הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 

 

שימור מבנים ומורשת עירונית

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​שימור המורשת ​​בחולון - חזון עיריית חולון

שימור המורשת, הכולל את שימור המורשת הבנויה, הצמחייה והזיכרון המקומי, מגלמת בתוכה את התרומה החיובית שיש לטיפוח שכבות העבר של העיר כחלק מהחיים בה כיום.
תרומתה של שימור המורשת רחבה והיא כוללת נוסף על שימור רכיבים פיסיים כדוגמת אתרים, מבנים, מתחמים בנויים ונופיים, עצים ופרטים אחרים, כמו גם רבדים רחבים של אירועים היסטוריים, סיפורי אישים וזכרונות התורמים לחיזוק הנרטיבים המקומיים והזהות המקומית.
טיפוח המורשת העירונית מחזק את הזדהות התושבים עם ערכיה ובכך מחזק את הקהילה ואת חוסנה של העיר. לפעולות של שימור המורשת הבנויה יש השפעה על פיתוח המרחב הציבורי ועל האופן שבו הוא נחווה על-ידי התושבים ומשמש אותם. לכן, ישנה חשיבות רבה לבחינת התכנים המוצגים באתרי מורשת ולפונקציות הקהילתיות המתאימות שיכולות לאכלס אותם, בדגש על הפיכתם למוקדי משיכה לקהילה.
עיריית חולון רואה חשיבות רבה בקידום הנושא כיום, בעידן של ההתחדשות העירונית שהעיר עומדת בפניה. זאת במקביל לקידום תוכנית המתאר לעיר, תוכניות להתחדשות עירונית ומסמכי מדיניות.

יחידת השימור בעיריית חולון היא חלק ממחלקת תכנון ארוך טווח, מכיוון שהיא נוגעת בחזון העירוני, ובנושאים של מדיניות עירונית. עם זאת, בשל אופי המגוון של העיסוק במורשת, נדרשת הסתכלות רב־תחומית ושיתוף פעולה רוחבי בין אגפי העירייה לבין המוסדות העירוניים האמונים על חינוך, תרבות וקהילה לצורך קידום הנושא. ביניהם ניתן למנות את מינהל ההנדסה, מינהל תשתיות, אגף אסטרטגיה, גנים ונוף, נכסים וחינוך. שימור המורשת בצורה משמעותית כולל פיתוח של תוכן, שילוב של פונקציות קהילתיות מתאימות לרבות שימור פיסי של הסביבה הבנויה והנופית.
הצלחתן של הפעולות לשימור המורשת נסמכת באופן ישיר על הקהילה העירונית המקומית. לכן, קיימת חשיבות גבוהה להעלאת המודעות של תושבי העיר לנושא השימור. השאיפה היא לרתום ולהרחיב את המעורבות והשיתוף של תושבי העיר ביוזמות ובפעולות המקודמות בנושא.

תחום שימור המורשת בחולון חולק לארבע קטגוריות עיקריות: שימור מקומי-תרבותי, שימור פיתוח ונוף, שימור מרקמי ושימור מבני. ארבע הקטגוריות מייצגות את מגוון הנושאים של המורשת העירונית בעיר ומשלימות זו את זו. אתרי השימור בתוכנית השימור ואלו המיועדים להתווסף לרשימה מסווגים בהתאמה להן.
קטגוריית השימור המקומי-תרבותי מייצגת שימור של זיכרון תרבותי מקומי בעיר חולון. נכללות בה כיום שתי קבוצות של אתרים: בתי הבאר ובתי הקולנוע.
קטגוריית שימור הפיתוח והנוף מייצגת שימור של המרחב הציבורי לרבות כיכרות, צמחיה, עצים בוגרים ורכיבי פיתוח בעיר. בקטגוריה זו נכללים מספר פרויקטים לשימור ושיקום טבע עירוני הכוללים אתרים לשימור: תוכנית אב ה"שידרה הירוקה", תוכנית אב ותב"ע "החממ"ה" – מתחם החווה החקלאית, תוכנית שלולית החורף, ופארק החולות אשר בו עוברת "דרך הביטחון".
קטגוריית השימור המרקמי מייצגת תפישה המתייחסת למרקם העירוני הבנוי כדוגמת שכונה שלמה או מכלול של מבנים בהם קיימים ערכים לשימור המייחדים את הרקמה הבנויה והנופית של העיר. שכונת אגרובנק הוגדרה בתוכנית השימור ח/1/528 כמרקם לשימור לאור מאפייניה הייחודיים.
בקטגוריית השימור המבני נמצאים מבנים שהוגדרו לשימור בתוכנית השימור כגון: בית הכנסת הגדול בשכונת אגרובנק, חוסמסה ומגדל המים של אגרובנק.
בימים אלה​​ פועלת עיריית חולון לגיבוש אסטרטגיה שתשלב את העלאת המודעות של תושבי העיר לערכי המורשת ולשימור המורשת בעיר. וכן להכנת תוכנית עבודה רב־שנתית שתכלול את עדכון רשימת השימור, וזיהוי נושאי רוחב המגדירים את הנרטיבים העירוניים.​

