופניים, המחברת בין מקווה ישראל לחווה החקלאית. בניצב לשדרה זו ישנם שבילי הולכי הרגל, המחברים בין שכונות המגורים ואזור התעסוקה לצורך חיזוק קשרי עבודה, בילוי ומסחר בין שני האזורים. 
בממשק בין שטחי הפארק, בינוי העירוני ורשת הדרכים העירונית מוצע פיתוח של מוקדים – רחבות עירוניות, פעילות ופיתוח לינארי: שדרה עירונית פעילה לאורך חזית מסחרית ודפן הפארק.
מפת התוכנית המוצעת 

רשת עירונית – תנו​​​עה ותשתית ירוקה

"השידרה הירוקה" תתחבר למערכת השטחים והצירים הירוקים העירונית הקיימת והמתוכננת, ותהווה תשתית ירוקה להתפתחות עירונית. בהתאם, בתחום התוכנית ישוקמו שטחי פארק קיימים, יפותחו חדשים ויוגדרו צירים ירוקים המשכיים.
מערכת התנועה המוטורית בתחום התוכנית תתחבר למערכת התנועה העירונית, ותתוכנן תוך דגש על מיתון תנועתי וצמצום חניות ומיסעות לטובת שטחים ירוקים רציפים:
  • בדופן פארק נווה ארזים: שדרה עירונית פעילה, דופן מסחרית לפארק, אשר בחלקה מתאפשרת גישה לכלי רכב.
  • ציר המוסדות: מערכת התנועה תישאר דומה לזו הנוכחית, תוך צמצום רוחב זכות הדרך וכמות החניות. 
רשת עירונית: תנועה ותשתית ירוקה 
פיתוח מוקדי מול פ​​​יתוח לינארי
החיבור בין "השידרה הירוקה" לעיר (מערכת התנועה והבינוי) ייעשה בשני אופנים:
  1. פיתוח לינארי: בדופן אזור התעסוקה שדרה עירונית פעילה, שתושתת על חזית מסחרית בדופן המגרשים הפרטיים. 
  2. פיתוח מוקדי: במִפרקים עם מערכת התנועה העירונית רחבות עירוניות פעילות, שיתעדפו תנועה ושהייה של הולכי רגל ויאפשרו רציפות תנועה בין השטחים הירוקים. 
פיתוח מוקדי מול לינארי בשידרה הירוקה
מערכת שטחים​​ וצירים ירוקים
בתחום התוכנית שני סוגים של מרחבים ירוקים ציבוריים:

שטחים ירוקים ציבוריים פתוחים: שטחי פארק עירוני הכוללים טבע עירוני (רכס כורכר, חורשות עצים, בריכות אקולוגיות), אזורים מגוננים, שבילים, רחבות ומתקני משחק ופנאי לרווחת הציבור. בתחום מרחבים אלה שבילים המחברים בין חלקי העיר השונים.

ש​טחים ירוקים ציבוריים מנוהלים: מתחמים ירוקים שהכניסה אליהם מבוקרת, הכוללים:

  1. חווה חקלאית עירונית – הפיכת החווה הלימודית, לתלמידי בית הספר, למרחב קהילתי עירוני.
  2. מתחם חקלאות טיפולית עירוני - בחצר מוסדות החינוך והקהילה, תוך גיבוש מערך תפעולי משותף.
  3. פינת חי עירונית – שילוב פינת החי או פינויה מהשטח יוחלט בהמשך ע"י העירייה.
 מערכת שטחים וצירים ירוקים
חלוקה לתאי שטח – מקטעי​​ם ומִ​פרקים עירוניים:
'השידרה הירוקה' מחולקת לארבעה מקטעים, הנובעים ממערכת התנועה העירונית. ארבעת המקטעים שונים זה מזה באופי המרחב, הממשק עם העיר, הפעילויות המתקיימות בהם, אופי הצמחייה הגדלה בהם ועוד:
A. החווה החקלאית
B. פארק נווה ארזים
C. ציר המוסדות
D. שצ"פ חיבור למקווה ישראל

המִפרקים העירוניים הינם המקומות בהם "השידרה הירוקה" נקטעת על ידי מערכת התנועה העירונית. מערכת התנועה מנתקת את הרצף של השטחים ומקשה על הקריאה של השידרה כציר המשכי. המִ​פרקים העירוניים מחייבים התייחסות תכנונית מיוחדת מחד, ומאידך - מהווים הזדמנות כמקומות בהם העיר פוגשת את השטח הירוק ומזמינה את התושבים פנימה.
במסגרת התוכנית הוגדרו חמישה מִפרקים משמעותיים:
  1. מִפרק רחוב הנחושת והשופטים
  2. מִפרק רחוב פרופסור משה שור
  3. מִפרק חיבור לרחוב הפלד
  4. ו-5. מִפרק רחוב טהון ומִפרק חיבור למקווה ישראל 
 החלוקה לתאי השטח

מה יהי​ה כאן?
לא עוד שצ"פ אלא פעילויות בנושאי חקלאות, טבע, אקולוגיה וקהילה.
בתחום "השידרה הירוקה", בדפנותיה הבנויות ובמִפרקים בינה ובין רשת התנועה העירונית - מגוון של פרוגרמות מסוגים שונים, אשר מטרתן ליצור מרחב המתאים לאוכלוסיות רבות, הפעיל לאורך זמנים שונים.
מומלץ לערוך חשיבה אסטרטגית כלל מערכתית ליצירת מרחב אחד משותף לכלל הקהילות בחולון. לאזור "השידרה הירוקה" משיקות כיום קהילות רבות, אשר בעתיד צפויות אף להתרחב. כחלק מהתפיסה של יצירת מרחב אחד, המשמש אוכלוסיות שונות, יידרשו תיאומים מנהלתיים ליצירת שיתופי פעולה בין גורמים עירוניים וקהילתיים שונים. בניית מערכי פעילות, פתיחה והסרה של גדרות והפעלת מרחבים בשעות שונות לאוכלוסיות שונות. התוכנית ממליצה למנות גוף מקצועי שינהל את התכנון והתפעול של כל מרחב "השידרה הירוקה" על כל הפעילויות שבו.
בין האוכלוסיות שחולקות את המרחב: כלל תושבי העיר והמטרופולין, תושבי השכונות הסמוכות, עובדי ומבקרי אזור התעסוקה, תלמידי מערכת החינוך, קהילות עם צרכים מיוחדים, נוער ואנשים מבוגרים.
 