יחיד​ת השימור

יחידת השימור בעיריית חולון יושבת באגף אדריכלות שבמנהל הנדסה. היחידה היא חלק ממחלקת תכנון ארוך טווח, זאת מאחר והיא עוסקת בחזון העירוני, ובנושאים של מדיניות עירונית.
יחידת השימור נותנת מענה לנושאי שימור המורשת על כל רבדיה. בפעילותה השוטפת היא נותנת התייחסות לבקשות להיתרי בנייה במבנים ובמתחמים לשימור, התייחסות לתוכניות מקודמות הכוללות היבטי שימור, וכן מלווה טיפול ותחזוקה של מבנים לשימור ונכסי מורשת. היחידה יוזמת פעילות תכנונית, למיפוי אתרים נוספים בעיר ועדכון רשימת השימור, ומקדמת תוכניות מדיניות למתחמים לשימור. בנוסף, פועלת היחידה להעלאת המודעות בנושאי שימור, ומשתפת פעולה עם גורמים עירוניים לקידום העלאת המודעות לנושא.​

​​​ועדת ה​​​שימ​ור

ועדת השימור הוקמה בהתאם לתוספת הרביעית. יו"ר הועדה הוא מר זוהר נוימרק שהינו מ"מ ראש העיר ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה. אדר' מימי פלג – מהנדסת העיר היא מ"מ יו"ר הוועדה.

חברים בו​​​​ועדה:

 מר בר שי  - חב​​ר מועצה, מר מאיר חלבי – חבר מועצה, מר זאב ניסים- חבר מועצה, ד"ר מיכה נצר – המצוי בנושאי היסטוריה ומורשת של העיר חולון, אדר' אביעד מור – אדריכל העיר. מזכירת הוועדה היא אדר' הדס נחושה נתן שאחראית על יחידת השימור, ואדר' יעל קאופמן פרידמן - מנהלת מחלקת תכנון ארוך טווח היא מ"מ מזכירת ועדת השימור.

לדיוני הוועדה מוזמנים גם עו"ד עופר צילקר – היועץ המשפטי לוועדה המקומית, ד"ר תמר שרויטמן-אופנהיים – מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי, מר דני פדר – מנהל אגף פרויקטים וסגן הגזבר, אדר' עדי סלע וינר – יועצת השימור של העירייה, גב' ציפורנית פ​ז מנהלת הארכיון והמוזיאון לתולדות חולון וחוסמסה, אדר' שירי לנצר – רכזת שימור של לשכת התכנון המחוזית, אדר' טל פרידמן רא​ודניץ – יועצת השימור של לשכת התכנון המחוזית, אדר' דורית רגב ראש צוות ועדה מחוזית תל אביב, גב' תמר טוכלר – מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרי מורשת ישראל, גב' יעל אטקין – רכזת תחום תכנון מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרי מורשת ישראל.

פרוטוקול​ים ומצגות של​​ ועדת ​הש​ימור​

​​תוכני​​ות מ​​​קודמות

מדיניות למרקם לשימור ולהתחדשות שכונת אגרו​​בנק ורחוב סוקולוב

מינהל הנדסה בעיריית חולון מקדם הכנת מדיניות למרקם לשימור ולהתחדשות שכונת אגרובנק ורחוב סוקולוב.
שכונת אגרובנק הוקמה באמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת מדרום למקווה ישראל והייתה השכונה השלישית מבין שכונותיה הראשונות של העיר חו​לון. השכונה היא אחת השכונות החזקות והמבוקשות בחולון ואחד הסמלים החשובים של העיר.
מתכנן השכונה, האדריכל יוסף רינגס, תכנן את אגרובנק על פי החזון להקמת שכונה מודרנית על בסיס מערך עירוני של "שכונת גנים" המשלב שדרות מרכזיות, כיכרות, מגרשים לצרכי ציבור, מגרשים לצרכי תעשייה ומלאכה ומגרשי מגורים. מערך השכונה מבוסס על גריד אורתוגונלי בפרצלציה אחידה תוך הגדרה של בלוק עירוני, ומערכת היררכית של רחובות ראשיים ומשניים, מרווחים בין המבנים, תוך שמירה על מרחב ציבורי עם פיתוח ייחודי בקדמת הרחוב, היוצרת שלד עירוני ירוק, ומרחב פרטי מגונן בין מגרשי המגורים. הערכים המרכזיים הם הערכים האורבניים-נופיים של הרקמה העירונית הקיימת היוצרים את המראה והנוף העירוני.

שכונת אגרובנק הוגדרה כרקמה אורבנית לשימור בתוכנית השימור העירונית ח/1/528 שאושרה ב-2014, אשר נערכה ע"י מנדל אדריכלים. בתוכנית השימור נקבעו מספר מבנים לשימור, וכן נקבעו הוראות כלליות לשימור המרקם הכוללות הוראות למבנים הקיימים שאינם לשימור בשכונה (מבנים המרכיבים את המרקם הבנוי ותורמים להגדרתו לשימור) ולבנייה של מבנים חדשים ברקמה ההיסטורית. כמו כן, נקבעו הוראות לשימור המרכיב הנופי - השדרות והעצים הבוגרים ברחובות השכונה. נוסף על הוראות תוכנית השימור, הוכנו לשכונה הנחיות מרחביות לשימור המרקם הבנוי שאושרו ב-2016. לשכונה הוכן תיק תיעוד מרקמי שנערך ב-2012 על יד משרד גרואג הראל.

במהלך השנים שחלפו מאז אושרה תוכנית השימור ונכתבו ההנחיות המרחביות התברר כי ההוראות וההנחיות הקיימות אינן מספקות ולא ניתן באמצעותן להבטיח את שימור השכונה, מאפייניה וערכיה, במקביל למגמות ההתחדשות של השכונה. בחינת הפרויקטים שנבנו במהלך השנים האחרונות מראה כי לצד שיפור פיסי של המבנים והוספת יח"ד בשכונה נפגעו הערכים של הרקמה האורבנית-היסטורית, מאפייניה וייחודה אשר בגינם נקבעה השכונה מרקם לשימור.

במקביל לאישורה של תוכנית השימור ח/1/528, קודמו תוכנית מתאר חדשה לעיר (ח/2030) ותוכנית להתחדשות עירונית (ח/619). בתוכניות אלו זוהה רחוב סוקולוב, שהינו ציר הרוחב הראשי החוצה את שכונת אגרובנק, כציר רוחב ראשי בשלד העירוני הכולל וכמוקד, ולאורכו מתוכנן תוואי הרכבת הקלה. הרחוב מאופיין בעירוב שימושים וברובו ניתן לראות מבני מגורים מעל חזית מסחרית בקומת הקרקע. רחוב סוקולוב הוא המע"ר ההיסטורי של העיר והוא משמש כרחוב המסחרי העיקרי שלה עד היום. חלקו המרכזי (בין רחוב שנקר לרחוב קראוזה) נכלל בתוכנית השימור של אגרובנק כאשר החלקים ממזרח וממערב למקטע המרכזי אינם חלק מהתוכנית.

בשנת 2016 הוחלט לקדם תוכנית מפורטת להתחדשות עירונית ברחוב סוקולוב במקטע שבין שד' קוגל לרחוב קראוזה. כחלק מניתוח המצב הקיים, נערך בשנת 2017 שיתוף ציבור עם תושבי השכונה ובעקבותיו הוגדר חזון. עם התקדמות התוכנית, אשר לא הגיעה לשלבים סטטוטורים, הוחלט לבחון מחדש את התכנון בראייה המרחבית ובקונטקסט של כלל שכונת אגרובנק. 
בשלב הראשון יבחנו הגבולות הנכונים של תא השטח שעליו תחול המדיניות, כאשר השטח לבחינה כולל את המתחם לשימור שהוגדר בתוכנית השימור, את גבול אגרובנק המורחב כפי שסומן בתיק התיעוד ואת סביבת רחוב סוקולוב עד למפגש עם רח' קוגל.
גיבוש המדיניות ינוהל ע"י יחידת השימור שבמחלקת תכנון ארוך טווח ומחלקת תכנון עיר ובתאום עם גופי העירייה בתחומים השונים. המדיניות תובא לאישור מהנדסת העיר, צוות מנהל הנדסה והנהלת העיר ולאחר מכן יובא לאישור הוועדה המקומית. המדיניות אינה דורשת אישור סטטוטורי.
המדיניות שת​גובש תתווה את המשך הפיתוח באזורים המתוכננים.​

נתוני יסו​ד של ה​מתחם

ת​חום להחלת המדיניות:
תחום להחלת המדיניות: אגרובניק והאזור
  • שטח התוכנית- כ-900 דונם (השטח לבחינה)
  • בעלי הקרקע במתחם – עיריית חולון ופרטיים.
  • בשכונה כ-5900 בתי אב (נתונים מ-2019) וכ-13200 תושבים (נתונים מ-2018)​.