פעילויות בשידרה: קהילתית, חקלאית, מסחרית ועוד
התוכנית מציעה לשתף את הציבור במימושה
הן בתחום התוכנית והן בסביבה המיידית המשיקה לה ישנם בעלי עניין רבים ומגוונים, ביניהם: תושבי השכונות הסמוכות, מוסדות החינוך והקהילה בסביבת התו​​כנית, יזמים פרטיים במגרשים שמשיקים לתוכנית, עובדי אזור התעסוקה, משרדים עירוניים שונים ועוד. קידום התוכנית והגשמת החזון שלה למרחב פעיל הפונה לאוכלוסיות רבות יחייב פיתוח תהליכים של שיתוף בעלי עניין, לרבות שיתוף ציבור ויצירת דיאלוג בין בעלי העניין השונים. לקראת קידום התכנון המפורט מתוכנן לקיים הליך של שיתוף ציבור.

מה יידרש כ​​די לממש את התוכנית?

בתחומי הקו הכחול, מרבית התוכנית המוצעת ניתנת למימוש מיידי באמצעות החלטה עירונית (ללא הליך סטטוטורי). השדרה העירונית המתוכננת בתא שטח נווה ארזים, הרחבות העירוניות במִפרקים, ושימושים ציבוריים אחרים המוצעים בממשק איזור התעסוקה חייבים בהליכי תיאום והנחיה של יזמים פרטיים. בתא שטח החווה יידרש הליך סטטוטורי ותיאום מול רשות מקרקעי ישראל וקק"ל, ששותפים בבעלות על הקרקעות.
 
תוכנית מוצעת, מאושרת, חלוקה לאזורים וקווים כחולים לתכנון 

חווה חקלאית: המצב המתוכנן משנה משמעותית ​את המצב המאושר, הן מבחינת היקף בינוי והן מבחינת אופיו ופריסתו במרחב. המצב המוצע הופך ייעודי דרך ומגורים לשימושים ירוקים. לשם מימוש התוכנית יידרש הליך סטטוטורי ותיאום מול רשות מקרקעי ישראל וקק"ל, ששותפים בבעלות על הקרקעות.
בנוסף, יש צורך בתיאום והנחיה של פרויקטים על מגרשים פרטיים שמשיקים לשטח התוכנית.

פארק נווה ארזים: מרבית השטח בתחום הקו הכחול הינו שטח בבעלות ציבורית, בייעוד ציבורי. חלק מהשטח מוגדר לשימוש ירוק וחלק לשימושי דרך. מימוש התוכנית באוזרים אלה ניתן למימוש מיידי באמצעות החלטה עירונית ללא הליך סטטוטורי. 
בנוסף, תוכנית "השידרה הירוקה" חורגת מתחומי השטח העירוני לשטחי מגרשים פרטיים באזור התעסוקה, אשר מוגדרים כיום בייעוד 'תעשייה'. מימוש התוכנית מחייב הפקעות ותהליכי תיאום והנחיה של יזמים פרטיים.

ציר המוסדות: מרבית השטח בתחום הקו הכחול הינו שטח בבעלות ציבורית, בייעוד ציבורי. חלק מהשטח מוגדר לשימוש מוסדות חינוך וחלק לשימושי דרך. מימוש התוכנית באזורים אלה ניתן בחלק מהשטח למימוש מיידי באמצעות החלטה עירונית ללא הליך סטטוטורי, ובחלקו - מחייב הליך סטטוטורי בסמכות מקומית. 
בנוסף, תוכנית 'השידרה הירוקה' חורגת מתחומי השטח העירוני לשטחי מגרשים פרטיים באזור התעסוקה, אשר מוגדרים כיום בייעוד 'תעשייה'. מימוש התוכנית יחייב הפקעות ותהליכי תיאום והנחיה של יזמים פרטיים.

שצ"פ בחיבור עם מקווה ישראל: תא השטח מוגדר כבר היום כשטח ציבורי ירוק. מימוש התוכנית יחייב תיאום והנחיה של יזמים פרטיים ותיאום עם תוכנית מקווה ישראל.

צוות התכנון של ​​השִׁי​דרה הירוקה כלל:

פנים ארגוני: הפרויקט ביוזמת אגף אדריכלות ותכנון עיר בראשות אדריכל העיר, בהובלת מח' תכנון מבני ציבור, ובשיתוף עם מח' קיימות והיחידה הסביבתית, מנהל החינוך, האגף לתכנון אסטרטגי, אגף תשתיות, אגף גנים ונוף, אגף התנועה.
חוץ ארגוני: ניהול הפרויקט : משרד לוג ניהול פרויקטים בע"מ, אדריכלות: גלעד-שיף אדריכלות, אדריכלות נוף: רחל וינר אדריכלות ונוף בע"מ, ייעוץ סביבתי: אדמה – מדעי הסביבה והגאולוגיה בע"מ, תכנון תנועה: אמי מתום מהנדסים ויועצים בע"מ, ייעוץ אקולוגי: ניר מעוז אקולוגיה וסביבה.​