יעדי ​​המדיניות לשכונת אגרובנק​

  1. יצירת מסגרת תכנונית לשימור ערכי השכונה ולהתחדשות השכונה לאור ערכים אלו.
  2. חיזוק האופי המיוחד של השכונה תוך שיפור תנאי החיים והסביבה.
  3. שידרוג המרחב הציבורי תוך שימור המרקם ההיסטורי, רוח המקום ומאפייני השכונה.
  4. שילוב מיטבי של השכונה ברשת הרחובות העירונית.
  5. פיתוח שירותי ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים לחיזוק הקהילתיות ושמירה על האוכלוסייה הקיימת.
  6. יצירת שקיפות תכנונית עבור כל בעלי העניין – מוסדות התכנון, תושבים ויזמים ויצירת וודאות תכנונית.
מטרות​​ המדיניות לשכונת אגרובנק​

  • יצירת מדיניות תכנון מוטת שימור לפיתוח השכונה ולהתחדשותה במטרה לבחון לאורה פרויקטים, היתרי בנייה ותכניות המקודמים בתחומה. המדיניות תכלול: 
    • קביעת הנחיות להתחדשות מגרשית או מתחמית בשכונת אגרובנק ורחוב סוקולוב תוך שמירת רוח המקום של השכונה ואופייה המיוחד והדגשה שלהם.
    • מתן הנחיות שימור ועיצוב המשלימות תכניות בתוקף לעת הוצאת היתרי בנייה.
    • מתן הנחיות תכנון, שימור ועיצוב לתוספות בנייה, בנייה חדשה ולהכנת תכניות נקודתיות או מתחמיות.​
  • גיבוש ארגז כלים למימוש מדיניות השימור, הפיתוח וההתחדשות:​
    • ​​​יצירת כלי​ם לבחינה ואישור תוכניות מפורטות.
    • ​​גיבוש מנגנון כלכלי ליישום התוכניות המפורטות.
    • גיבוש הוראות לעריכת תכניות מפורטות ותכניות לאיחוד וחלוקה.
  • לצורך השלמת המטרות בסעיפים לעיל, יידרש לבחון פרמטרים נוספים ובהם:
    • הגדרת ערכי המורשת הבנויה והנופית הקיימים בשכונה והראויים לשימור.
    • הגדרת ההיררכיה השימורית בשכונה למבנים ולשטחים פתוחים ועצים.
    • הגדרת גבולות ההתייחסות של תכנית המדיניות.
    • בחינת מרחבי התפר ומערך הקשרים עם רשת הרחובות העירונית.
    • הגדרת החלוקה המרחבית תפקודית בשכונה.
    • קביעת מתחמי משנה בתחום התוכנית, זיהוי פוטנציאל בנוי בכל מתחם תוך התייחסות לערכי השימור, מאפייני השכונה, ניתוח אדריכלי של מבנים, מרקמים לשימור, עצים בוגרים ורכיבים נוספים.
    • הגדרת סל פרויקטים מומלצים לפיתוח בשלבים ראשונים ומתקדמים ביישום התוכנית.
    • הערכה כלכלית של הזדמנויות הפיתוח בשכונה להבטחת ישימות התוכנית תוך שמירה על ערכי השימור.
    • בחינת הצפיפות במתחמי ההתחדשות בהתאמה לתוכנית הכוללנית, תוך מתן מענה פרוגרמתי למבני הציבור ולשטחים הפתוחים הדרושים.
    • ​בחינת נושאי תנועה תחבורה וחנייה.

תיקי תיעוד ושימור א​​תרים בחולון

עיריית חולון הזמינה משרדי אדריכלים להכין תיקי תיעוד לאתרי העיר הבולטים כחלק ממהלך כולל לקידום השימור ההיסטורי בעיר.
מקצת מתיקי התיעוד הוכנו לפני ביצוע פעולות שימור בשטח (כגון באתר 'חוסמסה' וב'דרך הביטחון'), תיקי תיעוד אחרים הוכנו כחלק מתהליכים סטטוטוריים (כגון תיק תיעוד שכונת 'אגרובנק' ותיק תיעוד כיכר 'סטרומה'). בכוונת העירייה להשלים את הכנת תיקי תיעוד לכל אתרי השימור בעיר.